בס”ד
שָׁלוֹם וּבְרָכָה
בַּפָּרָשָׁה מְסֻפָּר עַל בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן שֶׁרָאוּ אֶת עֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמִּזְרָחִי שֶׁהוּא מְקוֹם מִרְעֶה וּבִקְּשׁוּ מִמֹּשֶׁה לִנְחֹל שָׁם.
בַּתְּחִלָּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נוֹזֵף וְגוֹעֵר בָּהֶם . בַּטַּעֲנָה כִּי הָעָם חוֹשֵׁב שֶׁהֵם מְפַחֲדִים חוֹשְׁשִׁים כִּי לֹא יוּכְלוּ לִכְבֹּשׁ אֶת הָאָרֶץ. וְכֵן בַּטַּעֲנָה כִּי אֵין הָגוּן שֶׁהֵם יִשָּׁאֲרוּ כָּאן וִיקַבְּלוּ נַחֲלָתָם בְּשֶׁטַח שֶׁכָּל הָעָם נִלְחֲמוּ עִם סִיחוֹן וְעוֹג, וְאִלּוּ שְׁאַר הַשְּׁבָטִים יִצְטָרְכוּ לְהִלָּחֵם עַל שְׁאַר הָאָרֶץ.
בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן מִיָּד אוֹמְרִים כִּי כַּוָּנָתָם הָיְתָה שֶׁהֵם יֵצְאוּ חֲלוּצִים לִפְנֵי הָעָם . וְרַק רָצוּ לְבַקֵּשׁ שֶׁנַּחֲלָתָם תִּהְיֶה כָּאן בִּמְקוֹם מִרְעֶה.
בְּמִשְׁלֵי פֶּרֶק כ פָּסוּק כא נֶאֱמַר :”נַחֲלָה מְבֹהֶלֶת בָּרִאשֹׁנָה וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ.”
עַל כָּךְ מֵבִיא רָשִׁ”י אֶת שֶׁאָמְרוּ חָזָ”ל : “נַחֲלָה מְבֹהֶלֶת בָּרִאשׁוֹנָה” – שֶׁנִּבְהַל לְמַהֵר וְלִטֹּל תְּחִלָּה. כְּגוֹן בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן שֶׁמִּהֲרוּ לִטֹּל חֶלְקָם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן . וְדִבְּרוּ בְּבֶהָלָה שֶׁנֶּאֱמַר גְּדֵרוֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵינוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ (בַּמִּדְבָּר לב).
עָשׂוּ אֶת הָעִקָּר טַפֵל שֶׁהִקְדִּימוּ צֹאנָם לְטַפָּם . “וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְּבֹרַךְ” – שֶׁגָּלוּ כַּמָּה שָׁנִים קֹדֶם שְׁאַר הַשְּׁבָטִים. כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּסֵדֶר עוֹלָם וּבַמִּדְרָשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְאָחָז וַיְּעַר ה’ אֶת רוּחַ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְגוֹ’ . וּשְׁאַר שְׁבָטִים גָּלוּ בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּהוּ הִיא הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה”.
רוֹאִים כִּי חָזָ”ל מָתְחוּ בִּקֹּרֶת עַל בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן. וִתֵּר עַל כֵּן, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן הִפְסִידוּ מִנַּחֲלָתָם שָׁכְלוּ בַּתְּחִלָּה.
מָה הַבְּעָיָה בְּכָךְ שֶׁרָצוּ לִדְאֹג לַמִּקְנֶה שֶׁלָּהֶם?
אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ כָּאן נְקֻדָּה מַהוּתִית.
בְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי אָנוּ זְקוּקִים לְכֶסֶף וְכַדּוֹמֶה עַל מְנַת לְהִתְפַּרְנֵס.
דְּהַיְנוּ, הַמָּמוֹן הוּא אֶמְצָעִי כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְגַדֵּל אֶת הַמִּשְׁפָּחָה כָּרָאוּי.
הַמִּשְׁפָּחָה הִיא הָעִקָּר.
וְאִלּוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וּוִתְּרוּ עַל הַמִּשְׁפָּחָה עֲבוּר הַמָּמוֹן.
בְּכַמָּה מִישׁוֹרִים יֵשׁ כָּאן בְּעָיָה.
א. אִם ה’ אָמַר שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא הַקְּדוֹשָׁה בְּיוֹתֵר, הִיא הַמָּקוֹם הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לִהְיוֹת. אֵיךְ אַתֶּם מְוַתְּרִים עַל כָּךְ בְּכָזוֹ קַלּוּת ?
ב. בְּמַהֲלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁל כִּבּוּשׁ וְעוֹד שֶׁבַע שֶׁל נַחֲלָה, בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לֹא שָׁבוּ לְבֵיתָם.
הֵם הָיוּ מוּכָנִים לְוַתֵּר עַל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה עִם מִשְׁפַּחְתָּם , בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל שֶׁטַח טוֹב יוֹתֵר לַמִּרְעֶה.
ג. יֵשׁ כָּאן חֹסֶר בֶּאֱמוּנָה.
הֲלֹא ה’ יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִקְנֶה רַב וְהוּא זֶה שֶׁמַּנְחִיל אֶת הָאָרֶץ . וְהָאָרֶץ הִתְחַלְּקָה בְּגוֹרַל שְׁמֵּיְּמִי. אִם כָּךְ בָּרוּר שֶׁהוּא יִתֵּן לָהֶם אֶת מָה שֶׁהֵם זְקוּקִים לוֹ.
ד. עַל מְנַת לִהְיוֹת בְּמָקוֹם מִקְנֶה הֵם מוּכָנִים שֶׁהַיְּלָדִים שֶׁלָּהֶם לֹא יִגְדְּלוּ עִם כָּל עַם יִשְׂרָאֵל.
זֶה מָה שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁעָשׂוּ אֶת הִטָּפֵל עִקָּר, וְאֶת הָעִקָּר טַפֵל.
וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הָרִיצָה אַחַר הַמָּמוֹן גָּרְמָה לַגָּלוּת שֶׁלָּהֶם לְהַגִּיעַ יוֹתֵר מַהֵר.
וּכְעֵין זֶה מָצָאנוּ בַּגְּמָרָא : ” אָמַר רַבָּה בַּר רַב אַדָּא אָמַר רַב: כָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשׁוּם מָמוֹן הָוַיִין לוֹ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בָהּ’ בָּגָדוּ – כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ (הוֹשֵׁעַ פֶּרֶק ה פָּסוּק ז); וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: מָמוֹן פָּלַט? תַּלְמוּד לוֹמַר: עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ אֶת חֶלְקֵיהֶם (הוֹשֵׁעַ פֶּרֶק ה פָּסוּק ז); מָה מַשְׁמָע? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: חֹדֶשׁ נִכְנַס וְחֹדֶשׁ יָצָא וּמָמוֹנָם אָבַד.”
אָדָם שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה מֵחֲמַת הַכֶּסֶף שֶׁלָּהּ, לֹא יַצְלִיחַ וְהַכֶּסֶף יֹאבַד תּוֹךְ זְמַן קָצָר.
בָּרוּר שֶׁמִּשְׁפָּחָה צְרִיכָה כֶּסֶף כְּדֵי לִחְיוֹת. אַךְ הַכֶּסֶף הוּא לֹא הַסִּבָּה לַהֲקָמַת הַמִּשְׁפָּחָה.
מָה הַבֵּאוּר בָּזֶה שֶׁהַכֶּסֶף אוֹבֵד?
הַבֵּאוּר הוּא כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם שׁוֹקֵעַ בַּחָמְרִיּוּת וְנִמְשַׁךְ אַחֲרֶיהָ, הוּא מוּכָן לְאַבֵּד גַּם עֶקְרוֹנוֹת לְוַתֵּר עַל עֲרָכִים כְּדֵי לְהַשִּׂיג אוֹתָהּ.
וּכְכָל שֶׁאָדָם מְוַתֵּר עַל עֲרָכִים, הוּא יוֹתֵר שׁוֹקֵעַ בַּחֹמֶר.
וְלָכֵן הוּא צָרִיךְ קְרִיאַת הַשְׁכָּמָה מֻקְדֶּמֶת יוֹתֵר.
לְצַעֲרֵנוּ, בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים הָעוֹלָם הוֹפֵךְ לְחָמְרִי יוֹתֵר וְיוֹתֵר.
בְּנִגּוּד לַמְּצֻפֶּה כִּי בְּדוֹר כָּזֶה שֶׁלֹּא צָרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ בִּשְׁבִיל לְגַדֵּל אֹכֶל, לֹא צָרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ בִּשְׁבִיל לְיַצֵּר בְּגָדִים וְנַעֲלַיִם. וַאֲפִלּוּ לֹא בִּשְׁבִיל לְכַבֵּס, הָיִינוּ מְצַפִּים שֶׁהָאֲנָשִׁים יִהְיוּ מְאֻשָּׁרִים יוֹתֵר.
אַךְ בְּדִיּוּק הַהֵפֶךְ.
עַל פִּי הַמֶּחְקָרִים הַבְּדִידוּת וְהַדִּכָּאוֹן מִתְגַּבְּרִים.
וְכֵן דַּוְקָא הָאֲנָשִׁים שֶׁגָּרִים בְּעָרִים צְפוּפוֹת וַעֲנִיּוּת הֵם הַמְּאֻשָּׁרִים יוֹתֵר.
אֵיךְ זֶה מִסְתַּדֵּר?
הַתְּשׁוּבָה כִּי זֶה מִסְתַּדֵּר בְּבֵרוּר .
כֵּיוָן שֶׁהָאֲנָשִׁים הָעוֹסְקִים בַּחָמְרִיּוּת אֵינָם מַשְׁקִיעִים כָּרָאוּי בַּנְּשָׁמָה. הֵם רָצִים עַל מְנַת לְהַשִּׂיג עוֹד וָעוֹד מָמוֹן.
אַךְ זוֹנְחִים מֵאָחוֹר אֶת הָעֲרָכִים הַמִּשְׁפָּחָה וְהַחֲבֵרִים הָאֲמִתִּיִּים.
הַנְּשָׁמָה אֵינָהּ נֶהֱנֵית אֶלָּא מִדְּבָרִים רוּחָנִיִּים.
כְּכָל שֶׁהָאָדָם זוֹנֵחַ אֶת הַנְּשָׁמָה, הוּא יָחוּשׁ יוֹתֵר דִּכָּאוֹן .
בְּדוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים עָשׂוּ דְּבָרִים לְשֵׁם הָאִידֵאָל. הֵם חָיוּ אֶת הָעֲרָכִים. וְהֵבִינוּ כִּי הַכֶּסֶף הוּא אֶמְצָעִי וְלֹא מַטָּרָה.
כְּכָל שֶׁנְּמַהֵר לְהַפְנִים שֶׁהַכֶּסֶף הוּא רַק אֶמְצָעִי, כָּךְ נִחְיֶה חַיִּים שְׁלֵוִים וּמְסַפְּקִים יוֹתֵר.
רִנָּה הִיא אֵשֶׁת קַרְיֵרָה מַצְלִיחָה. הִיא מְנַהֶלֶת עֲסָקִים חוֹבְקֵי עוֹלָם. וּמְבַלֶּה זְמַן רַב בַּטִּיסוֹת וּבַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת.
אֵלִי בַּעֲלָהּ מְנַהֵל אֶת הַמִּשְׂרָד בָּאָרֶץ וְנוֹשֵׂא אֶת עֹל גִּדּוּל הַיְּלָדִים וְהַטִּפּוּל בָּהֶם.
לִפְנֵי זְמַן מָה הַבֵּן הַגָּדוֹל הֵחֵל לְהַרְאוֹת סִימָנֵי מֶרֶד.
הוּא הֵחֵל לְהִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשׁ פְּרוֹבוֹקָטִיבִי וְכַדּוֹמֶה.
אָבִי הִגִּיעַ לִשְׁאֹל מָה נִתָּן לַעֲשׂוֹת עַל מְנַת לְשַׁפֵּר אֶת הַיְּחָסִים עִם בְּנוֹ.
בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ לְשׂוֹחֵחַ עִם הַבֵּן . וְאַחַר שִׁכְנוּעִים רַבִּים הַבֵּן הִסְכִּים לְהַגִּיעַ.
בִּתְחִלָּה הוּא יָשַׁב בְּחֹסֶר שִׁתּוּף פְּעֻלָּה מֻפְגָּן.
הִבַּטְתִּי עָלָיו וְאָמַרְתִּי לוֹ , שֶׁאֲנִי מֵבִין לְלִבּוֹ.
בְּהֶחְלֵט קָשֶׁה לִגְדֹּל בְּבַיִת שֶׁאִמָּא נֶעְדֶּרֶת מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה.
אַט אַט פָּנָיו הִתְרַכְּכוּ.
הִמְשַׁכְתִּי וְאָמַרְתִּי כִּי אֲנִי מַכִּיר עוֹד מִקְרִים רַבִּים כָּאֵלּוּ. וְלַמְרוֹת שֶׁהַהוֹרִים חוֹשְׁבִים כִּי הַיְּלָדִים מִסְתַּדְּרִים בְּעַצְמָם, הַיְּלָדִים עֲדַיִן צְרִיכִים אִמָּא בַּבַּיִת.
וְגַם אִם אִמָּא מְבִיאָה מַתָּנוֹת , זֶה לֹא מְכַפֵּר עַל הַחִסָּרוֹן שֶׁלָּהּ.
כָּעֵת הוּא כְּבָר הֵגִיב וְאָמַר “נָכוֹן. כָּל כָּךְ מְבָאֵס שֶׁאִמָּא עֲסוּקָה כָּל הַזְּמַן. ”
הִמְשַׁכְתִּי בְּאוֹתוֹ קַו וְאָמַרְתִּי לוֹ כִּי אֲנִי מֵבִין אֶת הַתְּחוּשָׁה שֶׁל הַיְּלָדִים כְּאִלּוּ לֹא רוֹאִים אוֹתָם וְהָעֲסָקִים הֵם הֲכִי חֲשׁוּבִים.
כָּאן נִרְאֶה שֶׁהִתְפָּרַצְתִּי לְדֶלֶת פְּתוּחָה.
וְהוּא פָּרַץ בְּשֶׁטֶף תְּלוּנוֹת. עַל כָּךְ שֶׁהָעֲסָקִים הֲכִי חֲשׁוּבִים. וַאֲפִלּוּ בַּחֹפֶשׁ אִמָּא כָּל הַזְּמַן בְּטֵלֵפוֹן. וּבְכָל יְצִיאָה הֵם יוֹדְעִים כִּי בָּרֶגַע שֶׁיַּגִּיעַ טֵלֵפוֹן הֵם יְחַכּוּ שֶׁאִמָּא תָּשׁוּב לְהִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם.
נָתַתִּי לוֹ לִגְמֹר אֶת שֶׁטֶף הַדִּבּוּר וְהִתְחַלְתִּי לְהַסְבִּיר לוֹ כִּי אִמָּא עֲסוּקָה לְהַרְוִיחַ כֶּסֶף כְּדֵי שֶׁהֵם יוּכְלוּ לִחְיוֹת טוֹב יוֹתֵר.
