תענית אסתר בשונה משאר התעניות אינה רק זכר לאירוע שהיה בעבר, אלא היא חלק מהותי פעיל גם היום, עצם קיומה של התענית כזיכרון נס הפורים לכל עם ישראל, דבר המעורר את שנעשה אז, את תהליכי האמונה שחוו העם באותה תקופה, האירוע חוזר ונשנה לנו בכל שנה עם קיום התענית כזכר לנס ומעוררים מחדש בנו את …
ביום יג’ אדר חל צום “תענית אסתר” מידי שנה ושנה מאחר ובימי מרדכי ואסתר נקהלו היהודים ביום יג’ לחדש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם וגזרו תענית (מדרש תנחומא בראשית אות ג’ עמ’ ז’) שהיו זקוקים לרחמים לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם. וביום צום זה עמדו כולם בתפלה ובתחנונים וה’ יתברך אלוקי אבותינו שמע …
הנה מנהג התחפושת בפורים אין לו זכר בש”ס או במדרשי חז”ל ולא הזכירוהו גדולי הראשונים אלא הראשון שהזכיר מנהג זה הוא המהר”י מינץ[1] (סימן טו) ודבריו הובאו ברמ”א (סי’ תרצו ס”ח) ומשם לשאר האחרונים. אך תדע שמנגד יש מן הפוסקים שאסרו מנהג זה בכל תוקף מטעם שאין מקורו קדוש אלא מן הגויים הביאוהו שהיו נוהגים …
להורדת המאמר בקובץ pdf לחץ כאן משמעות וגדר האמונה בה’ משמעות המושג “אמונה” היא התייחסות רגשית חיובית בעלת עוצמה, מצד האדם המאמין, למציאות נכספת. מציאות אשר ניתן לחוש את נוכחותה בנפש, ברגש ובעיצוב תפיסת העולם. אולם אין להשיגה בשכל, ובחושיים הגשמיים בהיותנו נבראים. מוכרת האמרה “במקום שנגמר ההיגיון שם מתחילה האמונה” פרושו של דבר שהאמונה …
בית הדפוס 30, ירושלים | 2873* | meir@ynrcollege.org
כל הזכויות שמורות למרכז י.נ.ר ע”ר מספר עמותה: 580458412
