מנהג אמירת סליחות

מנהג אמירת סליחות

בחודש אלול נהגו הספרדים להתחיל לומר סליחות מתאריך ב' באלול (ש"ע סי' תקפא סעי' א ולגבי ר"ח אלול שלא אומרים ראה משנ"ב ס"ק א, כה"ח סקט"ו, וחזו"ע עמ' ב), אמנם האשכנזים נהגו לומר סליחות ביום ראשון שלפני ראש השנה אלא אם ראש השנה חל ביום שני או שלישי (רמ"א שם).

ועיקר אמירת הסליחות צריך להיות בכוונה ומיתון ונחת ושיבין מה שמוציא מהפה בלב נשבר, ואלו שבאים להשמיע במרום קולם ואומרים הסליחות בקול רם כדרך ששרים פיוטים ונגינות הרי הם יורשים תרתי גיהנם ויצא שכרם בהפסדם כמש"כ החיד"א (מורה אצבע אות רמד, חזו"ע עמ' כ).

זמן אמירת סליחות

אין לומר סליחות קודם חצות הלילה וכן אין לומר יג' מידות קודם חצות לילה (ראה במשנ"ב סי' תקסה סק"ב, וחזו"ע עמ' ב ועמ' ח) והטעם הוא מפני שחצי ראשון של הלילה הוא עת התגברות הדינים וע"י הזכרת סליחות ויג' מידות נראים אנו כבאים בגבולם ומתנגדים להם וכו' (עיין שו"ת הרמ"ז סי' ל). ולכן אף שקשה צריך להקפיד על כך ולא להקל להתחיל הסליחות קודם חצות אולם המנהג בכמה מקומות להתחיל כ-5 דק' לפני עד הויעבור הראשון ואף שהמנהג כך וכך העיד לי הראשון לציון הרב דוד יוסף שנהג הרב עובדיה זצ"ל, מ"מ נכון היכא דאפשר להתחיל הכל מחצות.

אלא הזמן הראוי לאמירת סליחות הוא מחצות הלילה והילך (חזו"ע עמ' ב), אולם הזמן המובחר ביותר הוא אשמורת הבוקר שאז הקב"ה משוטט בעולם. ועל האדם לדעת שאף שקם לסליחות יתאזר בעוז לקראית שמע וברכותיה בתפילת שחרית עד סוף התפילה וכ"ש שמניח תפילין שלא יתנמנם עמהם שאם יתנמנם עדיף שלא יאמר סליחות בהשכמה וכלל גדול בעבודת ה' לשמור את העיקר ולהוסיף בחסידות ולא לזלזל בעיקר ולקיים התוספת (חזו"ע עמ' יא).

אולם אין אין אדם יכול לומר סליחות בלילה יכול לומר בשעות הבוקר המוקדמות לפני תפילת שחרית או לפני תפילת מנחה (חזו"ע עמ' ו).

יחיד באמירת סליחות

כתב הרמ"א (סי' תקסה סעי' ה) שאין ליחיד לומר סליחות, אולם יש אחרונים שמקלים לומר סליחות ביחידות כל שלא אומר יג' מידות (משנ"ב שם סקי"ג, חזו"ע עמ' לא הערה ג).

אולם לומר הפיוטים שאומרים בארמית כגון מחי ומסי ודעני לעניי וכו' אין ליחיד לאמרם מפני שאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי, אמנם אם יש עשרה יכול לאומרם שאין ציבור זקוק לעזרת מלאכי השרת (חזו"ע עמ' יא).

ולשמוע הפיוטים אף בחצי הראשון של הלילה כדי ללמוד המנגינות מותר (חזו"ע עמ' כ).

יחיד באמירת יג' מידות

כתב הש"ע (שם) שאין לומר ביחיד אלא דרך קריאה בעלמא והיינו בטעמי המקרא כמש"כ הש"ע (סי' נט סעי' ג) וכ"פ בחזו"ע (עמ' כז), ויכול לומר אף "זכור לנו היום ברית שלש עשרה (חזו"ע עמ' לא), ואין צריך לסיים ולומר עד סוף הפסוק דהיינו "ונקה לא ינקה" (חזו"ע עמ' ל).

ואם אין מניין כאשר הגיע הש"צ ליג' מידות ידלגו על אמירת יג' מידות ויתחילו מרבונו של עולם שקודם התחנון וימשיכו הלאה עד שיגיעו מניין ואז ישלימו אמירת יג' מידות, ואם אין תקוה שיגיע מניין יגידו הסליחות בטעמי המקרא.

ואם התחילו אמירת יג' מידות יחד כל הציבור ואותו אדם התעקב דעת הבן איש חי (תורה לשמה סי' צו, כי תשא אות ד) שכיון שהתחילו בעשרה רשאי להמשיך אפי' בלי טעמי המקרא, אמנם בהליכות עולם (ח"א כי תשא אות ב) כתב לחלוק ושלאותו אדם יש להמשיך אמירת יג' מידות בטעמי המקרא אלא אם עדיין נמצא עם רוב הציבור.

אמירת סליחות ששומע בשידור חי ברדיו או בטלפון

לעניין לצאת ידי חובה דרך טלפון ראה בתשו' יביע אומר (ח"א סי' יט אות יח, וכן חזו"ע פורים לעניין לצאת ידי חובת מגילה), אולם לעניין לענות דברים שבקדושה יכול לומר יג' מידות ולענות אמן כמש"כ בחזו"ע (עמ' כא), ויש מחמירים בדבר.

דברים שצריך להיזהר ביג' מידות

נחלקו הראשונים כאשר אומר "ויקרא בשם ה' ושם נאמר" האם יש להפסיק בין תיבת "בשם" לתיבת "ה" ולכתחילה יש לשהות מעט בין התיבות אבל אם קרא בבת אחת בלי לשהות מעט אינו טועה מוחלט הוא.

אולם ב"ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' ה' וכו'" יש להפסיק בין תיבת ה' ה' ומי שלא עושה כן עונשו גדול (חזו"ע עמ' לב).

ולעניין למנות עם האצבעות את תיבות "ויעבור ה' על פניו וכו' נחלקו הראשונים מאיזה תיבה מונים וכיון שאין בידינו הכרע בדבר אין למנות כלל (חזו"ע עמ' לג).