בס”ד

אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ

“יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי . כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב”.

אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ: “יַעֲרֹף כְּמֵטֶר לִקְחִי. פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אוֹמְרָם ז”ל (אָבוֹת פ”ג מִי”ז) אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה וְכוּ’, יְכַוֵּן הַכָּתוּב בְּמַאֲמָר זֶה כִּי כְּמוֹ שֶׁה’ נוֹתֵן מָטָר לָזוּן וּלְפַרְנֵס , כְּמוֹ כֵן צְרִיכִין הֵם לִלְמֹד תּוֹרָה, וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב יַטִּיף כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מַטִּיף הַמָּטָר לִקְחִי, וּכְאִלּוּ אָמַר יַעֲרֹף לִקְחִי כַּמָּטָר, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹאֵל מֵהָאָדָם לִלְמֹד תּוֹרָה עַד שֶׁמֵּכִין לוֹ כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ, וּמִמּוֹצֵא דָּבָר אַתָּה לָמַד שֶׁאִם לֹא יַטִּיפוּ מִפִּיהֶם טִפֵּי תּוֹרָה אֵין חָפֵץ ה’ לָתֵת מָטָר, וְהוּא מָה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּמַאֲמַר הַתַּנָּא (שָׁם) אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה פֵּרוּשׁ אִם רָאִיתָ שֶׁאֵין קֶמַח דַּע שֶׁאֵין תּוֹרָה, וְטַעַם שֶׁכִּנָּה לְלִמּוּד תּוֹרָה לָשׁוֹן זֶה יַעֲרֹף, לְדַמּוֹת לְמַעֲשֶׂה הַמָּטָר שֶׁהוּא מַטִּיף:”

מְבָאֵר אוֹר הַחַיִּים כִּי הַמִּלָּה לִקְחִי מִתְיַחֶסֶת לְלִמּוּד הַתּוֹרָה .
וְכִבְיָכוֹל הַמִּשְׁפָּט מִתְחַלֵּק לִשְׁנַיִם , יַעֲרֹף כַּמָּטָר – לִקְחִי.

כְּפִי שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָכֶם מָטָר שֶׁהוּא הַשֶּׁפַע הָאֱלוֹקִי וּמֵכִין לָכֶם פַּרְנָסָה, כָּךְ תִּלְמְדוּ.

שֶׁכָּל מַטְּרַת הַפַּרְנָסָה הִיא עַל מְנַת שֶׁהָאָדָם יִלְמַד תּוֹרָה.

וְכָךְ גַּם בֵּאֵר אֶת הַמַּאֲמָר בְּאָבוֹת “אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה” .
דְּהַיְנוּ , אִם אֵין פַּרְנָסָה , סִימָן הוּא שֶׁלֹּא לוֹמְדִים תּוֹרָה וְאֵין ה’ חֵפֶץ לְפַרְנֵס עַם הַמִּתְבַּטֵּל מֵהַתּוֹרָה.

וְלָכֵן הָרוֹצֶה שֶׁתִּהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה, יַרְבֶּה בְּלִמּוּד תּוֹרָה.

שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ
גְּמַר חֲתִימָה טוֹבָה וְשָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה

וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר -
תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ.

תובנה לחידוש תורה

עיקר הפרנסה עבור לימוד התורה

שתפו עם החברים