בס"ד
בדין קדושת בכור לרחוץ ידיים לכהן
גם בזמן הזה יש קדושה לבכור פטר רחם וזה בא לביטוי בנטילת ידיים לכהן
ובספרי במדבר בהעלותך צב וכך כתוב שם, אספה לי שתהא סנהדרין לשמי שבכל מקום שנאמר לי הרי זה קיים לעולם ולעולמי עולמים בכהנים הוא אומר "וכהנו לי" בלוים הוא אומר "והיו לי הלוים" בישראל הוא אמר "כי לי בני ישראל עבדים" וכך בבכורות הוא אומר "כי לי כל בכור בבני ישראל" וכך הוא בכל מקום שנאמר לי הרי זה קיים לעולם ולעולמי עולמים [ומוכח משם שיש קדושה מיוחדת לבכורת ישראל בתוספת הקדושה של בני ישראל ]. ומוכח בספרי שיש קדושה לכהן, וללוי, ולבכור, גם בזמן הזה.
כתוב בזוהר פרשת נשא דף קמו עמוד א וזה לשון הזוהר תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא, מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב וקדשת את הלוים הא אינון קדישין, וכתיב בהו בלוים (במדבר יח) וגם את אחיך מטה לוי וגו', וכ"ו. ולמדו מכאן הפוסקים שהלוי ייטול ידיים לכהן לפני שנגש לברכת כהנים בכדי שהתקדש על ידי משהו שהוא קדוש וזה המקור שהביא הבית יוסף בדין נטילה על ידי לוי וכן פסק השולחן ערוך בסימן קכח סעיף ו שייטול הלוי את ידי הכהנים.
והב"ח כתב בשם המרי"ל במקום שאין לוי ייטול בכור פטר. וכן כתב המגן אברהם בשם הב"ח וכן כתב האליה רבה וכן כפסק הבן איש חי פרשת תצווה וכן כתב במשנה ברורה סק"כב וכך כתב בכף החיים אות מ בשם חבל פוסקים שבמקום שאין לוי ליטול את ידי הכהנים יטול בכור פטר רחם ובסוף דבריו כתב שלא ראה שנהוגים כן שייטול בכור לכהן ועוד כתב וזה לשונו , ואמנם לא ראיתי מי שנוהג כן, ונראה דסומכין על פשט דברי הזוהר דמשמע דוקא לוי, ואם לאו לא יטול כי אם בידי עצמו.
ויש שרצו להוציא מזה שדעת הכף החיים שדווקא לוי ולא בכור. אבל לכאורה משמע מהכף החיים שרק רצה להמליץ ביד מי שלא נהג כך אבל אין הוכחה שלא ייטול בכור והפך משמע מכאן שבכור יכול ליטול ידי הכהן. ולכאורה לא נראה שיש איזה עיכוב לבכור ליטול ידי הכהנים בטעם ברור למה הבכור לא יכול ליטול ידי הכהנים ולכך מאחר שיש חבל ראשונים שפסקו שיהיה מותר ליטול ידי הכהנים.
האם לוי או בכור קטנים יכולים ליטול ידי הכהנים
ויש לדון בבכור שהוא קטן האם גם יכול ליטול ידי הכהנים לכאורה לפי הסברה שכתוב בזוהר שצריך שיוסיף קדושה על ידי משהו שהוא קדוש אז גם בכור קטן הוא קדוש אבל מחמת שהוא קטן יש שרצו לדמות את זה לנטילת ידים סימן קנט סעיף יא דעת הרמ"א שפסקו שבנטילה בפחות מגיל 6 זה כמו מעשה קוף בעלמא ואולי גם כאן הלוי הקטן או הבכור לא יכלו ליטול ידי הכהנים אבל במשנה ברורה סעיף קטן ע הביא בשם הגר"א שזה לא דומה לקוף ומותר ליטול על ידי קטן כיוון שהוא עתיד להיות בר דעת.
ובספר מאיר עוז הביא ששאל את מרן הרב חיים קנייבסקי זצ"ל לגבי ניטלת ידיים לכהן על ידי בכור והוא אמר לו שהוא היה קטן אמרו לו לייטול ידי הכהנים [ וכידוע שמרן היה בכור ] ולכאורה מסיפור הזה משמע שם שאפילו קטן פחות בגיל 6
האם דווקא בכור פטר רחם
הב"ח הביא בשם המר"יל [המר"י מולין] שבמקום שאין לוי ייטול על ידי בכור פטר רחם ודייק המגן אברהם שדווקא בבכור מאם שהוא פטר רחם והוסיף המחצית השקל כיוון שהוא צריך פדיון ויש בזה צד של קדושה וכך פסק הגר"ז וכן פסק המשנה ברורה הבן איש חי והכף החיים שדווקא פטר רחם שהוא קדוש מלידתו.
ויש שרצו לחלק בין לוי לבכור שבכור הוא קודש גם בלי שהוא ראוי לעבודה שהרי היה חייב פדיון פטר רחם ולפני שנפדה הוא קדוש אבל לוי רק מתי שהוא ראוי לעבודה ולכך לא ליטול על ידי לוי קטן.
סוף דבר הכל נשמע במקום שאין לוי שיטול את ידי הכהנים, יכול בכור פטר רחם ליטול את ידי הכהנים, ואפילו בכור קטן יכול ליטול ידי הכהנים וכך ראוי לחנך את הילד מגיל קטן ליטול ידי הכהנים.
