התקשרות למוקד סיוע נפשי בשבת כאשר מדובר במתמודד נפש אודות השאלה שנשאלנו במי שחולה בנפשו/ה ונמצא/ת במצב דיכאון האם מותר לו להתקשר בשבת למוקד סיוע נפשי בכדי להתחזק בנפשו, והאם אין גרימת מכשול לאותם העונים במוקד סיוע שאינם שומרי תורה ומצוות? תשובה: ברור הוא ופשוט שמי שחולה בנפשו וישנו חשש קל שבקלים לאובדן, מותר לו …
שאלה: עד מתי לכתחילה צריך לבשל ביו"ט לצורך שבת. תשובה: לכתחילה יש לסיים את הבישולים וההכנות בעוד היום גדול, ובדיעבד אם לא הספיק יכול לבשל עד סמוך לזמן כניסת שבת. ראשית יש לדעת שעירוב תבשילין מועיל לבשל מיו"ט לשבת היינו דוקא מיו"ט הסמוך לשבת דהיינו יום שישי, אבל אם יש ב' יו"ט כגון חמישי ושישי …
מאימתי חוששים להכנה מיו"ט לשבת אם לא הניח עירוב תבשילין, או משבת לחול? והאם מותר להפשיר מאכל מהמקפיא משבת לצורך סעודה רביעית או לצורך מצוה. מבואר בגמ' (ביצה יז.) שאסור לבשל מיו"ט לחברו, וכ"פ בשולחן ערוך (סי' תקג סעיף א). ואין הבדל בין אם מבשל מיו"ט לשבת או מיו"ט ראשון ליו"ט שני (כגון בחוץ לארץ) …
דיני עירוב תבשילין כאשר חל יום טוב שהוא סמוך לשבת הצריכו חכמים להניח עירוב תבשילין, בגמרא (ביצה טו:) מבואר שהסמיכו את המצוה לפסוק "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות פרק כ פסוק ח) ודרשו חז"ל זוכרהו מאחר שבא [יו"ט] להשכיחו, ונחלקו בטעמים דעת רבא כדי שיברור מנה יפה לשבת ומנה יפה ליו"ט [ומתוך כך זוכר …
אודות שאלתו בגין כשרות כתובת בנו שבה נכתב שם בנו החתן "דוד בן שרה כהן, הכהן", וכב' מעיר שאימו של החתן הינה גרושה (מהשואל) ונקראת כיום בשם המשפחה "מזרחי" ולא כהן, האם הכתובה כשרה בכהאי גוונא, ובפרט שציינו רק את שמה של האימא של החתן ולא את שם אביו של החתן (שהינו השואל בעצמו). תשובה: …
לכבוד השואל: אודות שאלתו בתמצית, האם יש חיוב השבת אבדה כיום בחפצים "שיש בהם סימן" אבל אינם שווים ערך למאבד, ובפרט אם נמצא במקומות שנמצאים שם אינשי דלא מעלי שאינם שומרים תורה ומצוות. תשובה: במקום שמצא אבדה אף שיש בה סימן אבל אינה יקרת ערך כמו למשל, עט, כדור, וכיו"ב ונראה שאין המאבד יישוב לקחתה, …
שאלה: זוג שקיימו את המצווה ולאחר מכן לבש הבעל את בגדו התחתון, ולמחרת בבוקר ראה נראה כתם דמי בבגד זה, שגודלו יותר מכגריס, וצבע הבגד הינו לבן, האם דינו ככתם שנמצא על בגד האישה שהוא אוסר: תשובה: דעת הגר"ע יוסף בספרו טהרת הבית שאין דין כתמים בדם הנמצא בבגדי האיש, ודווקא באופן שלבשו ולא קינח …
עשיית מלאכה בלילי ספירת העומר עמדתי ואתבונן במ"ש מרן השו"ע (סי' תצג ס"ד) "נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה מפסח ועד עצרת משקיעת החמה ואילך" וראיתי לנכון לקבץ השיטות בזה, וכיצד יש לנהוג בזה למעשה. טעם המנהג כתב ר' ירוחם (תולדות או"ח נתיב ה ח"ד) לעשות מלאכה באותן הימים של ספירת העומר אחר שקיעת החמה, נהגו …
