בס”ד
אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן
“וָאֶתְחַנַּן אֶל ה’ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר”.
רָשִׁ”י הַקָּדוֹשׁ: “וָאֶתְחַנַּן” – אֵין חִנּוּן בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן מַתְּנַת חִנָּם אַף ע”פ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לַצַּדִּיקִים לִתְלוֹת בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים אֵין מְבַקְּשִׁים מֵאֵת הַמָּקוֹם אֶלָּא מַתְּנַת חִנָּם לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ (שְׁמוֹת לג) וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן אָמַר לוֹ בִּלְשׁוֹן וָאֶתְחַנַּן דָּבָר אַחֵר זֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנִּקְרֵאת תְּפִלָּה כִּדְאִיתָא בְּסִפְרֵי.
“בָּעֵת הַהִיא” – לְאַחַר שֶׁכָּבַשְׁתִּי אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג דִּמִּיתִי שֶׁמָּא הֻתַּר הַנֶּדֶר (סִפְרִי).
“לֵאמֹר” – זֶה אֶחָד מג’ מְקוֹמוֹת שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֵינִי מַנִּיחֲךָ עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי אִם תַּעֲשֶׂה שְׁאֵלָתִי אִם לָאו.”
אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ: “עוֹד נִתְכַּוֵּן לְדַיֵּק ד’ תְּנָאִים הַצְּרִיכִין לְקַבָּלַת תְּפִלָּה,
אֶחָד שֶׁיִּתְפַּלֵּל כְּעָנִי הַדֹּפֶק עַל הַפֶּתַח כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (מִשְׁלֵי י”ח) תַּחֲנוּנִים יְדַבֵּר רֵשׁ,
ב’ שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמָּקוֹר הָרַחֲמִים,
ג’ זְמַן הַתְּפִלָּה כְּדֶרֶךְ אוֹמְרוֹ (תְּהִלִּים ס”ט) וַאֲנִי תְּפִלָּתִי לְךָ ה’ עֵת רָצוֹן,
ד’ שֶׁתִּהְיֶה תְּפִלָּתוֹ מְפֹרֶשֶׁת וְלֹא תִּהְיֶה סוֹבֶלֶת פֵּרוּשׁ בִּלְתִּי הָגוּן, וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁהוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (אֶסְתֵּר ר’ פ”ז כ”ד) בֶּהָהוּא גּוֹי וְיִשְׂרָאֵל וְכוּ’ וְיָלְדָה בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל גּוֹי וְאָנַס יִשְׂרָאֵל לְהַרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְכוּ’ ע”כ,
וְהוּא מָה שֶׁנִּתְכַּוֵּן מֹשֶׁה בְּמַאֲמָרוֹ כָּאן וָאֶתְחַנַּן ל’ תַּחֲנוּנִים זֶה כְּנֶגֶד תְּנַאי א’,
אֶל ה’ שֶׁבִּקֵּשׁ מִמָּקוֹר הָרַחֲמִים זֶה כְּנֶגֶד תְּנַאי ב’,
בָּעֵת הַהִיא פֵּרוּשׁ בְּעֵת הַיְּדוּעָה לְקַבָּלַת תְּפִלָּה שֶׁהִיא עֵת רָצוֹן כִּי מִי יוֹדֵעַ עֵת הָרָצוֹן כְּמֹשֶׁה, וְאֶפְשָׁר שֶׁזֶּה הָיָה בְּעֵת אֲשֶׁר אָמַר לוֹ ה’ הָחֵל רָשׁ אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, וְזֶה מְכֻוָּן לִדְבָרַי רַבּוֹתֵינוּ ז”ל שֶׁאָמְרוּ לְאַחַר שֶׁכָּבַשׁ אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג וְכוּ’ זֶה כְּנֶגֶד תְּנַאי ג’,
לֵאמֹר פֵּרוּשׁ, פֵּרֵשׁ אֳמָרָיו כַּמִּצְטָרֵךְ שֶׁלֹּא יִסְבְּלוּ דְּבָרָיו דָּבָר בִּלְתִּי הָגוּן זֶה כְּנֶגֶד תְּנַאי ד’,
וּלְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ ז”ל שֶׁאָמְרוּ בָּעֵת הַהִיא כְּשֶׁרָאָה מִלְחֶמֶת סִיחוֹן וְעוֹג, טָעַם אוֹמְרוֹ לֵאמֹר, נִמְשֶׁכֶת עִם אַתָּה הַחֵילוֹת,
וּכְבָר כָּתַבְתִּי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר הַדִּבּוּר בִּלְשׁוֹן עַצְמוֹ שֶׁאָמְרוּ אֶלָּא כּוֹלֵל הַמְּכֻוָּן בִּלְשׁוֹן אַחֵר הוּא אוֹמֵר לֵאמֹר פֵּרוּשׁ כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר הִיא זֹאת, כְּמוֹ כֵּן בְּמָה שֶׁלְּפָנֵינוּ אָמַר לֵאמֹר לַהֲעִירְךָ עַל זֶה, וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ ז”ל שֶׁאָמְרוּ (. לֵק, יט) בָּעֵת הַהִיא כְּשֶׁאָמַר לוֹ (במרבר כ’ י”ב) לֹא תָּבִיאוּ אֶת הַקָּהָל וְגו’, וְיֵשׁ שֶׁאָמְרוּ (רַבָּה) כְּשֶׁאָמַר לוֹ (בַּמִּדְבָּר כ”ז י”ח) קַח אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְגו’, וְאֶפְשָׁר שֶׁבְּכָל הָעִתִּים הִתְפַּלֵּל וְעַל כָּל עֵת מֵהֶם הוּא אוֹמֵר בָּעֵת הַהִיא, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים:”
אוֹר הַחַיִּים מְבָאֵר כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְלַמְּדֵנוּ אֶת אַרְבַּעַת כְּלָלֵי הַתְּפִלָּה:
לְהִתְפַּלֵּל בְּתַחֲנוּנִים.
לִמְקוֹר הָרַחֲמִים.
בַּזְּמַן הָרָאוּי לִתְפִלָּה.
בִּתְפִלָּה מְפֹרֶשֶׁת.
וְאָמַר כִּי לְכָךְ כִּוֵּן מֹשֶׁה בְּאָמְרוֹ : וָאֶתְחַנַּן – כְּנֶגֶד כְּלָל רִאשׁוֹן.
אֶל ה’ – כְּנֶגֶד כְּלָל שֵׁנִי.
בְּעֵת הַהִיא – כְּנֶגֶד הַשְּׁלִישִׁי.
לֵאמֹר – כְּנֶגֶד הָרְבִיעִי.
וְאַגַּב כֵּן, הֵבִיא כִּי הַזְּמַן הָרָאוּי לִתְפִלָּה הָיָה אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת סִיחוֹן וְעוֹג וּבָזֶה יֵשֵׁב גַּם דִּבְרֵי חָזָ”ל.
וְהוֹסִיף כִּי אוּלַי הָיוּ כַּמָּה זְמַנִּים רְאוּיִים לִתְפִלָּה כַּמּוֹפִיעַ בְּדִבְרֵי חָזָ”ל.
שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ
