י״א באייר ה׳תשפ״ו

אדם שטעה ואמר "ברך עלינו" במקום "ברכנו" בימות הקיץ

הרב עמירם

בן דוד

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

שאלה: אדם שטעה ובמקום ברכנו אמר ברך עלינו.

כיצד יש לנהוג אם טעה ואמר 'ותן טל ומטר' בתפילה, בהתאם לשלב הברכה?

אם טעה אדם ואמר 'ותן טל ומטר' בתפילה, אופן התיקון תלוי בשלב שבו הוא נמצא בברכה. באופן כללי, כל זמן שלא חתם את הברכה, עליו לשהות כשתי שניות ולחזור לברכת 'ברכנו'. אם אמר 'ברוך אתה ה'' אך לא חתם, יאמר 'למדני חוקיך' ויחזור ל'ברכנו'. אם חתם את הברכה, חוזר ל'ברכנו'. אם המשיך הברכות אך לא אמר 'יהיו לרצון' השני, חוזר ל'ברכנו'. אולם, אם אמר 'יהיו לרצון' השני או עקר רגליו, חוזר לראש התפילה. הרחבה: מבואר בגמרא (תענית דף ג עמוד ב) אמר רבי חנינא הלכך בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו אמר מוריד הגשם מחזירין אותו וכן פסק השולחן ערוך (סימן קיד סעיף סעיף ד).וכתב הבית יוסף (סימן קיז סעיף ג') שכל שכן הוא לעניין שאלה ואפילו לשיטת הרמב"ן שאם הזכיר גם טל וגם מטר אינו חוזר דוקא לעניין אזכרה [שאומר משיב הרוח ומוריד הטל] אבל לעניין שאלה [שאומר במקום ברך עלינו ברכנו] לכל הדעות חוזר. וכן פסק השו"ע (סימן קיז סעיף ג) שאם הזכיר ותן טל ומטר לברכה חוזר.אולם ישנן כמה תחנות בדבר ואבאר הדברים:א. אם התחיל ברכת "ברך עלינו" והזכיר ותן טל ומטר לברכה חוזר ואומר ברכנו כמש"כ המשנ"ב (שם ס"ק יד), וכתב הבן איש חי (פרשת בשלח אות יח) שכדי שלא יראה כנוסח אחד ונמצא שלא תיקן כלום ישתוק כדי הילוך ד' אמות [לערך 2 שניות] ואז יתחיל ברכנו מחדש.ב. אם אמר "ברך עלינו" והגיע ל "ברוך אתה ה'" ונזכר יסיים למדני חוקיך כדי שלא תהא ברכתו לבטלה ואז יחזור לתחילת הברכה כמו שכתב הכף החיים (סימן קיז ס"ק כח) וכ"פ בילקוט יוסף (ח"א עמ' רסה).ג. אם אמר ברך עלינו וחתם ברכת מברך השנים חוזר לתחילת ברכנו (משנה ברורה ס"ק יד).ד. אם המשיך הברכות כל זמן שלא הגיע ל"יהיו לרצון אמרי פי והגיון לפניך וכו" השני, חוזר לברכת ברכנו, אולם אם הגיע ל"יהיו לרצון" השני או עקר רגליו חוזר לראש התפילה (שו"ע שם ומשנה ברורה שם).

אם טעה אדם ואמר 'ותן טל ומטר' בתפילה, אופן התיקון תלוי בשלב שבו הוא נמצא בברכה. באופן כללי, כל זמן שלא חתם את הברכה, עליו לשהות כשתי שניות ולחזור לברכת 'ברכנו'. אם אמר 'ברוך אתה ה'' אך לא חתם, יאמר 'למדני חוקיך' ויחזור ל'ברכנו'. אם חתם את הברכה, חוזר ל'ברכנו'. אם המשיך הברכות אך לא אמר 'יהיו לרצון' השני, חוזר ל'ברכנו'. אולם, אם אמר 'יהיו לרצון' השני או עקר רגליו, חוזר לראש התפילה. הרחבה: מבואר בגמרא (תענית דף ג עמוד ב) אמר רבי חנינא הלכך בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו אמר מוריד הגשם מחזירין אותו וכן פסק השולחן ערוך (סימן קיד סעיף סעיף ד).וכתב הבית יוסף (סימן קיז סעיף ג') שכל שכן הוא לעניין שאלה ואפילו לשיטת הרמב"ן שאם הזכיר גם טל וגם מטר אינו חוזר דוקא לעניין אזכרה [שאומר משיב הרוח ומוריד הטל] אבל לעניין שאלה [שאומר במקום ברך עלינו ברכנו] לכל הדעות חוזר. וכן פסק השו"ע (סימן קיז סעיף ג) שאם הזכיר ותן טל ומטר לברכה חוזר.אולם ישנן כמה תחנות בדבר ואבאר הדברים:א. אם התחיל ברכת "ברך עלינו" והזכיר ותן טל ומטר לברכה חוזר ואומר ברכנו כמש"כ המשנ"ב (שם ס"ק יד), וכתב הבן איש חי (פרשת בשלח אות יח) שכדי שלא יראה כנוסח אחד ונמצא שלא תיקן כלום ישתוק כדי הילוך ד' אמות [לערך 2 שניות] ואז יתחיל ברכנו מחדש.ב. אם אמר "ברך עלינו" והגיע ל "ברוך אתה ה'" ונזכר יסיים למדני חוקיך כדי שלא תהא ברכתו לבטלה ואז יחזור לתחילת הברכה כמו שכתב הכף החיים (סימן קיז ס"ק כח) וכ"פ בילקוט יוסף (ח"א עמ' רסה).ג. אם אמר ברך עלינו וחתם ברכת מברך השנים חוזר לתחילת ברכנו (משנה ברורה ס"ק יד).ד. אם המשיך הברכות כל זמן שלא הגיע ל"יהיו לרצון אמרי פי והגיון לפניך וכו" השני, חוזר לברכת ברכנו, אולם אם הגיע ל"יהיו לרצון" השני או עקר רגליו חוזר לראש התפילה (שו"ע שם ומשנה ברורה שם).

אם טעה אדם ואמר 'ותן טל ומטר' בתפילה, אופן התיקון תלוי בשלב שבו הוא נמצא בברכה. באופן כללי, כל זמן שלא חתם את הברכה, עליו לשהות כשתי שניות ולחזור לברכת 'ברכנו'. אם אמר 'ברוך אתה ה'' אך לא חתם, יאמר 'למדני חוקיך' ויחזור ל'ברכנו'. אם חתם את הברכה, חוזר ל'ברכנו'. אם המשיך הברכות אך לא אמר 'יהיו לרצון' השני, חוזר ל'ברכנו'. אולם, אם אמר 'יהיו לרצון' השני או עקר רגליו, חוזר לראש התפילה. הרחבה: מבואר בגמרא (תענית דף ג עמוד ב) אמר רבי חנינא הלכך בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו אמר מוריד הגשם מחזירין אותו וכן פסק השולחן ערוך (סימן קיד סעיף סעיף ד).וכתב הבית יוסף (סימן קיז סעיף ג') שכל שכן הוא לעניין שאלה ואפילו לשיטת הרמב"ן שאם הזכיר גם טל וגם מטר אינו חוזר דוקא לעניין אזכרה [שאומר משיב הרוח ומוריד הטל] אבל לעניין שאלה [שאומר במקום ברך עלינו ברכנו] לכל הדעות חוזר. וכן פסק השו"ע (סימן קיז סעיף ג) שאם הזכיר ותן טל ומטר לברכה חוזר.אולם ישנן כמה תחנות בדבר ואבאר הדברים:א. אם התחיל ברכת "ברך עלינו" והזכיר ותן טל ומטר לברכה חוזר ואומר ברכנו כמש"כ המשנ"ב (שם ס"ק יד), וכתב הבן איש חי (פרשת בשלח אות יח) שכדי שלא יראה כנוסח אחד ונמצא שלא תיקן כלום ישתוק כדי הילוך ד' אמות [לערך 2 שניות] ואז יתחיל ברכנו מחדש.ב. אם אמר "ברך עלינו" והגיע ל "ברוך אתה ה'" ונזכר יסיים למדני חוקיך כדי שלא תהא ברכתו לבטלה ואז יחזור לתחילת הברכה כמו שכתב הכף החיים (סימן קיז ס"ק כח) וכ"פ בילקוט יוסף (ח"א עמ' רסה).ג. אם אמר ברך עלינו וחתם ברכת מברך השנים חוזר לתחילת ברכנו (משנה ברורה ס"ק יד).ד. אם המשיך הברכות כל זמן שלא הגיע ל"יהיו לרצון אמרי פי והגיון לפניך וכו" השני, חוזר לברכת ברכנו, אולם אם הגיע ל"יהיו לרצון" השני או עקר רגליו חוזר לראש התפילה (שו"ע שם ומשנה ברורה שם).

