דיני סעודה מפסקת

ראשית יש לדעת שסעודה זו היא סעודה עניה ושפלה כמבו' בגמ' (תענית ל.) שר' יהודה בר אילעאי היה יושב ואוכלה בין תנור וכריים.

לכן כתב הש"ע (סעי' ו) שכל מה שהתירו תבשיל אחד זה מי שלא אפשר לו אבל מי שאפשר לו יאכל סעודה מפסקת על פת חרבה במלח וקיתון מים

גדר ב' תבשילין האסורים יחד

חכמינו אסרו לאכול ב' תבשילים בסעודה מפסקת מטעם שכשהאדם אוכל ב' תבשילים חשיב דרך כבוד וכיון שאנו מרבים בצער ואבל זכר לחורבן הבית לא אוכלים ב' תבשילים.

ואפי' אם התבשילים הם אותו סוג כגון ביצה קשה וביצה רכה נחשב כב' תבשילין (בא"ח שם, אורל"צ ח"ג פכ"ח סעי' א) הליכות עולם ח"ב עמ' קנא).

ונחלקו הראשונים כאשר אדם עושה ב' תבשילין האם הוא אסור דוקא כשעושה כל תבשיל בקדרה אחרת או אפילו שעושה ב' סוגי תבשיל באותו קדרה כגון בזמננו ביצים ועדשים.

הש"ע פסק (סי' תקנב סעי' ג) שגם כאשר עושה האדם ב' תבשילין בקדרה אחת נחשב כב' תבשילין ויש להחמיר שלא לאוכלם, אמנם אם התבשילין זה כמה מינים שהדרך לבשלם ביחד כגון שקשוקה שנותנים באותו קדרה בצל ועגבניות וביצים וכדו' כיון שהדרך לבשלם יחד ולאוכלם יחד נחשב כתבשיל אחד.

תבשיל שנעשה מדברים שנאכלים חי כגון עגבניה

נחלקו הראשונים האם אדם עושה תבשיל מירק הנאכל חי כגון עגבניה האם נחשב תבשיל ולהלכה הכריע הש"ע (שם סעיף ג) שאפי' אם הירק נאכל חי כל שמבשלו נחשב תבשיל, לכן סלט מטבוחה וכדומה נחשב תבשיל.

אכילת ירקות חיים

פסק הש"ע (שם סעי' ה) שמותר לאכול פירות כשהם חיים ואפי' כמה מינים ואינם נחשבים לתבשיל ולכן מותר לאכול סלט ירקות, אמנם כתב הבן איש חי (דברים סעי' יט) שראוי למעט בהנאותיו בסעודה זו. אמנם בחזון עובדיה (עמ' רנו) כתב שמתוך שסלט לא מועיל לעירוב תבשילין לא נחשב לתבשיל ומותר לאוכלו אף למי שמתנהג בפרישות.

רטבים וסוגי ממרחים כגון חומוס וכדומה

נחלקו הפוסקים בממרחים ורטבים האם אע"פ שמבושלים נחשבים כתבשיל דעת הרב אלישיב (אשרי האיש ח"ג עמ' תעט) שלא נחשב תבשיל כיון שבא רק ללפת הפת ולא לאוכלם בפני עצמם.

אמנם דעת האור לציון (ח"ג פכ"ח אות א) שדינם כתבשיל לעניין זה כיון שעברו תהליך בישול.

גבינות וכדומה

באור לציון (ח"ג פכ"ח סעי' ב) כתב שכל מוצר חלבי אפי' רק הגיע ליד סולדת בו נחשב כתבשיל לכן אין לאכול גבינה עם חמאה וכדומה.

אמנם הבן איש חי (שם) שגבינות אינם נחשבים תבשיל והטעם לכך כיון שעוברים תהליך פיסטור ולא תהליך בישול ולכן מותר לאוכלם וכ"פ בחזו"ע (עמ' רנט).

אמנם יש לדעת שישנן גבינות כגון גבינה צהובה של חלק מהחברות שעוברת הגבינה בישול ונחשב כתבשיל.

ירקות כבושים

נחלקו הפוס' האם ירק כבוש נחשב כתבשיל או לא ולהלכה מהדין ירק שלא נאכל כמות שהוא חי אלא ע"י שכובש אותו כגון זיתים מרים מותר לאוכלם, אמנם טוב להחמיר שלא לאוכלם בסעודה מפסקת.

אולם אם הירק הנכבש נאכל חי כגון מלפפון שעשאו מלפפון חמוץ מותר לאוכלם ויש להקל שלא נחשבים כמו תבשיל (חזו"ע עמ' רנה).

אכילת דג

הש"ע (סעי' ב) פסק שנמנעים מלאכול דגים בסעודה מפסקת והטעם בזה כתב המג"א א. כיון שיש מקומות שמחשיבים הדג כמו בשר. ב. עולה על שולחן מלכים ושמחה יש באכילתו.

אמנם דגים קטנים יש מקום להקל לאוכלם בסעודה מפסקת (חזו"ע עמ' רנד, וע"ש עוד לעניין דגים מלוחים).

אכילת פת

כתב האור לציון (שם סעי' ג) שמיני מאפה [לא עם ממרחים] אינם נחשבים תבשיל ולכן עוגות טורט וכדו' רשאי האדם לאכול ולא נחשב כתבשיל אך אין ראוי לעשות כן בסעודה הנ"ל.

ויש לדעת שנחלקו הפוסקים האם צריך לעשות סעודה מפסקת על פת דעת האור לציון (שם אות א) שיש לאכול פת ואם לא אינה נחשבת סעודה, אמנם מההלכות קטנות (ח"ב סי' קלה) משמע שהוא רק מצווה.

נקניק פרווה

נחלקו הפוסקים האם נקניקיות פרוה מותר לאוכלם בסעודה מפסקת ולהלהכ בחזו"ע (עמ' רנו) פסק שמותר לאכול ואין לחוש למראית העין.

שתיית שכר

אין לשתות שכר בסעודה המפסקת כמש"כ המגן אברהם (סק"א) וכ"פ בחזון עובדיה (עמ' רסז) אמנם אם בכל סעודה שותה כדי לעורר תאוות האכילה וכדו' או שהוא אדם חלש וזה מחזקות מותר לו.

שתיית תה וקפה

נחלקו הפוסקים האם מותר לשתות תה קפה וכדו' דעת הזרע אמת (סי' עח) שנחשב כתבשיל, אולם במקום חולי יש להתיר וכן פסק באור לציון (שם סעי' ב).

אמנם החיד"א (מחזיק ברכה סק"א) כתב שהמנהג הפשטו לשתות אף הבריאים תה וקפה שכל מה שאמרו שלא יאכל ב' תבשילין היינן באכילה ולא בשתיה, ובחזו"ע (עמ' רסח) אף שכתב לדחות דברי החיד"א כתב שמן הדין מותר לשתות ואינו נחשב תבשיל אמנם בעל נפש יחמיר לעצמו היכא דאפשר.

ישיבה על הארץ

כתב השו"ע (סעי' ז) שהמנהג לישב בסעודה מפסקת על הקרקע והטעם כדי שהסעודה תהא שפלה וכדאי שיתן מגבת על הקרקע כדי שיחצוץ בינו לבין הרצפה גם בקרקע מרוצפת (חזו"ע עמ' רעג), ואדם שקשה לו יכול לישב ע"ג כרים וכסתות.

חליצת נעליים

אין צריך לחלוץ מנעליו בסעודה מפסקת (רמא שם) דאין האבלות נוהגת עד שקיעה.

האם יושבים כדי לעשות זימון

נחלקו הראשונים האם עושים זימון הש"ע פסק (סעי' ח) שיש ליזהר שלא ישבו ג' יחד כדי שלא יתחייבו בזימון, אמנם אם בדיעבד ישבו נחלקו הפסוקים האם צריכים לזמן דעת המשנ"ב והאור לציון (שם סעי' א) שלא יזמנו, אמנם דעת החזון עובדיה (עמ' רעד) שיזמנו.

זמן סעודה מפסקת

כתב הש"ע (סעי' ט) שסעודה מפסקת צריכה להיות אחר חצות היום ושאין דעתו לאכול אחריה עוד סעודה.

אמנם יש לדעת שכיון שאסור לאכול ב' מיני תבשיל צריך ליזהר בזמנים כיון שאדם יכול לאכול סעודה ואז לנשנש עוד תבשיל ויחשב שאכל ב' תבשילין, לכן כתב הרמ"א (שם) שנהגו לאכול סעודה קבועה קודם המנחה ומרבים בסעודה זו ואח"כ להתפלל ואז לאכול סעודה מפסקת, אמנם האחרונים אין דעתם נוחה בדין זה להרבות בסעודה שקודם המנחה שזהו עיקר סעודתו ורק אח"כ יאכל תבשיל לכן כתבו שיאכל קודם תפילת מנחה תבשיל אחד ואחר המנחה יאכל סעודה מפסקת, אמנם דעת הא"ר להצדיק דעת הרמ"א שכל שמכון לשם שמיים כדי שלא יזיק לו הצום יכול להרבות בסעודה שקודם המנחה אך יזהר שלא לאכול יותר מידי.

ובאור לציון (שם) כתב שבזמן הזה שירדה חולשה לעולם בודאי שאין להחמיר ויכול לכתחילה לעשות לאחר חצות כמה תבשילין ולאוכלם ורק בסעודה מפסקת יאכל תבשיל אחד ויזהר שלא לאוכלה שבע שלא יהיה אכילה גסה וכן שלא יסמיך הסעודות כדי שלא יהא חשש ברכה שאינה צריכה.

האם רשאי לאכול ולשתות אחר סעודה מפסקת

כל זמן שאדם לא קיבל עליו את הצום בפה אינו נחשב צום אלא אם הגיע שקיעה [לערך שעה 19.45] לכן אפי' אחר שאכל סעודה מפסקת יכול לאכול פירות וירקות חיים וכן לשתות לפני הצום וכדו'.