בס”ד
שלום וברכה
כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא.
רש”י : “לא נפלאת הוא ממך” – לא מכוסה היא ממך כמו שנאמר כי יפלא ארי יתכסי ותרד פלאים ותרד במטמוניות מכוסה וחבושה בטמון”.
אור החיים הקדוש : “כי המצוה וגו’ אשר אנכי מצוך וגו‘. צריך לדעת אומרו היום. עוד אומרו לא נפלאת וגו’ ולא רחוקה, הלא בכלל ההפלאה היא ההרחקה. עוד אומרו ולא מעבר לים וגו’, בשלמא אומרו לא בשמים היא דכך נמנע מהשגה, כי מי יעלה השמימה, אבל מעבר לים הלא אניות יעברו ויקחוה, הגם שתהיה באיי הים הרחוקים מאד:
ואולי שיכוין הכתוב לשני פרטי המניעה, א’ מצד השגת ידיעת התורה עצמה, ושניה מצד קיום מצותיה. כנגד מניעת ידיעת התורה אמר לא נפלאת היא וגו’, וחזר ופירש מה היא ההפלאה ואמר לא בשמים וגו’, כנגד העדר השגתה אמר לא בשמים היא וגו’ כאשר היתה בתחילה, שהרי משה עלה בשמים ולקחה לנו, והנה היא לפנינו:
וכנגד מניעת השגת קיום מצותיה אמר ולא רחוקה, וחזר ופירש מה הוא הריחוק, ואמר ולא מעבר לים היא לאמר וגו’, פירוש כמו שאירע למשה שהגם שעלה שמים והוריד התורה נמנעו ממנו השגת קיום מצותיה התלויות בארץ, שהם כמה וכמה כמעט רובי תורה, מה שאין כן הם שהשיגו לעבור הים לבא אל הארץ לקיים מצוותיה:
והגם שאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו, כלל יחד מניעת השגתה עם מניעת קיום מצותיה, ולעולם עיקר הדבר שנתכוון אליו במעבר לים הוא על מניעת קיום מצותיה:
ודקדק לומר היום, פירוש בזמן שהיו סמוכים ליכנס בארץ שאז היה קרוב אליהם הדבר לעשות, וקרא לירדן ים לפי שנשפך לתוך ים המלח כאמור ביהושע (ג טז) והיורדים על ים הערבה ים המלח תמו נכרתו:”
אור החיים הקדוש שואל כי לכאורה יש כפילות בפסוק לגבי תיאור הקושי בהשגת התורה.
בנוסף, הלא אם מעבר לים היא אפשר להביאה באניות.
ולכן ביאר כי מדובר בשני מישורים שונים .
האחד מישור לימוד התורה. עליו אמר שכבר אינה בשמיים שכן משה הורידה לנו.
והשני קיום המצוות. ורצה לומר שקיום המצוות בכל מקום.
ואמר “היום” למנוע מחשבה כי רק בארץ ישראל ניתן להבין את התורה . (כמופיע במסכת בבא בתרא כא כי בתחילה דרשו “כי מציון תצא תורה” ורק שם היו תלמודי תורה).
וכן למנוע מחשבה כי רק בארץ ישראל חובה מהתורה לקיים מצוות (כדעת הרמב”ן בפרשת אחרי מות).
שבת שלום ומבורך כתיבה וחתימה טובה.