אם טעה אדם ואמר 'ותן טל ומטר' בתפילה, אופן התיקון תלוי בשלב שבו הוא נמצא בברכה. באופן כללי, כל זמן שלא חתם את הברכה, עליו לשהות כשתי שניות ולחזור לברכת 'ברכנו'. אם אמר 'ברוך אתה ה'' אך לא חתם, יאמר 'למדני חוקיך' ויחזור ל'ברכנו'. אם חתם את הברכה, חוזר ל'ברכנו'. אם המשיך הברכות אך לא אמר 'יהיו לרצון' השני, חוזר ל'ברכנו'. אולם, אם אמר 'יהיו לרצון' השני או עקר רגליו, חוזר לראש התפילה. הרחבה: מבואר בגמרא (תענית דף ג עמוד ב) אמר רבי חנינא הלכך בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו אמר מוריד הגשם מחזירין אותו וכן פסק השולחן ערוך (סימן קיד סעיף סעיף ד).וכתב הבית יוסף (סימן קיז סעיף ג') שכל שכן הוא לעניין שאלה ואפילו לשיטת הרמב"ן שאם הזכיר גם טל וגם מטר אינו חוזר דוקא לעניין אזכרה [שאומר משיב הרוח ומוריד הטל] אבל לעניין שאלה [שאומר במקום ברך עלינו ברכנו] לכל הדעות חוזר. וכן פסק השו"ע (סימן קיז סעיף ג) שאם הזכיר ותן טל ומטר לברכה חוזר.אולם ישנן כמה תחנות בדבר ואבאר הדברים:א. אם התחיל ברכת "ברך עלינו" והזכיר ותן טל ומטר לברכה חוזר ואומר ברכנו כמש"כ המשנ"ב (שם ס"ק יד), וכתב הבן איש חי (פרשת בשלח אות יח) שכדי שלא יראה כנוסח אחד ונמצא שלא תיקן כלום ישתוק כדי הילוך ד' אמות [לערך 2 שניות] ואז יתחיל ברכנו מחדש.ב. אם אמר "ברך עלינו" והגיע ל "ברוך אתה ה'" ונזכר יסיים למדני חוקיך כדי שלא תהא ברכתו לבטלה ואז יחזור לתחילת הברכה כמו שכתב הכף החיים (סימן קיז ס"ק כח) וכ"פ בילקוט יוסף (ח"א עמ' רסה).ג. אם אמר ברך עלינו וחתם ברכת מברך השנים חוזר לתחילת ברכנו (משנה ברורה ס"ק יד).ד. אם המשיך הברכות כל זמן שלא הגיע ל"יהיו לרצון אמרי פי והגיון לפניך וכו" השני, חוזר לברכת ברכנו, אולם אם הגיע ל"יהיו לרצון" השני או עקר רגליו חוזר לראש התפילה (שו"ע שם ומשנה ברורה שם).

אם טעה אדם ואמר 'ותן טל ומטר' בתפילה, אופן התיקון תלוי בשלב שבו הוא נמצא בברכה. באופן כללי, כל זמן שלא חתם את הברכה, עליו לשהות כשתי שניות ולחזור לברכת 'ברכנו'. אם אמר 'ברוך אתה ה'' אך לא חתם, יאמר 'למדני חוקיך' ויחזור ל'ברכנו'. אם חתם את הברכה, חוזר ל'ברכנו'. אם המשיך הברכות אך לא אמר 'יהיו לרצון' השני, חוזר ל'ברכנו'. אולם, אם אמר 'יהיו לרצון' השני או עקר רגליו, חוזר לראש התפילה. הרחבה: מבואר בגמרא (תענית דף ג עמוד ב) אמר רבי חנינא הלכך בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו אמר מוריד הגשם מחזירין אותו וכן פסק השולחן ערוך (סימן קיד סעיף סעיף ד).וכתב הבית יוסף (סימן קיז סעיף ג') שכל שכן הוא לעניין שאלה ואפילו לשיטת הרמב"ן שאם הזכיר גם טל וגם מטר אינו חוזר דוקא לעניין אזכרה [שאומר משיב הרוח ומוריד הטל] אבל לעניין שאלה [שאומר במקום ברך עלינו ברכנו] לכל הדעות חוזר. וכן פסק השו"ע (סימן קיז סעיף ג) שאם הזכיר ותן טל ומטר לברכה חוזר.אולם ישנן כמה תחנות בדבר ואבאר הדברים:א. אם התחיל ברכת "ברך עלינו" והזכיר ותן טל ומטר לברכה חוזר ואומר ברכנו כמש"כ המשנ"ב (שם ס"ק יד), וכתב הבן איש חי (פרשת בשלח אות יח) שכדי שלא יראה כנוסח אחד ונמצא שלא תיקן כלום ישתוק כדי הילוך ד' אמות [לערך 2 שניות] ואז יתחיל ברכנו מחדש.ב. אם אמר "ברך עלינו" והגיע ל "ברוך אתה ה'" ונזכר יסיים למדני חוקיך כדי שלא תהא ברכתו לבטלה ואז יחזור לתחילת הברכה כמו שכתב הכף החיים (סימן קיז ס"ק כח) וכ"פ בילקוט יוסף (ח"א עמ' רסה).ג. אם אמר ברך עלינו וחתם ברכת מברך השנים חוזר לתחילת ברכנו (משנה ברורה ס"ק יד).ד. אם המשיך הברכות כל זמן שלא הגיע ל"יהיו לרצון אמרי פי והגיון לפניך וכו" השני, חוזר לברכת ברכנו, אולם אם הגיע ל"יהיו לרצון" השני או עקר רגליו חוזר לראש התפילה (שו"ע שם ומשנה ברורה שם).

אם טעה אדם ואמר 'ותן טל ומטר' בתפילה, אופן התיקון תלוי בשלב שבו הוא נמצא בברכה. באופן כללי, כל זמן שלא חתם את הברכה, עליו לשהות כשתי שניות ולחזור לברכת 'ברכנו'. אם אמר 'ברוך אתה ה'' אך לא חתם, יאמר 'למדני חוקיך' ויחזור ל'ברכנו'. אם חתם את הברכה, חוזר ל'ברכנו'. אם המשיך הברכות אך לא אמר 'יהיו לרצון' השני, חוזר ל'ברכנו'. אולם, אם אמר 'יהיו לרצון' השני או עקר רגליו, חוזר לראש התפילה. הרחבה: מבואר בגמרא (תענית דף ג עמוד ב) אמר רבי חנינא הלכך בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו אמר מוריד הגשם מחזירין אותו וכן פסק השולחן ערוך (סימן קיד סעיף סעיף ד).וכתב הבית יוסף (סימן קיז סעיף ג') שכל שכן הוא לעניין שאלה ואפילו לשיטת הרמב"ן שאם הזכיר גם טל וגם מטר אינו חוזר דוקא לעניין אזכרה [שאומר משיב הרוח ומוריד הטל] אבל לעניין שאלה [שאומר במקום ברך עלינו ברכנו] לכל הדעות חוזר. וכן פסק השו"ע (סימן קיז סעיף ג) שאם הזכיר ותן טל ומטר לברכה חוזר.אולם ישנן כמה תחנות בדבר ואבאר הדברים:א. אם התחיל ברכת "ברך עלינו" והזכיר ותן טל ומטר לברכה חוזר ואומר ברכנו כמש"כ המשנ"ב (שם ס"ק יד), וכתב הבן איש חי (פרשת בשלח אות יח) שכדי שלא יראה כנוסח אחד ונמצא שלא תיקן כלום ישתוק כדי הילוך ד' אמות [לערך 2 שניות] ואז יתחיל ברכנו מחדש.ב. אם אמר "ברך עלינו" והגיע ל "ברוך אתה ה'" ונזכר יסיים למדני חוקיך כדי שלא תהא ברכתו לבטלה ואז יחזור לתחילת הברכה כמו שכתב הכף החיים (סימן קיז ס"ק כח) וכ"פ בילקוט יוסף (ח"א עמ' רסה).ג. אם אמר ברך עלינו וחתם ברכת מברך השנים חוזר לתחילת ברכנו (משנה ברורה ס"ק יד).ד. אם המשיך הברכות כל זמן שלא הגיע ל"יהיו לרצון אמרי פי והגיון לפניך וכו" השני, חוזר לברכת ברכנו, אולם אם הגיע ל"יהיו לרצון" השני או עקר רגליו חוזר לראש התפילה (שו"ע שם ומשנה ברורה שם).

אם טעה אדם ואמר 'ותן טל ומטר' בתפילה, אופן התיקון תלוי בשלב שבו הוא נמצא בברכה. באופן כללי, כל זמן שלא חתם את הברכה, עליו לשהות כשתי שניות ולחזור לברכת 'ברכנו'. אם אמר 'ברוך אתה ה'' אך לא חתם, יאמר 'למדני חוקיך' ויחזור ל'ברכנו'. אם חתם את הברכה, חוזר ל'ברכנו'. אם המשיך הברכות אך לא אמר 'יהיו לרצון' השני, חוזר ל'ברכנו'. אולם, אם אמר 'יהיו לרצון' השני או עקר רגליו, חוזר לראש התפילה. הרחבה: מבואר בגמרא (תענית דף ג עמוד ב) אמר רבי חנינא הלכך בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו אמר מוריד הגשם מחזירין אותו וכן פסק השולחן ערוך (סימן קיד סעיף סעיף ד).וכתב הבית יוסף (סימן קיז סעיף ג') שכל שכן הוא לעניין שאלה ואפילו לשיטת הרמב"ן שאם הזכיר גם טל וגם מטר אינו חוזר דוקא לעניין אזכרה [שאומר משיב הרוח ומוריד הטל] אבל לעניין שאלה [שאומר במקום ברך עלינו ברכנו] לכל הדעות חוזר. וכן פסק השו"ע (סימן קיז סעיף ג) שאם הזכיר ותן טל ומטר לברכה חוזר.אולם ישנן כמה תחנות בדבר ואבאר הדברים:א. אם התחיל ברכת "ברך עלינו" והזכיר ותן טל ומטר לברכה חוזר ואומר ברכנו כמש"כ המשנ"ב (שם ס"ק יד), וכתב הבן איש חי (פרשת בשלח אות יח) שכדי שלא יראה כנוסח אחד ונמצא שלא תיקן כלום ישתוק כדי הילוך ד' אמות [לערך 2 שניות] ואז יתחיל ברכנו מחדש.ב. אם אמר "ברך עלינו" והגיע ל "ברוך אתה ה'" ונזכר יסיים למדני חוקיך כדי שלא תהא ברכתו לבטלה ואז יחזור לתחילת הברכה כמו שכתב הכף החיים (סימן קיז ס"ק כח) וכ"פ בילקוט יוסף (ח"א עמ' רסה).ג. אם אמר ברך עלינו וחתם ברכת מברך השנים חוזר לתחילת ברכנו (משנה ברורה ס"ק יד).ד. אם המשיך הברכות כל זמן שלא הגיע ל"יהיו לרצון אמרי פי והגיון לפניך וכו" השני, חוזר לברכת ברכנו, אולם אם הגיע ל"יהיו לרצון" השני או עקר רגליו חוזר לראש התפילה (שו"ע שם ומשנה ברורה שם).

