כיצד יש להתנהג עם ד' המינים והערבות אחר נטילתן

אין לדרוך הערבה שבלולב וכן הערבה שבהושענות (שו"ע תרסד סעי' ח, משנב סקכ"ח), ואע"פ שארבעת המינים תשמיש מצווה הם ונזרקים (מגילה כו:) מ"מ לא ינהג בהם מנהג בזיון (חזוע עמ תמט). וה"ה בכל זה באתרוג.

ולכן אין לזורקם לאשפה אלא מניחם בצידי רשות הרבים ואע"פ שיזרקו אותם פועלי הניקיון אין בכך איסור מן הדין (חזוע עמ תמט).

אמנם נוהגים להצניע הערבה לשרוף בה החמץ והלולב להסיק בו התנור למצת מצווה (בא"ח וזאת הברכה ס"ח), והאתרוג נוהגים לעשות ריבה לטו' בשבט וליתן לאישה המקשה לילד (יפה ללב ח"ב סקט"ו, ועיין חזו"ע עמ' תנ).

האם הערבה מותרת בהנאה

יש אומרים שאסור להנות בערבה לאחר נטילתה אם לא שהתנה עליה מעיקרא ונהגו להצניע כדי להדליק בה התנור של אפיית מצות וכן שרפת חמץ (שו"ע ורמ"א תרסד סעי ט).

ונהגו לקחת הלולב עם ההדס והערבה ולהניחו על גבי פתח הבית שהוא ישן בו שזו סגולה לשמירה להינצל מכל צרה ונדנוד עברה (יפה ללב סקט"ו, כה"ח ס"ק ס).

דיני האתרוג ביום השביעי או שמיני לבני חו"ל

האתרוג ביום השביעי אסור שהרי הוקצה למצוותו כל 7 ואפילו שנפסל אסור, אולם בשמיני עצרת מותר, ובחוץ לארץ אסור אפילו בשמיני ומותר בתשיעי (שו"ע סי' תרסה סעי' א).

לכן אותן נשים שנוהגות לקחת את הפיטם של האתרוג ולחלק צדקה לעניים ולהתפלל שינצלו בשעת הלידה ושילדו ולד של קיימא יעשו כן רק אחר שמחת תורה (חזוע עמ תמט) ולבני חו"ל היינו בתשיעי, וה"ה לאלו הנוהגים לעשות ריבה מהאתרוגים.

שתים מקרא ואחד תרגום

לא לשכוח ביום הושענא רבה לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום של פרשת וזאת הברכה, ואם שכח יקראנה בליל שמיני עצרת או בבוקר קודם תפילת שחרית של שמחת תורה (חזוע עמ תנ).

דיני הסוכה ביום השביעי או השמיני לבני חו"ל

אפילו שגמר לאכול ביום השביעי לא יסתור סוכתו שהרי חייב לישון בסוכה וכן לאכול דברים החייבים בסוכה (שו"ע סי' תרסו, משנב סק"א) ולכן אין לקדש בלילה עד חשיכה שאם יקדש מבעוד יום יצטרך לישב בסוכה ואם יברך על הסוכה הוי תרתי דסתרי שכבר התפלל שמיני עצרת (כה"ח סק"א, ברכי יוסף סק"ה, בא"ח וזאת הברכה סעי יג ועוד אחרונים).

מתי רשאי להוציא הכלים מהסוכה ומה עושה אדם הרוצה לשבת בסוכה בשמחת תורה

יכול להוציא את הכלים ממנחה קטנה ולתקן את הבית לכבוד יו"ט (שו"ע שם).

ומי שצריך לאכול בשמחת תורה בסוכה צריך לפחות בסכך מקום ארבעה על ארבעה לעשות היכר שיושב שלא לשם מצות סוכה שלא יהיה נראה כמוסיף (שם), ויעשה כן קודם שקיעה (ילקו"י הערה ב), ולדעת הברכ"י (סק"ב) בעי' שהסוכה תפסל על ידי כן ולכן בסוכה גדולה פעמים שלא מועיל לפחות ד' טפחים על ד' טפחים [אולם לטעם של השער הציון (סק"ב) די בכך], אולם להניח סכך פסול על הכשר לא מועיל (בא"ח וזאת הברכה סט"ז). ואם רוצה לאכול בה אחר החג אין צריך לכל זה.

ובני חו"ל שצריכים לישב בסוכה ביום השמיני מפנה כליו ממנחה קטנה והילך, ואם אינו יכול להוריד כליו ורוצה לאכול בה בתשיעי, יכניס קדרות וקערות וכיוצא בהם כדי להכיר שהיא פסולה (שו"ע שם), אולם אם לא רוצה לישב בסוכה בליל תשיעי, בבוקר רשאי לישב בסוכה בצהרים כיון שלא ישב בלילה וביום ניכר שלא לשם מצווה יושב בסוכה (בא"ח וזאת הברכה סעי' טז).

יש נוהגים שנפרדים מהסוכה מנשקים אותה ומתפללים שיזכו לקיים מצוות הסוכה בשנים הבאות (כה"ח סי' תרסז סק"ג), וכן אומרים יהי רצון שנזכה לישב בסוכה של לויתן (רמ"א שם בשם הכל בו).