שאלה: מהו עונה וכיצד מחשבים אותה האם מעלות השחר עד צאת הכוכבים או מזריחה עד שקיעה.
תשובה: עונה היא או יום או לילה ויום היינו מזריחה עד השקיעה והוא עונת יום, ולילה היינו משקיעה עד זריחה והוא עונת לילה.
הרחבה:
איתא בגמ' (נידה סג:) היתה למודה להיות רואה בתחלת הוסתות כל הטהרות שעשתה בתוך הוסתות טמאות (כגון שמפהקת במשך טו דק' ומשעת פיהוק הראשון רואה) בסוף הוסתות (שרק בסוף הפיהוקים רואה) כל הטהרות שעשתה בתוך הוסתות טהורות רבי יוסי אומר אף ימים ושעות וסתות היתה למודה להיות רואה עם הנץ החמה אינה אסורה אלא עם הנץ החמה רבי יהודה אומר כל היום שלה (בגמ' מפרש).
ואיתא בגמ' תנא כיצד א"ר יוסי ימים ושעות וסתות היתה למודה להיות רואה מיום עשרים ליום עשרים ומשש שעות לשש שעות הגיע יום עשרים ולא ראתה אסורה לשמש כל שש שעות ראשונות דברי רבי יהודה ורבי יוסי מתיר עד שש שעות וחוששת בשש שעות (שעה שישית בדוקא) עברו שש שעות ולא ראתה אסורה לשמש כל היום כולו דברי ר' יהודה ורבי יוסי מתיר מן המנחה ולמעלה, וכו' אמר רבא הלכה כרבי יהודה ומי אמר רבא הכי והתניא והזרתם את בני ישראל מטומאתם (וסמיך ליה והדוה בנדתה) מכאן א"ר ירמיה אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לוסתן וכמה אמר רבא עונה מאי לאו עונה אחריתי (דאם וסתה ביום אסורה כל היום וכל הלילה שלפניו ורבי יהודה לא אסר אלא עונת וסתה) לא אותה עונה ותרתי (לרבא) למה לי צריכא דאי אשמועינן הא (דמתני') הוה אמינא ה"מ לטהרות אבל לבעלה לא קמ"ל ואי מההיא (ברייתא) הוה אמינא סמוך לוסתה עונה אחריתי קמ"ל אותה עונה.
וא"כ הלכה כר' יהודה שכל שהגיע שעת וסתה כגון ראתה ביום פורשת מבעלה ביום וכן ראתה בלילה פורשת מבעלה בלילה.
וכ"פ הטור וכ"כ הרמב"ם וכ"פ שו"ע (סי' קפד סעיף ב).
והנה יש להביא ראיה מדברי הראשונים לגבי עלות השחר עד הנץ החמה דחשיב יום שהרי הראב"ד (בעלי הנפש שער הוסתות ו:) כתה גבי אישה שראתה בנץ החמה ולא קים לה שפיר אי קודם הנץ או אח"כ י"א שצריכה לחשוב בין ביום ובין בלילה וי"א רק ביום וכ"כ הרא"ש (נידה פ"ט סי' ב) וכ"כ הש"ע וא"כ מעלות השחר עד זריחה חשיב לילה.
וכתב החוות דעת (ביאורים סי' קפד סק"ה) דאף שבכל דבר שתלוי ביום ובלילה חשבינן יום משעת עמוד השחר כמבו' בגמ' (מגילה כ), וכאן חשבינן אותה לילה, דאם ראתה קודם הנץ החמה אף שהוא אחר עלות השחר אינה אסורה רק בלילה ולא ביום, אפשר דקים להו לחז"ל דלענין וסת תלוי בהילוך החמה והנץ החמה גורם הראייה. ואם כן אפשר דאחר שקיעת החמה חשיב לילה לענין זה אף קודם צאת הכוכבים. וכ"כ החכמת אדם (כלל קח ס"ד) וכתב בשם הכו"פ (סי' קפד ס"ק ד) דראיית הנדה היא תלויה דלפעמים גורם מה שהחמה נכנסה תחת הארץ או למעלה מהארץ. וכ"כ עוד אחרונים.
