שאלה: אישה שכשהייתה צעירה חיה עם בחור והתעברה ממנו והוכר עוברה ועשתה אחרי תקופה הפלה באופן שאין לה פדיון. לימים חזרה בתשובה והתחתנה עם בחור ירא שמיים ונתעברה וילדה זכר. האם רשאים לעשות פדיון הבן על ידי שתסתיר את מעשיה הראשונים או לא.
תשובה: אין צריך לומר לו וגדול שלום ביתו שאפילו הקב"ה מוחק שמו לשם כך ועיין בהרחבה.
הרחבה: מבואר בגמ' בברכות (דף יט עמוד ב) שאדם מוצא כלאים בבגדו (ארוג צמר ופשתן) פושט הבגדים אפי' נמצא בשוק כיון שאין חכמה ואין תבונה ואין עצה נגד ה', ושם מבו' שבדין דרבנן אינו חייב וכן דברים שציוו חכמים שמחוייבים לשמוע להם שנא' לא תסור וכו' גדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתורה.
ונחלקו הפוסקים בדין כלאים:
מדעת הרמב"ם (כלאים פ"י הכ"ט) משמע שאפי' רואה חבירו בשוק ואפי' לובש בגד כלאים בשוגג קורעו מעליו אלא אם כן הוא שעטנז דרבנן אינו פושטו אפי' בשוק. [אולם עיין בב"ח סי' שג שלמד שגם לרמב"ם באיסור תורה בשוגג א"צ לפשוט].
אולם מהרא"ש (כלאים סי' ו) מבו' שבשוגג אין צריך להוריד מחברו את הבגד משום גדול כבוד הבריות.
השו"ע (יו"ד סי' שג) פסק כדעת הרמב"ם שכלאים דאו' חייב לקרוע מחברו אפי' בשוק ואפי' אם יודע שלובש בשוגג ואם הוא מדרבנן אין צריך, אולם הרמ"א שם פסק כדעת הרא"ש שבשוגג אין צריך להפשיט חברו.
מכאן למדו שבאיסורים דאו' בשוגג לדעת השו"ע חייב להודיע ואילו בדרבנן לא, אולם לדעת הרמ"א בשוגג אפי' באיסור תורה אין צריך.
במקרה דנן שכיון שאבי הבן צריך לברך ברכה לבטלה היה נראה לומר שחייב לומר לו שהיתה בהריון כיון שברכה לבטלה דאו' כמו שכתב הרמב"ם (פאר הדור סי' קה) וכן פסק השו"ע (אוה"ח סי' רטו סעי' ד).
אולם כיון דעת התוס' (ראש השנה לג.) ועוד הרבה ראשונים ששם שמים לבטלה היינו שמוציא שם שמים בלי ברכה אבל אם בירך ברכה שאינה צריכה הוי מדרבנן וכן דעת הרבה אחרונים הלכה למעשה.
ואם כן יש ספק ספקא שמא הלכה כהרא"ש שאפי' באיסור תורה כל שעושה בשוגג אין צריך להפרישו ואת"ל שלא שמא ברכה שאינה צריכה מדרבנן ואפי' הרמב"ם מודה שבאיסור דרבנן אין חייב להפריש חברו מאיסור ואף שהשו"ע פסק כדעת המחמירים בב' הספקות מ"מ יש אחרונים שלמדו שבשוגג אפי' בדאו' גם לרמב"ם אין צריך להפריש אפי' באיסור תורה.
וביתר הרחבה ראה בשו"ת יביע אומר (ח"ח יו"ד סי' לב) וכן בשו"ת רב פעלים (ח"א אבן העזר סי' ב).
