מנהג חבטת הערבות

ביום הושענא רבה נוטלים ערבה מלבד הערבה שבלולב והטעם הוא משום זכר למקדש שנטילת ערבה היה שם משום הלכה למשה מסיני שבכל יום מז' הימים היו מביאין ערבות וזוקפין אותן הכהנים על צדדי המזבח ואח"כ באים העם ונוטלין אותו משם ומנענעים אותו ותיקנו דוקא ביום האחרון ולא כמו לולב שהוא כל השבוע כיון שלולב ביום הראשון מצוותו מדאו' משא"כ ערבה חכו תיקנו יום אחד ודוקא יום אחרון שיש בו יותר קדושה שהרי מקיפין ז' פעמים, ועוד משום שבזמן המקדש היה זה יום מיוחד לערבה יותר משאר ימים שאפי' שבת היה דוחה [עיין בסי' תרסד סעי' ב' בב"י ובט"ז ובאחרונים].

כמה ערבות יש לקחת

א. יקח 5 ערבות (שער הכוונות קה.). ואם אין אז אף עלה אחד בבד אחד מהני (שוע תרסד סעי' ד) אך מכוער לעשות כן לכן יש לעשות ההושענות יפים משום זה אלי ואנוהו (רמ"א שם) וערבות יפות היינו כמו הערבות שבלולב (כה"ח ס"ק לג) [חוץ מדין נשרו רוב עליו שבמנהג החבטות בדיעבד די בעלה א' בבד א'] ויקפיד בכל דיני ערבה שבלולב שיהיה אורכה 24 סמ מינימום, ועלה שלה משוך, ופיה חלק, וקנה שלה אדום וכו (רמא שם סעי ד, וראה סי תרמז) וכן שלא יקטם ראשו ויתייבש ולא ינשרו רוב עליו, ואם אין טוב שיהיה 3 בדים (משנב ס"ק טז) אולם אם לא מוצא אלא ערבה עם עלה אחד בבד אחד מכל מקום יקיים המצווה.

וטוב שתהיה הערבה לחה ולא כמושה (משנב סקיח).

האם צריך לאגוד הערבות

דעת האליה רבה שיטול הערבות בלי לקושרם, אמנם הרמ"ז חלק שצריך לקושרם וכן נוהגים (משנב שם, ברכי יוסף סק"ד, בא"ח וזאת הברכה ס"ז). וטוב ביותר לאגוד אותם בגבעול ערבה כי יש חוששים משום חציצה (כהח ס"ק כח).

האם יכול ליטול הערבות שבלולב

אין אדם יוצא ידי חובה בערבה שבלולב בעוד שהיא אגודה בלולב אבל אם התיר אגידת הלולב כדי לקחת הערבות יוצא בה (שו"ע שם סעי' ו בסתם שכן עיקר, משנב סקכ"א, שו"ת יחוה דעת ח"ג סי' מח), ובמקום הצורך אחר שחבט חברו בערבות שלו יכול למוסרן לחברו השני ובלבד שיהיו בשלמותן כמבואר לעיל (חזוע עמ' תמג).

הזמן הראוי לחבטת הערבות

זמן החבטה בזמן הגאונים והראשונים נהגו לעשות אחרי מוסף (טור תרסד), ולפי חכמי הקבלה (שער הכוונות דף קח, בא"ח וזאת הברכה ס"ו) אחרי קדיש תתקבל של תפילת שחרית מטעם זריזין מקדימין למצוות, מ"מ כיום נוהגים לעשות החבטה בחצר אחר תפילת מוסף כיון שיש טורח לקהל לצאת ולחזור (שו"ת מבשרת ציון ח"א סי' מח, חזוע עמ' תמ).

ומנהג בית אל לחזור אח"כ לבית הכנסת ולפתוח ההיכל ולומר נשמת כל חי בלי שם ומלכות וכו' (עיין חזוע עמ' תמד).

על מה יחבוט הערבות

חובט בקרקע או בכלי ואומר חביט חביט ולא בריך (שו"ע שם ס"ד), אולם לפי הקבלה יחבוט דווקא על גבי קרקע שאינה מרוצפת (שער הכוונות שם, בא"ח שם ס"ז, וכה"ח סקל"ז), ולדעת המשנ"ב (סקיט) אחר שחובט על הקרקע יחבוט על כלים (אולם לדעת הארי אין מקום לחבטה בכלים כלל כמבו בכה"ח סקל"ז).

ויחבוט בכל כוחו (בא"ח וזאת הברכה ס"ז). ואין צריך להסיר כל העלין (משנב סקי"ט) שהרי בכל חבטה יש עניין שיהיו החבטות כשרות (בא"ח שם).

כמה פעמים יחבוט הערבות

דעת השו"ע (שם) שיחבוט ג' פעמים, אמנם אנו נהגו לחבוט ה' פעמים כמש"כ האר"י (עיין במקורות לעיל).

האם צריך לנענע כאשר חובט

כיון שיש אומרים (רש"י) שצריך לנענע את הערבה ולא לחבוט לכן מנענע וחובט (רמ"א שם, חזוע עמ תמד).

האם צריך להקיף את הבימה עם הערבות

יש מי שאמר שאת ההקפות של הושענא רבה יקיף עם ערבות (שו"ע תרסד סעי' ג), אולם המנהג על פי הקבלה להקיף בלולב בלבד (כה"ח סקל"ב, רמא תרסד סעי' ז).