בס”ד
שָׁלוֹם וּבְרָכָה
פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים הַמְּדַבֶּרֶת עַל הַדִּינִים הַשּׁוֹנִים (בְּעִקָּר דִּינֵי מָמוֹנוֹת) , פּוֹתַחַת בַּפְּסוּקִים : “וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם.”
מַדּוּעַ דַּוְקָא דִּין זֶה שֶׁל עֶבֶד עִבְרִי נִבְחַר לִפְתֹּחַ אֶת דִּינֵי הַמָּמוֹנוֹת?
עַל מְנַת לְתָרֵץ זֹאת יֵשׁ לִפְתֹּחַ אֶת דִּבְרֵי חָזָ”ל הַקְּדוֹשִׁים בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין : “תַּנְיָא (דְּבָרִים טו, טז) כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ עִמָּךְ בְּמַאֲכָל וְעִמָּךְ בְּמִשְׁתֶּה. שֶׁלֹּא תְּהֵא אַתָּה אוֹכֵל פַּת נְקִיָּה וְהוּא אוֹכֵל פַּת קִבָּר . אַתָּה שׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן וְהוּא שׁוֹתֶה יַיִן חָדָשׁ . אַתָּה יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מוֹכִים וְהוּא יָשֵׁן עַל גַּבֵּי הַתֶּבֶן . מִכָּאן אָמְרוּ : כָּל הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי כְּקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ. (כֵּיוָן שֶׁאִם יֵשׁ לוֹ כַּר אֶחָד,מְחֻיָּב לִתְּנוֹ לְעַבְדּוֹ) “.
חָזָ”ל כּוֹתְבִים אֶת הַחוֹבוֹת שֶׁל הָאָדוֹן כְּלַפֵּי הָעֶבֶד הָעִבְרִי.
וְזֶה בְּנוֹסָף לָאִסּוּר לַעֲבֹד בּוֹ עֲבוֹדַת עֶבֶד וַעֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בִּזָּיוֹן.
אִם כָּךְ, מָה הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל קְנִיַּת עֶבֶד?
אוֹמְרִים לָנוּ חָזָ”ל הַקְּדוֹשִׁים כִּי בְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם, הַקּוֹנֶה עָבַד חָשׁ שְׂרָרָה עַל הָעֶבֶד.
הוּא חָשׁ נַעֲלֶה וּמְרוֹמַם מִן הָעֶבֶד וְלָכֵן קַל לוֹ לְהִתְעַמֵּר בָּעֶבֶד .
כַּאֲשֶׁר אָנוּ קוֹנִים עֶבֶד עִבְרִי מַטְּרָתֵנוּ אֲמוּרָה לִהְיוֹת לְסַיֵּעַ לוֹ וּלְרוֹמֵם אוֹתוֹ.
יֵשׁ לִזְכֹּר כִּי הָעֶבֶד מַגִּיעַ כַּאֲשֶׁר הוּא בְּמַצָּב נַפְשִׁי קָשֶׁה. בֵּין בַּמִּקְרֶה וְלֹא נוֹתְרָה לוֹ בְּרֵרָה וּמָכַר עַצְמוֹ כְּדֵי לְהִתְפַּרְנֵס . וּבֵין אִם נִתְפַּס כַּאֲשֶׁר הוּא גּוֹנֵב וְאֵין לוֹ לְשַׁלֵּם. וּבֵית דִּין מוֹכְרִים אוֹתוֹ עַל מְנַת לְשַׁלֵּם אֶת חוֹבוֹ.
אָדָם כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לְאָדָם מִן הַשּׁוּרָה נִמְצָא בְּדִכְדּוּךְ עָמֹק.
וּמַטְּרַת הָאָדוֹן הַקּוֹנֶה אוֹתוֹ לְהַזְכִּיר לוֹ כִּי הוּא צֶלֶם אֱלֹקִים. וּבִפְרָט שֶׁהוּא יְהוּדִי הֶחָבִיב עַל הקב”ה.
כַּאֲשֶׁר הוּא יָחוּשׁ מְרוֹמָם, רֵאשִׁית הַדָּבָר יְחַזֵּק אֶת נַפְשׁוֹ הַמְּדֻכֵּאת וְיִזְקֹף אֶת קוֹמָתוֹ. וְשֵׁנִית, הוּא יִשְׁמֹר עַל עַצְמוֹ לֹא לִהְיוֹת כָּעֲבָדִים הַכְּנַעֲנִים שֶׁהֵם זוֹלִים וּפְרוּצִים בַּעֲרָיוֹת.
וּכְמוֹ כֵן, בְּמִדָּה וְנִמְכָּר מֵחֲמַת שֶׁגָּנַב וְלֹא הָיָה לוֹ לְשַׁלֵּם, לֹא יָשׁוּב עוֹד לִגְנֹב.
מַטְּרַת הַתּוֹרָה הִיא חִנּוּךְ וְלֹא עֲנִישָׁה.
וְזֶהוּ כְּלָל לְכָל הָעִנְיָנִים, כַּאֲשֶׁר רוֹצִים לְחַנֵּךְ, אֵין לְהַעֲנִישׁ לְשֵׁם עֲנִישָׁה. אֶלָּא לְחַפֵּשׂ פְּעֻלָּה שֶׁתּוֹצְאוֹתֶיהָ יִהְיוּ חִנּוּךְ.
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בִּבְנֵי מִשְׁפָּחָה. יְלָדִים אוֹ בֶּן זוּג.
לְעִתִּים אָנוּ כֹּה עֲסוּקִים בַּעֲנִישָׁה וַאֲפִלּוּ בִּנְקָמָה.
בִּמְקוֹם לְהִתְמַקֵּד בְּחִנּוּךְ.
אַהֲרֹן הִגִּיעַ לְהִתְיַעֵץ בְּעִקְבוֹת הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁל בְּנוֹ הַקָּטָן.
הוּא מְסַפֵּר כִּי כַּאֲשֶׁר בְּנוֹ מְעֻנְיָן בְּדָבָר מְסֻיָּם, הוּא צוֹרֵחַ עַד שֶׁהוּא מַשִּׂיג אֶת רְצוֹנוֹ.
לִפְנֵי יוֹמַיִם אַהֲרֹן וּמִשְׁפַּחְתּוֹ יָצְאוּ לִקְנִיּוֹת בְּסוּפֶּרְמַרְקֶט.
בְּנוֹ רָצָה מַמְתָּק אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁהַמַּמְתָּק הָיָה מְאוֹד לֹא בָּרִיא, אַהֲרֹן וְאִשְׁתּוֹ לֹא הִסְכִּימוּ לִקְנוֹת אֶת הַמַּמְתָּק.
בְּנָם נִשְׁכָּב עַל הָרִצְפָּה וְהֵחֵל לִצְרֹחַ לְלֹא הֲפוּגָה.
אַהֲרֹן מְסַפֵּר כִּי בְּשָׁלָב כָּלְשֶׁהוּ הוּא רַק רָצָה לְהַכּוֹת אֶת בְּנוֹ וְאִשְׁתּוֹ עָצְרָה אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה זֹאת. וּבַסּוֹף הֵם נִכְנְעוּ.
מָה כֵּן עוֹשִׂים?
הִסְבַּרְתִּי לְאַהֲרֹן כִּי אִשְׁתּוֹ צוֹדֶקֶת. פְּעֻלָּה שֶׁנַּעֲשֵׂית מִתּוֹךְ כַּעַס אֵינָהּ מְחַנֶּכֶת.
יֵשׁ לַעֲשׂוֹת פְּעֻלָּה שֶׁהַיֶּלֶד יוּכַל לְהַסִּיק מִמֶּנָּה מַסְקָנוֹת חִנּוּכִיּוֹת.
לְמָשָׁל, לֹא לָקַחַת אֶת הַיֶּלֶד לִקְנִיּוֹת.
כַּאֲשֶׁר הוּא יִרְצֶה לָבוֹא עִמָּכֶם לִקְנִיּוֹת, תַּסְבִּירוּ לוֹ כִּי רַק יֶלֶד שֶׁמִּתְנַהֵג כְּגָדוֹל וְיוֹדֵעַ לְקַבֵּל תְּשׁוּבָה שְׁלִילִית בַּהֲבָנָה יָכוֹל לָבוֹא לִקְנִיּוֹת.
כָּךְ הַיֶּלֶד יָבִין שֶׁיֵּשׁ תּוֹצְאוֹת לְמַעֲשָׂיו .
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ
