בס”ד
שָׁלוֹם וּבְרָכָה
פָּרָשַׁת קֹרַח פּוֹתַחַת בְּמַחֲלֹקֶת שֶׁיָּצְרוּ קֹרַח וְדָתָן וַאֲבִירָם נֶגֶד מֹשֶׁה.
טַעֲנָתָם הַמֶּרְכָּזִית הִיא : “וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה’ וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה’ “.
לִכְאוֹרָה , הַטַּעֲנָה צוֹדֶקֶת כֻּלָּם שָׁוִים.
זוֹֹ טַעֲנָה שֶׁנִּשְׁמַעַת לִכְאוֹרָה הֶגְיוֹנִית.
אַךְ הָאֱמֶת הִיא כִּי אִם נַחֲשֹׁב קְצָת יוֹתֵר לָעֹמֶק , אֵין אֶפְשָׁרוּת בָּעוֹלָם שֶׁכֻּלָּם יִהְיוּ שָׁוִים.
כָּל אֶחָד נוֹלַד עִם תְּכוּנוֹת שׁוֹנוֹת. עִם אֹפִי אַחֵר. בְּמִשְׁפָּחָה אַחֶרֶת. עִם גּוּף אַחֵר. בִּבְרִיאוּת אַחֶרֶת. כָּךְ שֶׁגַּם אִם נִתֵּן לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים אוֹתָהּ מִשְׂרָה, כָּל אֶחָד יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ אַחֶרֶת וְיֶחְוֶה אוֹתָהּ אַחֶרֶת.
וְלָכֵן , כָּל מִי שֶׁטּוֹעֵן שֶׁכֻּלָּם שָׁוִים. הוּא אִינְטֵרֵסַנְט. הוּא יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה לֹא אֱמֶת.
כָּךְ רָאִינוּ גַּם בְּרוּסְיָה הַקּוֹמוּנִיסְטִית.
עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהַבְּדִיחָה הָרוֹוַחַת הָיְתָה כִּי בְּרוּסְיָה כֻּלָּם שָׁוִים. אַךְ יֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁשָּׁוִים יוֹתֵר.
כַּמּוּבָן , שֶׁגַּם בְּטַעֲנָתָם יֵשׁ סְתִירָה מִנֵּהּ וּבֵהּ.
שֶׁכֵּן אִם לְטַעֲנָתָם כֻּלָּם שָׁוִים, מַדּוּעַ הֵם רוֹצִים לִהְיוֹת כֹּהֲנִים.
לְפִי טַעֲנָתָם לֹא אֲמוּרִים לִהְיוֹת כֹּהֲנִים בְּעַם יִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן שֶׁכֻּלָּם קְדוֹשִׁים בְּאוֹתָהּ דַּרְגָּה.
אַךְ כָּךְ הוּא טִבְעוֹ שֶׁל הָרוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד. הוּא מְשֻׁחָד . וְאֵינוֹ רוֹאֶה כָּרָאוּי.
וְעַל כָּךְ נֶאֱמַר “כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים”.
מִכֵּיוָן שֶׁבְּסִיס הַמַּחְלֹקֶת הָיָה שֶׁקֶר שֶׁהֻצַּג הָאֱמֶת, עָנְשָׁם שֶׁל עֲדַת קֹרַח הוּא שֶׁהֵם מִסְתּוֹבְבִים וְנִשְׂרָפִים בַּגֵּיהִנּוֹם וְזוֹעֲקִים “מֹשֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת וַאֲנַחְנוּ בַּדָּאִים”.
אִם רַק הָיָה קֹרַח אוֹמֵר אֱמֶת שֶׁהוּא גַּם מְעֻנְיָן בְּכָבוֹד. לֹא הָיָה גּוֹרֵם לְכָל כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים לָמוּת. וְאַף לְתִינוֹקוֹת.
בְּכָל מָקוֹם בּוֹ נִתְבּוֹנֵן נִרְאֶה אֶת הַיְּסוֹד הַזֶּה חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ.
גַּם בְּקֶרֶב הַמִּשְׁפָּחָה. וְהַיְּחָסִים הַבֵּין אִישִׁיִּים.
פְּעָמִים רַבּוֹת אָנוּ חוֹוִים זֹאת. כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְעִירִים לָאָדָם עַל מַעֲשֶׂה כָּלְשֶׁהוּ שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי.
וְאִלּוּ הוּא אֵינוֹ מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת אֶלָּא מְחַפֵּשׂ תֵּרוּצִים מִתֵּרוּצִים שׁוֹנִים.
הַדָּבָר אָכֵן לֹא נָעִים לְקַבֵּל תּוֹכָחָה ,בְּוַדַּאי אִם הִיא גַּם מֻצְדֶּקֶת.
וְלָכֵן גַּם אָנוּ בְּעַצְמֵנוּ עֲלוּלִים לַחְטֹא בַּדָּבָר.
וְכָךְ יוֹצֵא כִּי מִתּוֹכָחָה עַל מַעֲשֶׂה נְקֻדָּתִי, מִתְפַּתֵּחַ וִכּוּחַ אָרֹךְ וּמַתִּישׁ וּלְעִתִּים אַף מִתְפַּתַּחַת מְרִיבָה.
הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ כִּי גַּם אִם הַדָּבָר אֵינוֹ נָעִים, עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת.
וּבְדִיּוּק כְּפִי שֶׁרָאִינוּ בְּהַפְטָרַת הַפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת כִּי רָחָב הַזּוֹנָה זָכְתָה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לְהִתְגַּיֵּר וּלְהִתְחַתֵּן עִם יְהוֹשֻׁעַ מַנְהִיג יִשְׂרָאֵל.
וְכָל כָּךְ לָמָּה?
מִשּׁוּם שֶׁהוֹדְתָה עַל הָאֱמֶת וְאָמְרָה כִּי רָאִינוּ שֶׂה’ הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת.
לְסִכּוּם: כַּאֲשֶׁר מוֹדִים עַל הָאֱמֶת , גַּם אִם זֶה לֹא נָעִים, נִתָּן לְהַגִּיעַ לְמַעֲלוֹת רָמוֹת.
לְעֻמַּת זֹאת, אִם חָס וְחָלִילָה לֹא מוֹדִים עַל הָאֱמֶת, עֲלוּלִים לְהַגִּיעַ לְגֵיהִנּוֹם.
לְפִיכָךְ אָנוּ מִתְפַּלְּלִים בְּכָל בֹּקֶר “לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת” . זֶהוּ הַבָּסִיס.
שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ
