שאלה: כיצד מסדרים את הקערה לפי מנהג הספרדים, והאם צריך קערה בפני כל אחד ואחד?

תשובה: מנהג רוב בית ישראל כדעת המקובלים ג' מצות למעלה, מצד ימין תחת המצות זרוע, מצד שמאל תחת המצות ביצה, תחת הזרוע והביצה באמצע יתן מרור, תחת המרור בצד ימין חרוסת, תחת המרור בצד שמאל כרפס, תחת החרוסת והכרפס באמצע זה החזרת. וכאשר מקיים ליל הסדר יקפיד שישאר מעט מכל דבר בקערה. ואין צריך אלא קערה אחת בפני עורך הסדר. וראה בהרחבה.

הרחבה:

מנהג האר"י היה לסדר את הקערה כך:

שלש מצות – צריך שיהיה ג' מצות אחת בשביל ברכת המוציא, אחת בשביל לחם עוני שעליו מברכים על אכילת מצה, ואחת בשביל לחם משנה, והמצות הנ"ל בראש הקערה. [וכן דעת השו"ע (סי' תעג סעיף ד) שצריך ג' מצות].

זרוע – המנהג שיהיה בשר זרוע [היינו שני פרקים מפרק הארכובה הנמכרת עם הראש עד כף הירך ואיזה פרק שירצה מהם יקח, והמנהג לא לשבור עצם הזרוע אלא יהיה שלם (כף החיים סי' תעג אות ס)]  ויהיה עליו מעט בשר [ראה בית יוסף סי' תעג סעיף ד] ואם אין לו יקח שאר בשר אף בלי עצם (משנ"ב שם ס"ק כז), וצולהו מערב יום טוב [ראה סי' תעו] ומניחו ליד המצות מצד ימין מעט למטה.

ביצה – נותנים ביצה מבושלת או צלויה (ראה סי' תעג סעי' ד) מצד שמאל של המצות ליד למטה.

מרור – מצות מרור הוא בחסה (כמש"כ החכם צבי סי' קיט, ועיין בשו"ת חזון עובדיה סי' לה) ויש ליקח הקלחים [ולא ישאיר אותם עם מים למשך 24 שעות] ומניחו מתחת לג' המצות.

חרוסת – ישנן כמה מנהגים בדבר יש שעושים מתמרים ותפוחים וקינמון וכדו' ויש שעושים מסילאן וכל אחד כמנהגו [לפי ההלכה כדאי לעשותו עם תמרים תפוחים קינמון ויין ובתחילה יהא עב ואח"כ רך (ראה בסימן תעג סעיף ה)], ומניחו בקערה מתחת לזרוע מצד ימין.

כרפס – יקח לכתחילה כרפס ואם אין לו יכול לקחת שאר ירקות [שברכתם אדמה כדלקמן] ומניחו מתחת לביצה מצד שמאל.

חזרת – למנהג הספרדים חסה [ובני אשכנז לוקחים חזרת ממש בד"כ] ומניחים אותו מתחת למרור.

אולם המי מלח או חומץ יכין מערב יו"ט ושבת מים עם מלח או חומץ שיהיה בו רוב מים לכתחילה בכדי שיטבל הכרפס, ולא יניח אותם בקערה כדי לא להוסיף או לגרוע (כה"ח תעג סקנ"ח).

ודי בקערה אחת בפני בעל הבית (שו"ע תעג סעי' ד) וא"צ לפני שאר בני הבית (פר"ח שם וכה"ח סקמ"ב, משנ"ב סקי"ז).

ויש לדעת שאף שסיים חלק מהמינים בקערה כגון כרפס וכדו' מ"מ ישאיר תמיד מעט בתוך הקערה שיש רמז לאורות עליונים בדבר (בא"ח צו סל"ב) אולם מי מלח יכול להסיר (כה"ח סקנ"ב).