שאלות ותשובות בהלכה

הנחיות הלכתיות לשבת בעת מלחמת "שאגת הארי"

הנחיות הלכתיות לשבת בעת מלחמת "שאגת הארי" בשל המצב הביטחוני שאנחנו נמצאים בו עולים הרבה ספקות הלכתיות לכן נדגיש את הדברים. טלפון על אף שהטלפון נחוץ לקבלת התראות מראש, אך גם צריך לדעת שהשבת ניתנה לעונג ולא לצער לכן על אדם: א. אם יש לו טלפון חכם להגדיר את הטלפון להתראות רק לפי המיקום בו …

הנחיות הלכתיות לשבת בעת מלחמת "שאגת הארי" לקריאה »

הנחיות לקראת חג הפורים תשפ"ו

הנחיות הלכתיות במצב הנתון למצוות שלפני חג פורים מחצית השקל נהגו לתת זכר למחצית השקל ונכון להיום עומד על סך 100 ₪ לאדם וטעם נתינת מחצית השקל מבואר במסכת סופרים (פרק כא ה"ד) שגלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד המן לשקול עשרת אלפים ככר כסף כמניין כל ישראל לפיכך אמר הקב"ה שיקדימו עם ישראל שקליהם לשקלי …

הנחיות לקראת חג הפורים תשפ"ו לקריאה »

קריאת מגילה לנשים ברוב עם

שאלה: האם ישנה עדיפות לאישה לשמוע קריאת מגילה בקריאת הגברים, או שקריאת המגילה לנשים עם נשים רבות אחרות, שווה לקריאה עם הגברים: תשובה: אין שום עדיפות לנשים בקריאתם יחד עם הגברים בבית הכנסת, וכל נידון האחרונים הוא רק אם מצטרפות לגברים לעשרה. לכן יכולים לקרוא לנשים רבות לבדן. מקורות: בשו"ע סימן תרצ סע' יח כתב …

קריאת מגילה לנשים ברוב עם לקריאה »

נענוע המגילה בשעת קריאתה

מקומות שהקורא מנענע את המגילה מרן זיע"א בחזו"ע פורים (ע' קח) כתב וכשמגיע למה שאומרים "אגרת הפורים הזאת" ינענע המגילה. ובהערה שם (אות כז)כתב שהמקור לכך הוא במג״א (סי׳ תרצ אות יז). ובא״ר (שם סק״י). אך הנה במגילת אסתר איתא אסתר (פרק ט פסוק כו), עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר עַל …

נענוע המגילה בשעת קריאתה לקריאה »

הפסק בקריאת המגילה

שיחה באמצע קריאת המגילה האם מותר למי שקורא את המגילה או לאשה ששומעת את המגילה לדבר באמצע המגילה לצורך דבר חשוב, ומה הדין בדיעבד אם הפסיק ושח ושהה הרבה זמן. והאם מותר לבעל הקורא לאשתו או לשליח צבור לדרוש חידושים בענייני המגילה באמצע קריאת המגילה. תשובה: לכתחילה צריך להימנע מלשוחח בזמן קריאת המגילה, ובשעת הדחק …

הפסק בקריאת המגילה לקריאה »

קריאת מגילת אסתר ברוב עם

שאלה: בשו"ע מבואר שיש לקרוא המגילה בציבור ולא ביחיד כדי לפרסם הנס, ולאור זאת יש לשאול האם עדיף לקרוא את המגילה בבית הכנסת שיש בו הכי הרבה מתפללים משום פרסום הנס. תשובה: אכן ישנה עדיפות שילך לשמוע קריאת מגילה עם כמה שיותר מתפללים, משום פרסום הנס שברוב עם הדרת מלך, ובאם יש לו צורך לקרוא …

קריאת מגילת אסתר ברוב עם לקריאה »

דין מעשה שבת

מעשה שבת אופנים שמעשה שבת מותר לאחר השבת ברייתא חולין טו ע"א המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל דברי רבי מאיר רבי יהודה בשוגג יאכל למוצאי שבת במזיד אסור עולמית ונפסק הלכה כרבי יהודה וכך פסק שלחן ערוך סימן שיח סעיף א ולכך מלאכה שנעשתה בשוגג מותר לאחר השבת אפילו מיד ובמזיד אסור לעולם לעצמו …

דין מעשה שבת לקריאה »

האם קוגל חייב בהפרשת חלה

בדין חיוב חלה בדבר המבושל   נשאלתי מה הדין לגבי חיוב הפרשת חלה בקוגל או בפסטה או ברביולי שהכנת העיסה היא על דעת לבשל ולא מכנים מזה לחם ? תשובה: המשנה בחלה פ"א מ"ה מתני' עיסה שתחילתה וסופה סופגנין פטורה מן החלה תחילתה סופגנין וסופה עיסה תחילתה עיסה וסופה סופגנין חייבת בחלה. ונחלקו בזה הראשונים …

האם קוגל חייב בהפרשת חלה לקריאה »

יציאה מהבית בימי האבלות

יציאה מהבית בימי השבעה שאלה: נשאלתי לגבי אשה מבוגרת אשר נפטרה אחותה ל"ע, האם ניתן להקל עליה לצאת בימי השבעה למועדונית שרגילה לבלות בה מידי יום (ללא מוזיקה), מאחר וזה חשוב ונצרך לה מאוד, ומנחמים לא יגיעו ויקשה עליה הבדידות בבית ? תשובה: אם אין ברירה נראה שנחשב הדבר לצורך גדול ותוכל להקל, ותשתדל שלא …

יציאה מהבית בימי האבלות לקריאה »

ציון יום אזכרה "יארצייט" לנפטר בחוץ לארץ בין השמשות

ציון יום אזכרה "יארצייט" לנפטר בחוץ לארץ בין השמשות   שאלה: אימי ז"ל נפטרה ביום שני ד' בכסלו תשפ"ו בפריז, וקבעו הרופאים את פטירתה בשעה 5.32 אחה"צ והשקיעה ביום ההוא הייתה בשעה 5.02 אחה"צ. וכפי שנהוג ונפוץ בלוחות בצרפת הוא לקבוע צאת הכוכבים ביום הנ"ל בשעה 5.43 אחה"צ. (לפי שיטת המעלות של 7,5 מעלות מתחת …

ציון יום אזכרה "יארצייט" לנפטר בחוץ לארץ בין השמשות לקריאה »

מחיצה בין גברים לנשים בתפילה

חובת מחיצה בין נשים לגברים בתפילה   שאלה: נשאלתי לגבי מניין לקבלת שבת ותפילת ערבית המתקיים בחוץ בין עצי היער, ובאות גם נשים ועומדות בריחוק מהגברים ובמקום גבוה יותר, אך ללא מחיצה ביניהם, האם יש בזה בעיה הלכתית ויהיה אסור להתפלל שם ?   תשובה: נראה שמכיוון שמדובר במניין ארעי המתקיים בחוץ, והנשים שבאות מתרכזות …

מחיצה בין גברים לנשים בתפילה לקריאה »

דין חובת קריעה על המת

שאלה: האם חיוב קריעה מדאו' או מדרבנן, ומה הטעם שקורעים על המת.   תשובה: נחלקו הראשונים אם חיוב קריעה מדאו' או מדרבנן אולם הלכה למעשה קריעה מדרבנן. ולגבי טעמים בקריעה ראה בהערה.   הרחבה: איתא במ"ק (כד.) אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל אבל שלא פרע ושלא פירם חייב מיתה שנאמר ראשיכם אל תפרעו …

דין חובת קריעה על המת לקריאה »