הלכות לסיום צום ט' באב.
נאמר בגמ' (תענית כט.) והובא בטור (סי' תקנח) בשבעה באב נכנסו הגויים להיכל ואכלו ושתו בו וקלקלו בו יום שמיני ותשיעי עד שפנה היום לעת ערב הציתו בו האש ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי והיינו דאמר ר' יוחנן אלמלי הייתי שם קבעתיו בעשירי שרובו של היכל נשרף בעשירי.
לכן אע"פ שנגמר הצום ראוי לאדם לא להקל ראש ביום י' באב.
ברכת הלבנה
ספרדים – במוצאי ט' באב המנהג לברך ברכת הלבנה ואם אפשר ינעל מנעלים ויטעם משהו (חזו"ע עמ' תי).
אשכנזים – לא מברכים ברכת הלבנה צאת ט' באב אלא בימים שאחרי (רמ"א סי' תכו סעי' ב).
הבדלה
אם ט' באב חל באחד מימות החול אין צריך לעשות הבדלה.
אולם אם חל ביום ראשון שאז מתחילים להתענות ממוצאי שבת צריכים לעשות הבדלה (שו"ע סי' תקנו) ואומר רק על הכוס ולא על בשמים ולא על האש, ומתחיל מברכת הגפן ואז ברכת המבדיל ולא אומר הפסוקים שלפני ההבדלה (חזו"ע עמ' שלח)
אכילת בשר ושתיית יין
ספרדים – המנהג לא לאכול בשר עד ליל יא' אב (שו"ע סי' תקנח), אך תבשיל של בשר ולא הבשר עצמו מותר (מאמר מרדכי שם סק"א), אולם טעימת התבשיל לכבוד שבת מותר (חזו"ע עמ' תיט).
אולם אדם חולה או חלוש או קטן מותרים באכילת בשר מצאת הצום (ראו אליה רבה סק"ב ושערי תשובה סק"ב, אשרי האיש אוה"ח ח"ג פע"א ס"מ). וכן מותר בסעודת מצווה (משנ"ב שם סק"ב, אורל"צ ג פכ"ט סכ"ו).
אשכנזים – המנהג לא לאכול בשר עד חצות היום בתאריך י' באב.
תספורת
ספרדים – מהדין מותר במוצאי הצום (מאמר מרדכי וכ"פ בחזו"ע עמ' תטו ועיין באורל"צ שם הטעם), ויש מחמירים בדבר (ברכ"י סק"א כה"ח סק"ו).
אשכנזים – בשנה שחל ט באב באחד מימות השבוע נמנעים עד י' באב בחצות היום, אולם מוהל או בעל ברית שיש לו צורך רשאי בצאת הצום (שערי תשובה סק"ד).
אולם בשנה שחל ט' באב בחמישי מותרים בצאת הצום לכבוד שבת (משנ"ב סק"ג).
כיבוס
ספרדים – מותר בצאת הצום ויש מחמירים אלא אם ט' באב ביום חמישי (שם).
אשכנזים – אסור עד חצות היום אלא אם ט' באב ביום חמישי שאז מותר בצאת הצום (שם).
רחיצה
ספרדים – מותר בצאת הצום ויש מחמירים אלא אם ט' באב ביום חמישי (שם).
אשכנזים – אסור עד חצות היום אלא אם ט' באב ביום חמישי שאז מותר בצאת הצום (שם).
לבישת בגדים מכובסים
ספרדים – מותר.
אשכנזים – מותר אחר חצות היום בי' באב גם בשנה שחל ט' באב בחמישי (שש"כ פמ"ב הערה טז), אולם אם ההימנעות מרחיצה גורמת לו צער מותר בצאת הצום מותר בכל גווני (הליכות שלמה עמ' תכג הערה כו).
שהחיינו
המנהג לא לברך עד ליל יא' אב שהחיינו כמש"כ המחזיק ברכה (ס'"ג) וכ"פ בחזו"ע (עמ' קכט) ובאורל"צ שם (פכ"ה סעי ג).
אולם בפדיון הבן מותר. (תורת המועדים סי' יא אות ה) וכן אם רוצה ללבוש בגד חדש סמוך לשבת וחל י' באב ביום שישי מותר לברך שהחיינו (אורל"צ ח"ג פכ"ט אות כו).
שירים
אשכנזים – אסור עד יום שישי בחצות היום (משנ"ב סק"ב).
ספרדים – יש מקלים לשמוע בצאת הצום מוזיקה (ילקו"י עמ' תעד) ויש מחמירים לכל הפחות עד חצות היום בי' באב (מועד לכל חי סי' י אות צב, מקור נאמן ח"ג סי' תרע) ולכן ראוי להחמיר.
