הרב עמירם בן דוד שליט"א

Avatar photo

טעה ואמר משיב הרוח ומוריד הגשם במקום מוריד הטל בימות הקיץ

שאלה: אדם שהתפלל תפילת שמנה עשרה וטעה ואמר במקום מוריד הטל משיב הרוח ומוריד הגשם מה דינו. תשובה: אדם שטעה בתפילתו ובמקום מוריד הטל אמר משיב הרוח ומוריד הגשם צריך לחזור לברכת אתה גיבור כל עוד לא סיים הברכה, אמנם אם חתם הברכה חוזר לראש התפילה.   הרחבה: איתא בגמרא (תענית דף ג עמוד ב) …

טעה ואמר משיב הרוח ומוריד הגשם במקום מוריד הטל בימות הקיץ לקריאה »

דין שינוי מקום בברכות

שאלה : האם בשינו מקום מחדר לחדר צריך לחזור לברך תשובה : אין צריך לברך בשינו מקום מחדר לחדר, אך לכתחילה יש לתת בדעתו שהברכה תכלול את כל הבית. הרחבה: בגמ' (פסחים ק:-קא:) נחלקו בדין אם עשו קידוש בבית הכנסת והולכים לביתם האם יצאו ידי חובת קידוש ויין או צריכים לחזור לקדש ולברך. רב אמר …

דין שינוי מקום בברכות לקריאה »

אדם שטעה ואמר "ברך עלינו" במקום "ברכנו" בימות הקיץ

שאלה: אדם שטעה ובמקום ברכנו אמר ברך עלינו. תשובה: אם טעה ואמר ותן טל ומטר וכו' כל זמן שלא חתם הברכה שוהה לערך 2 שניות וחוזר לברכנו, אם אמר ברוך אתה ה' [ולא חתם מברך השנים] יאמר למדני חוקיך ויחזור לברכנו, אם אמר ותן טל ומטר וכו' וחתם הברכה חוזר לברכת ברכנו וכן הדין אם …

אדם שטעה ואמר "ברך עלינו" במקום "ברכנו" בימות הקיץ לקריאה »

סדר הגדת פסח בקצרה

סדר הגדת הפסח – בקצרה הסיבה: יש להקדים שצריך להסיב כשאוכל מצה [של ברכת המוציא וכן ברכת מוציא מצה וכן כורך וכן אפיקומן] או שותה יין בין האיש ובין האישה (ראה סי' תעב סעי' ד). צורת ההיסבה כתב האורל"צ (ח"ג עמ' קנד) שצורת ההסיבה לצד שמאל [בין אם הוא שמאלי או ימני] מוטה בזוית של …

סדר הגדת פסח בקצרה לקריאה »

דיני ברכת האילנות

דיני ברכת האילנות מבו' בגמ' (ברכות מג:) אמר רב יהודה האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להינות בהן בני אדם. וכתב הרא"ה (פקודת הלוי ברכות שם) שתיקנו ברכה זו לפי שהוא בא מזמן לזמן באופן מחודש שאדם רואה עצים יבשים …

דיני ברכת האילנות לקריאה »

זכרת למחצית השקל – פורים תשפ"ו

מקור מנהג מנהג מחצית השקל נאמר בתורה (שמות פרק ל פסוק יג) "זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה'". ומצוה זו הייתה בזמן שהמשכן קיים היו נותנים פעם בשנה מכספי הציבור עבור האדנים, קורבנות הציבור, ובדק הבית, (כמבואר בגמ' מגילה כט:), ואין הבדל בין עשיר …

זכרת למחצית השקל – פורים תשפ"ו לקריאה »

הנחיות להגעלת כלים בבית לקראת חג הפסח תשפ"ו

הנחיות להגעלת כלים בבית יש להקדים שבשל המצב הרבה חוששים ולא יוצאים לאזורים פתוחים הרבה ורוצים להכשיר את הכלים לבית לכן נכתוב כמה כללים בהגעלת כלים. מהם המושגים : כלי ראשון, כלי שני, ליבון ליבון  – כאשר אדם מבשל\מרתיח\צולה\מחמם חמץ על האש בלי נוזלים כגון מחמם פיתות על המנגל. כלי ראשון – כלי שהורתח על …

הנחיות להגעלת כלים בבית לקראת חג הפסח תשפ"ו לקריאה »

הנחיות הלכתיות לשבת בעת מלחמת "שאגת הארי"

הנחיות הלכתיות לשבת בעת מלחמת "שאגת הארי" בשל המצב הביטחוני שאנחנו נמצאים בו עולים הרבה ספקות הלכתיות לכן נדגיש את הדברים. טלפון על אף שהטלפון נחוץ לקבלת התראות מראש, אך גם צריך לדעת שהשבת ניתנה לעונג ולא לצער לכן על אדם: א. אם יש לו טלפון חכם להגדיר את הטלפון להתראות רק לפי המיקום בו …

הנחיות הלכתיות לשבת בעת מלחמת "שאגת הארי" לקריאה »

הנחיות לקראת חג הפורים תשפ"ו

הנחיות הלכתיות במצב הנתון למצוות שלפני חג פורים מחצית השקל נהגו לתת זכר למחצית השקל ונכון להיום עומד על סך 100 ₪ לאדם וטעם נתינת מחצית השקל מבואר במסכת סופרים (פרק כא ה"ד) שגלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד המן לשקול עשרת אלפים ככר כסף כמניין כל ישראל לפיכך אמר הקב"ה שיקדימו עם ישראל שקליהם לשקלי …

הנחיות לקראת חג הפורים תשפ"ו לקריאה »

דין ערלה בעצים ובעלים של אילן

שאלה: האם יש ערלה בעצים וכן בעלים של האילן. תשובה: אף על פי שיש דין ערלה בפרי האילן עצמו וכן בקליפות הפרי והגרעינים שבו מכל מקום אין שייך דין ערלה לא בעצים ולא בעלין של העץ, כיון שהעלין והעץ לא טפלים לפרי עצמו אלא האילן עצמו הוא העץ והעלין טפלין לו.   הרחבה: ערלה אסורה …

דין ערלה בעצים ובעלים של אילן לקריאה »

מחבת שטיגן בו איסור מה תהיה הכשרתו

שאלה: מחבת שטיגן בה איסור כיצד צורת הכשרה תשובה: כיון שבלע איסורא צריך ללבנו.   הרחבה: כתב הרשב"א (תורת הבית בית ד שער ד) השפוד והאסכלא מלבנן באור דכבולעו כך פולטו ואלו תשמישן ע"י האור הן. ואף על פי שהאסכלא כשצולין על גבה טשין אותה באליה או מושחין פניה בשמן אין רטיבות זה מצילה מהיות …

מחבת שטיגן בו איסור מה תהיה הכשרתו לקריאה »

על איזה בגד האבל צריך לקרוע ואיזה בגד פטור מקריעה

שאלה: על איזה בגד צריך לקרוע ועל איזה פטור מקריעה כאשר קורע. תשובה: על גופיה שהוא בגד זיעה אינו קורע וכן על ג'אקט שלובשו לצניעות ומפני הקור וכדו', אולם חולצה רגילה שאדם לובש קורע. וראה בהרחבה. הרחבה: איתא במועד קטן (כב:) ואפיקרסותו אינה מעכבת. ונחלקו מהו אפרקסותו. דעת רש"י שהוא סודר הראש שנופל על פניו …

על איזה בגד האבל צריך לקרוע ואיזה בגד פטור מקריעה לקריאה »