📌 משנכנס אדר מרבין בשמחה – הלכה למעשה 📚 מקור הדין: במשנה במסכת תענית (ד, ו) נאמר: "משנכנס אב ממעטין בשמחה". על מימרה זו מופיע בתלמוד (תענית, כט.): "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב, כשם שמשנכנס 'אב' ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה". מכך מסיק התלמוד (שם): "הלכך, בר …
ב"ה מתנות לאביונים להורים שלום וברכה אני אשה נשואה בהליכי גירושין בעלי עזב את הבית כבר תקופה ארוכה, חלק מילדי נשואים וחלק גרים עמי בבית (ארבעה ילדים), בעלי משלם רק גז וחשמל, שאר כלכלת הבית מוטל על כתפי אני משתכרת לחודש סך של חמש אלף ₪ בלבד, שאלתי היא האם ילדי יכולים לתת לי את …
קריאת המגילה כתוב במגילת אסתר (פ"ט פ"כח) והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור וכו' ומכאן למדנו שצריכים אנו ליקרוא את המגילה כמו שפירש רש"י ד"ה נזכרים בקריאת מגילה. לזכור את הנס שעשה עימנו הקב"ה ונהפוך הוא וישלטו היהודים המה בשונאיהם (ע"ע גמ' מגילה ב ע"ב שהוקשה זכירה לעשיה עיי' שם). חובת קריאת המגילה וזמנה …
תענית אסתר ביום יג' אדר חל צום "תענית אסתר" מידי שנה ושנה מאחר ובימי מרדכי ואסתר נקהלו היהודים ביום יג' לחדש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם וגזרו תענית (מדרש תנחומא בראשית אות ג' עמ' ז') שהיו זקוקים לרחמים לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם. וביום צום זה עמדו כולם בתפלה ובתחנונים וה' יתברך אלוקי …
מצוות יום הפורים ימי הפורים הם ימי שמחה כמו שהעיד הכתוב (אסתר ט כב) והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים ע"כ. ומלבד מה שמחויבים לקרוא מגילה ביום הפורים למדו רבותינו מפסוק זה שישנם מצוות נוספות שהם סעודה ומשתה, משלוח מנות ומתנות …
דיני מחצית השקל שנינו במשנה (מסכת מגילה כט ע"א) ראש חודש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים. חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת ע"כ. על פי דברי רבותינו במשנה יש חובה לקרוא פרשת שקלים, אם חל ראש חודש אדר בשבת קוראים אותו בשבת. ואם חל ראש חדש באמצע השבוע מקדימים לקרוא …
הלכות ט"ו בשבט וברכות יום ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות שיש כמה הלכות התלויות ביום זה, כגון ערלה ותרומות ומעשרות, ונטע רבעי. אך אינו יום דין על האילנות כגון כמה פירות יוציאו וכו' כמבואר בגמ' (ר"ה טז.) "ובעצרת נידונים על האילן", דהיינו ו' בסיון. ועל כן נוהגים עם ישראל קדושים בליל ט"ו בשבט לאכול …
נשאלו בבית ההוראה 'שערי הלכה ומשפט' לקראת ימי החנוכה ובכלל האם אפשר להתפלל מתוך פלאפון כדי לא לשכוח הוספות למיניהם שיש בתפילה, או שמא אסור להחזיק דבר בידיו בשעת התפילה מלבד סידור. איתא במסכת ברכות (כג ע"ב) תנו רבנן: לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בזרועו ויתפלל. ע"כ. ופירש רש"י תפילין וס"ת מפני שטרוד …
מנהג כפרות בערב יום הכיפורים: מנהג נפוץ בכל בית ישראל לערוך "כפרות" בערב יום הכיפורים. בעת עריכת "הכפרות" יש להרהר בתשובה, ולהתפלל לזכות לכפרת עוונות. מקור המנהג: "הכפרות" הינו מנהג עתיק. עדות לקיומו מופיע בתשובות רב ששנא גאון (סורא, המאה ה-7). יש שביססו את מקור המנהג, כזכר למעמד שילוח השעיר לעזאזל על ידי הכהן הגדול …
בס"ד שלום וברכה השבת פרשת וילך נקראת גם שבת שובה (ע"ש הפסוק בהושע יד,ב הפותח את ההפטרה "שובה ישראל עד ה' אלוקיך "). וכן שבת תשובה ע"ש היותה בעשרת ימי תשובה. במהלך הפרשה קיים פסוק המתייחס ללימוד התורה: "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת …
בס"ד כוונות התקיעה הכוונות המעכבות: 1. לשם קיום מצוות תקיעת שופר. גזירת הכתוב. (ובחת"ס שהיא העיקר) 2. להוציא את השומעים ידי חובה. הכוונות הפשוטות מהנקרא שופר: 1. שופר "שפרו מעשיכם". 2. תרועה "תעיר ותריע" התעוררות "עורו ישנים משנתכם." 3. ש – שווה בגימטריא "אלקים" מלא )אלף, למד, הי, יוד, מם.( "ופ" בגימטריא "אלקים" )א, ל …
📌 *מקור ודיני מנהג אמירת סליחות לעדות השונות:* ערך : הרב איתיאל כץ *רקע היסטורי:* החל בתקופת הגאונים (לערך בין המאה ה – 7 והמאה – 11) הונהג בכלל ישראל אמירת "סליחות" בעשרת ימי תשובה, הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים בלבד (ראה טור, אורח חיים, תקפא). במספר מקורות נמצא כי אף בחודש אלול …
