סדר הגדת הפסח – בקצרה הסיבה: יש להקדים שצריך להסיב כשאוכל מצה [של ברכת המוציא וכן ברכת מוציא מצה וכן כורך וכן אפיקומן] או שותה יין בין האיש ובין האישה (ראה סי' תעב סעי' ד). צורת ההיסבה כתב האורל"צ (ח"ג עמ' קנד) שצורת ההסיבה לצד שמאל [בין אם הוא שמאלי או ימני] מוטה בזוית של …
דיני ברכת האילנות מבו' בגמ' (ברכות מג:) אמר רב יהודה האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להינות בהן בני אדם. וכתב הרא"ה (פקודת הלוי ברכות שם) שתיקנו ברכה זו לפי שהוא בא מזמן לזמן באופן מחודש שאדם רואה עצים יבשים …
מקור מנהג מנהג מחצית השקל נאמר בתורה (שמות פרק ל פסוק יג) "זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה'". ומצוה זו הייתה בזמן שהמשכן קיים היו נותנים פעם בשנה מכספי הציבור עבור האדנים, קורבנות הציבור, ובדק הבית, (כמבואר בגמ' מגילה כט:), ואין הבדל בין עשיר …
הנחיות להגעלת כלים בבית יש להקדים שבשל המצב הרבה חוששים ולא יוצאים לאזורים פתוחים הרבה ורוצים להכשיר את הכלים לבית לכן נכתוב כמה כללים בהגעלת כלים. מהם המושגים : כלי ראשון, כלי שני, ליבון ליבון – כאשר אדם מבשל\מרתיח\צולה\מחמם חמץ על האש בלי נוזלים כגון מחמם פיתות על המנגל. כלי ראשון – כלי שהורתח על …
הנחיות הלכתיות לשבת בעת מלחמת "שאגת הארי" בשל המצב הביטחוני שאנחנו נמצאים בו עולים הרבה ספקות הלכתיות לכן נדגיש את הדברים. טלפון על אף שהטלפון נחוץ לקבלת התראות מראש, אך גם צריך לדעת שהשבת ניתנה לעונג ולא לצער לכן על אדם: א. אם יש לו טלפון חכם להגדיר את הטלפון להתראות רק לפי המיקום בו …
הנחיות הלכתיות במצב הנתון למצוות שלפני חג פורים מחצית השקל נהגו לתת זכר למחצית השקל ונכון להיום עומד על סך 100 ₪ לאדם וטעם נתינת מחצית השקל מבואר במסכת סופרים (פרק כא ה"ד) שגלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד המן לשקול עשרת אלפים ככר כסף כמניין כל ישראל לפיכך אמר הקב"ה שיקדימו עם ישראל שקליהם לשקלי …
שאלה: האם יש ערלה בעצים וכן בעלים של האילן. תשובה: אף על פי שיש דין ערלה בפרי האילן עצמו וכן בקליפות הפרי והגרעינים שבו מכל מקום אין שייך דין ערלה לא בעצים ולא בעלין של העץ, כיון שהעלין והעץ לא טפלים לפרי עצמו אלא האילן עצמו הוא העץ והעלין טפלין לו. הרחבה: ערלה אסורה …
שאלה: מחבת שטיגן בה איסור כיצד צורת הכשרה תשובה: כיון שבלע איסורא צריך ללבנו. הרחבה: כתב הרשב"א (תורת הבית בית ד שער ד) השפוד והאסכלא מלבנן באור דכבולעו כך פולטו ואלו תשמישן ע"י האור הן. ואף על פי שהאסכלא כשצולין על גבה טשין אותה באליה או מושחין פניה בשמן אין רטיבות זה מצילה מהיות …
שאלה: על איזה בגד צריך לקרוע ועל איזה פטור מקריעה כאשר קורע. תשובה: על גופיה שהוא בגד זיעה אינו קורע וכן על ג'אקט שלובשו לצניעות ומפני הקור וכדו', אולם חולצה רגילה שאדם לובש קורע. וראה בהרחבה. הרחבה: איתא במועד קטן (כב:) ואפיקרסותו אינה מעכבת. ונחלקו מהו אפרקסותו. דעת רש"י שהוא סודר הראש שנופל על פניו …
שאלה: האם צריך לקרוע בתוך הבית או במקום עם ציבור, והאם קורע מתוך החולצה או אפשר מבחוץ. תשובה: אבל על אביו או אמו צריך לקרוע הבגד בחוץ בפני העם ולקרוע החולצה במחוץ, אולם אם אבל על שאר קרוביו קורע בחדר בצינעא ומבפנים. אולם בדיעבד בכל גווני יצאו ידי חובה. ונשים יש שנהגו תמיד לקרוע בהצנע …
שאלה: האם חיוב קריעה מדאו' או מדרבנן, ומה הטעם שקורעים על המת. תשובה: נחלקו הראשונים אם חיוב קריעה מדאו' או מדרבנן אולם הלכה למעשה קריעה מדרבנן. ולגבי טעמים בקריעה ראה בהערה. הרחבה: איתא במ"ק (כד.) אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל אבל שלא פרע ושלא פירם חייב מיתה שנאמר ראשיכם אל תפרעו …
שאלה: מחבת שטיגן בה בשר ושטף היטב את הכלי ואח"כ טיגן בו חלב כיצד הכשר המחבת? תשובה: נלע"ד שיש להקל ולהכשיר מחבת זו על ידי הגעלה של הכלי. וכל האמור הוא דווקא שעבר על המחבת כד' שעות אחר שימוש הבשרי והחלבי. הרחבה: א. הנה לגבי פסח מבו' בשו"ת הראבי"ה (סי' תסד) שמחבת שמטגנים …