אם טעה אדם ואמר 'ותן טל ומטר' בתפילה, אופן התיקון תלוי בשלב שבו הוא נמצא בברכה. באופן כללי, כל זמן שלא חתם את הברכה, עליו לשהות כשתי שניות ולחזור לברכת 'ברכנו'. אם אמר 'ברוך אתה ה'' אך לא חתם, יאמר 'למדני חוקיך' ויחזור ל'ברכנו'. אם חתם את הברכה, חוזר ל'ברכנו'. אם המשיך הברכות אך לא אמר 'יהיו לרצון' השני, חוזר ל'ברכנו'. אולם, אם אמר 'יהיו לרצון' השני או עקר רגליו, חוזר לראש התפילה. הרחבה: מבואר בגמרא (תענית דף ג עמוד ב) אמר רבי חנינא הלכך בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו אמר מוריד הגשם מחזירין אותו וכן פסק השולחן ערוך (סימן קיד סעיף סעיף ד).וכתב הבית יוסף (סימן קיז סעיף ג') שכל שכן הוא לעניין שאלה ואפילו לשיטת הרמב"ן שאם הזכיר גם טל וגם מטר אינו חוזר דוקא לעניין אזכרה [שאומר משיב הרוח ומוריד הטל] אבל לעניין שאלה [שאומר במקום ברך עלינו ברכנו] לכל הדעות חוזר. וכן פסק השו"ע (סימן קיז סעיף ג) שאם הזכיר ותן טל ומטר לברכה חוזר.אולם ישנן כמה תחנות בדבר ואבאר הדברים:א. אם התחיל ברכת "ברך עלינו" והזכיר ותן טל ומטר לברכה חוזר ואומר ברכנו כמש"כ המשנ"ב (שם ס"ק יד), וכתב הבן איש חי (פרשת בשלח אות יח) שכדי שלא יראה כנוסח אחד ונמצא שלא תיקן כלום ישתוק כדי הילוך ד' אמות [לערך 2 שניות] ואז יתחיל ברכנו מחדש.ב. אם אמר "ברך עלינו" והגיע ל "ברוך אתה ה'" ונזכר יסיים למדני חוקיך כדי שלא תהא ברכתו לבטלה ואז יחזור לתחילת הברכה כמו שכתב הכף החיים (סימן קיז ס"ק כח) וכ"פ בילקוט יוסף (ח"א עמ' רסה).ג. אם אמר ברך עלינו וחתם ברכת מברך השנים חוזר לתחילת ברכנו (משנה ברורה ס"ק יד).ד. אם המשיך הברכות כל זמן שלא הגיע ל"יהיו לרצון אמרי פי והגיון לפניך וכו" השני, חוזר לברכת ברכנו, אולם אם הגיע ל"יהיו לרצון" השני או עקר רגליו חוזר לראש התפילה (שו"ע שם ומשנה ברורה שם).

הישארו מעודכנים

לקבלת עדכונים, הצטרפו לרשימת התפוצה של שערי הלכה ומשפט: