בס”ד
שָׁלוֹם וּבְרָכָה
פָּרָשַׁת עֵקֶב פּוֹתַחַת בָּפָסוּק : “וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְשָׁמַר ה’ אֱלֹקֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ”.
וְאָז מַגִּיעַ רֶצֶף אָרֹךְ וְנִפְלָא שֶׁל פְּסוּקֵי בְּרָכָה “וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ. וְהִיא ה’ מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדּוּעַ מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יָשִׂים בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ.”
וּפְסוּקֵי הַבְּרָכָה מַמְשִׁיכִים עוֹד וְעוֹד.
מַדּוּעַ הַפָּסוּק “וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה” מֵבִיא בְּעִקְבוֹתָיו רֶצֶף כָּזֶה אָרֹךְ שֶׁל בְּרָכָה?
וִיבֹאַר עַל פִּי דִּבְרֵי חָזָ”ל הַמּוּבָאִים בְּרָשִׁ”י עַל אֲתָר: “וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמָעוּן” – אִם אֶת הַמִּצְוֹת הקַלּוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו תִּשְׁמָעוּן”.
חָזָ”ל אוֹמְרִים כִּי מְדֻבָּר בְּאָדָם שֶׁמַּקְפִּיד עַל מִצְווֹת קַלּוֹת וּפְעוֹטוֹת.
מַדּוּעַ זֶה הַמַּדָּד לְהָבִיא אֶת הַבְּרָכָה?
הַתְּשׁוּבָה הִיא כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם שׁוֹמֵר אֶת הַמִּצְווֹת הַקַּלּוֹת, הוּא אוֹמֵר כִּבְיָכוֹל לקב”ה כִּי רְצוֹנוֹ לִשְׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְווֹת . אֶלָּא שֶׁהַנִּסָּיוֹן שֶׁלּוֹ קָשֶׁה .
וְעִם הַמִּצְווֹת הַקָּשׁוֹת יֵשׁ לוֹֹ הִתְמוֹדְדוּת שֶׁהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד בָּהּ.
אַךְ אֶת הַמִּצְווֹת הַקַּלּוֹת שֶׁהֵן בִּיכָלְתּוֹ הוּא עוֹשֶׂה.
וְאָז ה’ מְסַיֵּעַ לוֹֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְווֹת הַנּוֹסָפוֹת.
גַּם נוֹתֵן לוֹֹ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן, אַךְ גַּם מַעֲנִיק לוֹֹ פִיזִית דְּבָרִים רַבִּים עַל מְנַת שֶׁיּוּכַל לְקַיֵּם עוֹד וְעוֹד מִצְווֹת וְכָךְ לְהִתְחַזֵּק בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת.
כִּי כְּכָל שֶׁהָאָדָם יַעֲשֶׂה עוֹד וְעוֹד מִצְווֹת זֶה עַצְמוֹ יְחַזֵּק אוֹתוֹ.
וּכְנֶאֱמָר בְּפִרְקֵי אָבוֹת “מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה”.
וּכְבָר בֵּאֵר הָרַמְבָּ”ם בְּפֵרוּשׁוֹ לְפִרְקֵי אָבוֹת עַל הַמִּשְׁנָה “הַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה” כִּי כְּכָל שֶׁהָאָדָם יַעֲשֶׂה פְּעֻלָּה שֶׁל מִצְוָה שׁוּב וָשׁוּב, כָּךְ יִפְעַל בְּנַפְשׁוֹ. וְכָךְ יְקַבֵּל שָׂכָר.
לְפִיכָךְ אִם יֵשׁ לְאָדָם אֶפְשָׁרוּת לָתֵת סְכוּם גָּדוֹל שֶׁל צְדָקָה בְּבַת אַחַת אוֹ לְתִתּוֹ בִּפְעָמִים רַבּוֹת, יֵשׁ עֲדִיפוּת לְתִתּוֹ בִּפְעָמִים רַבּוֹת. כִּי כָּל נְתִינָה וּנְתִינָה פּוֹעֶלֶת בְּנֶפֶשׁ הַנּוֹתֵן.
עִנְיָן זֶה נוֹגֵעַ לְגַבֵּי הַחִנּוּךְ בִּשְׁנֵי מִישׁוֹרִים.
הַמִּישׁוֹר הָאֶחָד הוּא יְלָדִים שֶׁטּוֹעֲנִים כִּי אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת אֶת מַטָּלוֹת הַבַּיִת שֶׁהֻטְּלוּ עֲלֵיהֶם. וּלְפִיכָךְ הֵם אֵינָם מִשְׁתַּתְּפִים כְּלָל בְּמַטְּלוֹת הַבַּיִת.
כְּלַפֵּי יְלָדִים אֵלּוּ נֹאמַר אֶת הָעִנְיָן כְּפִי שֶׁהִתְבָּאֵר.
אִם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לְבַצֵּעַ אֶת הַמַּטָּלוֹת הַקָּשׁוֹת (לְדַעְתְּכֶם) שֶׁהֻטְּלוּ עֲלֵיכֶם , עֲדַיִן עֲלֵיכֶם לְהַרְאוֹת רָצוֹן לִהְיוֹת שֻׁתָּפִים בְּמַטָּלוֹת הַבַּיִת וְהַמִּדְפָּחָה. וּלְכָל הַפָּחוֹת לְנַסּוֹת וּלְסַיֵּעַ בְּמַטָּלוֹת קַלּוֹת.
קָשֶׁה לָכֶם לִשְׁטֹף כֵּלִים, תְּקַפְּלוּ כְּבִיסָה. קָשֶׁה לְקַפֵּל כְּבִיסָה תְּסַדְּרוּ אֶת הַחֲדָרִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
הָעִקָּר הוּא לְהַרְאוֹת אֶת הָרָצוֹן.
הַמִּישׁוֹר הַשֵּׁנִי הוּא בְּיַחַס לַחֹפֶשׁ.
יְלָדִים וּבַחוּרִים רַבִּים פּוֹרְקִים כָּל עֹל בְּחֹפֶשׁ.
וְגַם לְגַבֵּי עִנְיָן זֶה נִתָּן לוֹמַר לָהֶם כִּי אָמְנָם יֵשׁ דְּבָרִים קָשִׁים לְבִצּוּעַ עֲבוּרָם בְּחֹפֶשׁ.
אַךְ אֶת הַבָּסִיס , הַדְּבָרִים הַקַּלִּים,לְכָל הַפָּחוֹת שֶׁיְּבַצְּעוּ.
לְמָשָׁל , קָשֶׁה לָהֶם לָקוּם בִּזְמַן לַתְּפִלָּה בְּשַׁחֲרִית.
אַךְ אִם הֵם כְּבָר עֵרִים בִּזְמַן מִנְחָה, לְכָל הַפָּחוֹת שֶׁיֵּלְכוּ לְהִתְפַּלֵּל בַּמִּנְיָן. כָּךְ יַרְאוּ כִּי הֵם בֶּאֱמֶת רוֹצִים לְהִתְפַּלֵּל בַּמִּנְיָן וְזֶה רַק קָשֶׁה לָהֶם.
הַדָּר הִיא מִתְקָרֶבֶת שֶׁעֲדַיִן אֵינָהּ שׁוֹמֶרֶת מִצְווֹת . הִיא הִגִּיעָה לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתֵנוּ בִּסְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת .
בְּמַהֲלַךְ הַסְּעוּדוֹת נֶהֶנְתָה הַדָּר מְאוֹד. אַךְ בְּרֶגַע שֶׁל גִּלּוּי לֵב אָמְרָה כִּי מֵחַד הִיא הָיְתָה שְׂמֵחָה לְנַהֵל בַּיִת דָּתִי, בַּיִת שׁוֹמֵר שַׁבָּת, בּוֹ יְלָדִים נִמְצָאִים סְבִיב הַשֻּׁלְחָן. וְהַהוֹרִים נֶהֱנִים מֵהַמִּשְׁפָּחָה.
אַךְ מֵאִידָךְ, הִיא מְפַחֶדֶת לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּי כֹּה מַהוּתִי וְגָדוֹל. כָּל חַבְרוֹתֶיהָ וַחֲבֵרֶיהָ יַחְשְׁבוּ שֶׁהִיא הִשְׁתַּגְּעָה.
בַּתְּחִלָּה רַק נָתַנּוּ מָקוֹם לָרְגָשׁוֹת הַמְּנֻגָּדִים הַמִּתְרוֹצְצִים בְּקִרְבָּהּ.
אַחַר כָּךְ הִצַּעְנוּ לָהּ לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּיִים קְטַנִּים בִּלְבַד.
לִטֹּל יָדַיִם בַּבֹּקֶר, לִטֹּל יָדַיִם אַחֲרֵי שֵׁרוּתִים. וְכֵן דְּבָרִים נוֹסָפִים כָּאֵלֶּה שֶׁהִיא יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת בְּתוֹךְ שִׁגְרַת הַחַיִּים לְלֹא שִׁנּוּי בְּשִׁגְרַת הַחַיִּים.
כְּמוֹ כֵן, אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא יִמָּשְׁכוּ תְּשׂוּמֶת לֵב.
אֲנָשִׁים רַבִּים שׁוֹטְפִים יָדַיִם בְּבֹקֶר וְאַחַר שֵׁרוּתִים.
בְּמַהֲלַךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה הִתְחַזְּקָה הָדָר עוֹד וְעוֹד.
בְּאַחַד הַיָּמִים אָמְרָה הָדָר כִּי הָיְתָה רוֹצָה לִשְׁמֹר שַׁבָּת אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְקַבֵּל עַל עַצְמָהּ לְהִתְחַיֵּב לְכָל הַשַּׁבָּתוֹת.
הִיא יוֹדַעַת כִּי אִם תַּתְחִיל לִשְׁמֹר שַׁבָּת, תִּצְטָרֵךְ לִשְׁמֹר מֵעַתָּה אֶת כָּל הַשַּׁבָּתוֹת.
אָמַרְנוּ לְהַדֵּר שֶׁאִם הִיא יְכוֹלָה שַׁבָּת אַחַת לִשְׁמֹר, שֶׁתִּשְׁמֹר שַׁבָּת אַחַת.
אֵין סִבָּה לֹא לִשְׁמֹר שַׁבָּת אַחַת מְפַחֵד בִּגְלַל שַׁבָּתוֹת אֲחֵרוֹת.
אִם שַׁבָּת אַחַת אֶת יְכוֹלָה, תִּשְׁמְרִי אוֹתָהּ.
הָדָר שָׂמְחָה מְאוֹד עַל הָרַעֲיוֹן וְהֶחֱלִיטָה לְקַיְּמוֹ.
וּבָרוּךְ ה’ אַט אַט הִתְקַדְּמָה וְכָעֵת אֲפִלּוּ שׁוֹמֶרֶת שַׁבָּת בְּאֹפֶן קָבוּעַ.
לְסִכּוּם , עָשׂוּ לְכָל הַפָּחוֹת אֶת הַדְּבָרִים הַקַּלִּים.
יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לְכָל הַשֶּׁפַע הַגָּדוֹל וְהַבְּרָכוֹת הַמּוּבָאוֹת בַּפְּסוּקִים הַלָּלוּ.
שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ
