שאלה: האם יש ערלה בעצים וכן בעלים של האילן. תשובה: אף על פי שיש דין ערלה בפרי האילן עצמו וכן בקליפות הפרי והגרעינים שבו מכל מקום אין שייך דין ערלה לא בעצים ולא בעלין של העץ, כיון שהעלין והעץ לא טפלים לפרי עצמו אלא האילן עצמו הוא העץ והעלין טפלין לו. הרחבה: ערלה אסורה …
שאלה: מחבת שטיגן בה איסור כיצד צורת הכשרה תשובה: כיון שבלע איסורא צריך ללבנו. הרחבה: כתב הרשב"א (תורת הבית בית ד שער ד) השפוד והאסכלא מלבנן באור דכבולעו כך פולטו ואלו תשמישן ע"י האור הן. ואף על פי שהאסכלא כשצולין על גבה טשין אותה באליה או מושחין פניה בשמן אין רטיבות זה מצילה מהיות …
שאלה: על איזה בגד צריך לקרוע ועל איזה פטור מקריעה כאשר קורע. תשובה: על גופיה שהוא בגד זיעה אינו קורע וכן על ג'אקט שלובשו לצניעות ומפני הקור וכדו', אולם חולצה רגילה שאדם לובש קורע. וראה בהרחבה. הרחבה: איתא במועד קטן (כב:) ואפיקרסותו אינה מעכבת. ונחלקו מהו אפרקסותו. דעת רש"י שהוא סודר הראש שנופל על פניו …
שאלה: האם צריך לקרוע בתוך הבית או במקום עם ציבור, והאם קורע מתוך החולצה או אפשר מבחוץ. תשובה: אבל על אביו או אמו צריך לקרוע הבגד בחוץ בפני העם ולקרוע החולצה במחוץ, אולם אם אבל על שאר קרוביו קורע בחדר בצינעא ומבפנים. אולם בדיעבד בכל גווני יצאו ידי חובה. ונשים יש שנהגו תמיד לקרוע בהצנע …
שאלה: האם חיוב קריעה מדאו' או מדרבנן, ומה הטעם שקורעים על המת. תשובה: נחלקו הראשונים אם חיוב קריעה מדאו' או מדרבנן אולם הלכה למעשה קריעה מדרבנן. ולגבי טעמים בקריעה ראה בהערה. הרחבה: איתא במ"ק (כד.) אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל אבל שלא פרע ושלא פירם חייב מיתה שנאמר ראשיכם אל תפרעו …
שאלה: מחבת שטיגן בה בשר ושטף היטב את הכלי ואח"כ טיגן בו חלב כיצד הכשר המחבת? תשובה: נלע"ד שיש להקל ולהכשיר מחבת זו על ידי הגעלה של הכלי. וכל האמור הוא דווקא שעבר על המחבת כד' שעות אחר שימוש הבשרי והחלבי. הרחבה: א. הנה לגבי פסח מבו' בשו"ת הראבי"ה (סי' תסד) שמחבת שמטגנים …
שאלה: אישה שכשהייתה צעירה חיה עם בחור והתעברה ממנו והוכר עוברה ועשתה אחרי תקופה הפלה באופן שאין לה פדיון. לימים חזרה בתשובה והתחתנה עם בחור ירא שמיים ונתעברה וילדה זכר. האם רשאים לעשות פדיון הבן על ידי שתסתיר את מעשיה הראשונים או לא. תשובה: אין צריך לומר לו וגדול שלום ביתו שאפילו הקב"ה מוחק שמו …
בדין ברכת חכם הרזים בעקבות העצרת שעתידה להתקיים ויצאו המונים להפגין את כח התורה בעולם נשאלנו אודות ברכת חכם הרזים. האם מברכין אותה בכינוס גדול של בני ישראל, וכיצד? א. באיזה כמות אנשים מברכים חכם הרזים: איתא בברכות (נח.) ואמר רב המנונא הרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים אוכלוסי נכרים אומר בושה אמכם …
שאלה: האם מותר ללמוד שהגיע זמן בדיקת חמץ, ומה הדין ללכת לשיעור ברבים בזמן בדיקת חמץ. תשובה: אסור ללמוד שהגיע זמן בדיקת חמץ, אולם לגבי שיעור ברבים מותר ללכת לשיעור ברבים ובלבד שלא יהיה השיעור בפילפול, אולם טוב שעם סיום השיעור יכריז אחד המשתתפים בשיעור שלא ישכחו ללכת לבדוק החמץ. ואם יודעים שאחרי בדיקה כולם …
שאלה: האם מותר לאכול ולעשות מלאכה קודם בדיקת חמץ. תשובה: אסור לעשות מלאכה קודם בדיקת חמץ חצי שעה, וכן אסור לאכול אכילת קבע שהוא מעל כביצה פת ומזונות, אולם אכילת עראי מותר מהדין דהיינו פת ומזונות עד כביצה [50 גרם] ופירות ושתיה מותר כרגיל. הרחבה: הנה בקיצור פסקי הרא"ש (סי' א) כתב שלא יתחיל שום …
שאלה: האם צריך לברך שהחיינו על בדיקת חמץ כיון שהיא מצוה שבאה מזמן לזמן, ומה הדין אם בירך שהחיינו על הבדיקה האם יכול לברך בליל הסדר שהחיינו תשובה: אין לברך שהחיינו מחמת ספק ברכות להקל, אולם טוב לברך על פרי או בגד חדש, דהיינו אחר שיגמור בדיקת חמץ יברך ברכת הנהנין על הפרי, ושהחיינו יברך …
שאלה: מתי הזמן הראוי לבדיקת חמץ. תשובה: הזמן הראוי לבדיקת חמץ הוא מיד בצאת הכוכבים בליל יד', אולם בדיעבד אם התחיל בבין השמשות עלתה לו בדיקה וטוב שימשיך ויבדוק בצאת הכוכבים. הרחבה: מבואר במשנה בפסחים (ב.) אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר וכו'. והיינו ליל יד' שמחרתו יד'. [ועיין בר"ן (ב.) ובמאירי (ב.) …
בית הדפוס 30, ירושלים | 2873* | meir@ynrcollege.org
כל הזכויות שמורות למרכז י.נ.ר ע"ר מספר עמותה: 580458412
