מנהג אמירת סליחות מנהג אמירת סליחות בחודש אלול נהגו הספרדים להתחיל לומר סליחות מתאריך ב' באלול (ש"ע סי' תקפא סעי' א ולגבי ר"ח אלול שלא אומרים ראה משנ"ב ס"ק א, כה"ח סקט"ו, וחזו"ע עמ' ב), אמנם האשכנזים נהגו לומר סליחות ביום ראשון שלפני ראש השנה אלא אם ראש השנה חל ביום שני או שלישי (רמ"א …
דיני ט' באב חכמנו ז"ל בערב ט' באב משקיעה [לערך 19.45] ציוו עלינו כמה עינויים שהם רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המיטה, לימוד תורה וכו' ונבארם בקצרה. אכילה ושתיה אסור לאכול ולשתות בצום ט' באב. צחצוח שניים – לכתחילה אין לצחצח שיניו ולשטוף פיו (ראה ש"ע סי' תקסז סעי' ג) אמנם בשעת דחק וצער גדול …
דיני סעודה מפסקת ראשית יש לדעת שסעודה זו היא סעודה עניה ושפלה כמבו' בגמ' (תענית ל.) שר' יהודה בר אילעאי היה יושב ואוכלה בין תנור וכריים. לכן כתב הש"ע (סעי' ו) שכל מה שהתירו תבשיל אחד זה מי שלא אפשר לו אבל מי שאפשר לו יאכל סעודה מפסקת על פת חרבה במלח וקיתון מים גדר …
שאלה: מהו עונה וכיצד מחשבים אותה האם מעלות השחר עד צאת הכוכבים או מזריחה עד שקיעה. תשובה: עונה היא או יום או לילה ויום היינו מזריחה עד השקיעה והוא עונת יום, ולילה היינו משקיעה עד זריחה והוא עונת לילה. הרחבה: איתא בגמ' (נידה סג:) היתה למודה להיות רואה בתחלת הוסתות כל הטהרות שעשתה בתוך הוסתות …
שאלה: האם חיוב הפרישה של האישה בעונת וסתה קיימת על הבעל או על האישה תשובה : חיוב חלות הפרישה בעונת הוסת של האישה הינו בין על הבעל ובין על האישה לכן כאשר האישה קיבלה וסת יש לבני הזוג לכתוב התאריכים כדי לדעת לחשב חיוב הפרישה ולפרוש יחד. הרחבה: מבואר בגמרא (נידה סג:) והזרתם את בני …
שאלה: מהי עונת האור זרוע והאם חוששים לה והאם לחוששים צריך לעשות בדיקה. תשובה : עונת האור זרוע היינו כגון אישה שראתה בתאריך ב' בניסן ביום חוששת גם בליל ב' ניסן שהיא עונת אור זרוע, וגם ביום ב' ניסן. לגבי האם צריך לחוש לעונת האור זרוע ישנן כמה מנהגים וראה בהערה. ולעניין בדיקה למחמירים דעת …
שאלה: עד מתי לכתחילה צריך לבשל ביו"ט לצורך שבת. תשובה: לכתחילה יש לסיים את הבישולים וההכנות בעוד היום גדול, ובדיעבד אם לא הספיק יכול לבשל עד סמוך לזמן כניסת שבת. ראשית יש לדעת שעירוב תבשילין מועיל לבשל מיו"ט לשבת היינו דוקא מיו"ט הסמוך לשבת דהיינו יום שישי, אבל אם יש ב' יו"ט כגון חמישי ושישי …
מאימתי חוששים להכנה מיו"ט לשבת אם לא הניח עירוב תבשילין, או משבת לחול? והאם מותר להפשיר מאכל מהמקפיא משבת לצורך סעודה רביעית או לצורך מצוה. מבואר בגמ' (ביצה יז.) שאסור לבשל מיו"ט לחברו, וכ"פ בשולחן ערוך (סי' תקג סעיף א). ואין הבדל בין אם מבשל מיו"ט לשבת או מיו"ט ראשון ליו"ט שני (כגון בחוץ לארץ) …
דיני עירוב תבשילין כאשר חל יום טוב שהוא סמוך לשבת הצריכו חכמים להניח עירוב תבשילין, בגמרא (ביצה טו:) מבואר שהסמיכו את המצוה לפסוק "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות פרק כ פסוק ח) ודרשו חז"ל זוכרהו מאחר שבא [יו"ט] להשכיחו, ונחלקו בטעמים דעת רבא כדי שיברור מנה יפה לשבת ומנה יפה ליו"ט [ומתוך כך זוכר …
שאלה: כיצד מסדרים את הקערה לפי מנהג הספרדים, והאם צריך קערה בפני כל אחד ואחד? תשובה: מנהג רוב בית ישראל כדעת המקובלים ג' מצות למעלה, מצד ימין תחת המצות זרוע, מצד שמאל תחת המצות ביצה, תחת הזרוע והביצה באמצע יתן מרור, תחת המרור בצד ימין חרוסת, תחת המרור בצד שמאל כרפס, תחת החרוסת והכרפס באמצע …
שאלה: אדם שהתפלל תפילת שמנה עשרה וטעה ואמר במקום מוריד הטל משיב הרוח ומוריד הגשם מה דינו. תשובה: אדם שטעה בתפילתו ובמקום מוריד הטל אמר משיב הרוח ומוריד הגשם צריך לחזור לברכת אתה גיבור כל עוד לא סיים הברכה, אמנם אם חתם הברכה חוזר לראש התפילה. הרחבה: איתא בגמרא (תענית דף ג עמוד ב) …
טעה ואמר משיב הרוח ומוריד הגשם במקום מוריד הטל בימות הקיץ לקריאה »
שאלה : האם בשינו מקום מחדר לחדר צריך לחזור לברך תשובה : אין צריך לברך בשינו מקום מחדר לחדר, אך לכתחילה יש לתת בדעתו שהברכה תכלול את כל הבית. הרחבה: בגמ' (פסחים ק:-קא:) נחלקו בדין אם עשו קידוש בבית הכנסת והולכים לביתם האם יצאו ידי חובת קידוש ויין או צריכים לחזור לקדש ולברך. רב אמר …