גַּם אִם הוּא חוֹשֵׁב שֶׁהָיָה נִתָּן לְהַשְׁקִיעַ פָּחוֹת בַּכֶּסֶף, אַךְ הַמַּחְשָׁבָה שֶׁל אִמָּא שֶׁלּוֹ נוֹבַעַת מִתּוֹךְ דְּאָגָה לַעֲתִידָם.
בָּרוּר לִי שֶׁהַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי לֹא יְכוֹלִים לְתַקֵּן אֶת הַהַרְגָּשָׁה שֶׁלּוֹ. אַךְ לְפָחוֹת יֵשׁ לוֹ עוֹד נְקֻדָּה לְמַחְשָׁבָה. וְאֶפְשָׁרוּת לְהָבִין שֶׁלֹּא בְּהֶכְרֵחַ כִּי הֲבָנָתוֹ נְכוֹנָה.
שׂוֹחַחְתִּי עִם אָבִי וְהִסְבַּרְתִּי לוֹ כִּי הַבֵּן מְנַסֶּה לִזְעֹק לִתְשׂוּמֶת לֵב בְּאֶמְצָעוּת הַלְּבוּשׁ . וְאִם לֹא יִתְיַחֲסוּ אֵלָיו זֶה יַמְשִׁיךְ לְהִדַּרְדֵּר.
הִסְבַּרְתִּי לוֹ כִּי עָלָיו וְעַל אִשְׁתּוֹ לָדַעַת כִּי זֶה מַצַּב חֵרוּם . אִם לֹא יַעַצְרוּ עַכְשָׁו, בַּהֶמְשֵׁךְ זֶה יַעֲלֶה לָהֶם הַרְבֵּה יוֹתֵר.
אָבִי שָׁאַל אִם אוּכַל לְדַבֵּר עִם אִשְׁתּוֹ וּלְהַסְבִּיר לָהּ אֶת חֻמְרַת הַמַּצָּב.
הִסְכַּמְתִּי.
רִנָּה הִתְקַשְּׁרָה . אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמְעָה אֶת הַדְּבָרִים אָמְרָה כִּי קָשֶׁה לָהּ לַעֲצֹר אֶת הָעֲבוֹדָה.
אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁתְּדַמְיֵן מָה הָיָה אִם חָס וְחָלִילָה הָיְתָה בְּבֵית חוֹלִים שְׁבוּעַיִם. אֵיךְ הָיְתָה מְחַלֶּקֶת אֶת הָעֲבוֹדָה.
וְעָדִיף שֶׁחָשׁוּב עַל זֹאת כָּךְ כָּעֵת. וְלֹא חָס וְחָלִילָה אִם תִּצְטָרֵךְ לִהְיוֹת בְּבֵית חוֹלִים עִם בְּנָהּ.
רִנָּה הוֹדְתָה לִי וְהִבְטִיחָה שֶׁתַּתְחִיל אֶת הַשִּׁנּוּי.
הִשְׁמַעְתִּי לָהּ אֶת הַשִּׂיחָה עִם בְּנָהּ. וְהִיא הֵחֵלָּה לִבְכּוֹת.
הִיא הֵבִינָה כִּי בְּנָהּ רוֹאֶה אֶת הַדְּבָרִים בְּצוּרָה שׁוֹנָה . וְכַמָּה כְּאֵב אָצוּר בְּלִבּוֹ.
וְלָכֵן הֶחֱלִיטָה כִּי הִיא כָּעֵת לוֹקַחַת חֹפֶשׁ לִשְׁלוֹשָׁה יָמִים מֵהָעֲבוֹדָה וּמְפַזֶּרֶת סַמְכוּיוֹת. עַל מְנַת לִהְיוֹת עִם הַיְּלָדִים לַחֲלוּטִין.
הַתִּקְוָה נוּכַל לְתַקֵּן אֶת מָה שֶׁכְּבָר הִתְקַלְקֵל.
לְסִכּוּם: זִכְרוּ תָּמִיד לְהַשְׁאִיר אֶת הֲטַפֵל כְּכָזֶה.
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ
