שאלה: נשאלתי מזוג טרי יום לאחר נישואיהם, שהתברר שמחוסר הבנה ולימוד ראוי לא עשתה הבדיקות במקום הנכון, מה דינם ?
תשובה: הרי הם אסורים, ולגבי ייחוד יכולים להקל. וצריכה לספור שוב שבעה נקיים, לבדוק כראוי ולטבול.
הרחבה ומקורות:
כידוע ע”פ הנפסק בשו”ע (יו”ד קצ”ו) על האשה מוטל לעשות לכתחילה שש עשרה בדיקות קודם שתטבול: הפסק טהרה, מוך דחוק, ושתי בדיקות בכל יום במהלך השבעה נקיים, ואם יש צורך וע”פ הוראת חכם יכולה להקל בחלקם, אך לא תפחות מבדיקת הפס”ט ובדיקה אחת ביום הראשון ואחת ביום השביעי, וכלשון השו”ע שם ס”ד – ‘ואין להקל’ (ומומלץ עוד בדיקה באמצע כדי שאם תשכח ביום השביעי לא תהא צריכה להתחיל מחדש, אלא תמתין יום אחד ותבדוק, ותטבול במוצאי השמיני, ע”פ הנו”ב שהובא בפת”ש שם סק”ו). וגם אם במקום דחק גדול, חשש מכשול וכדומה יקל החכם בהפס”ט ובדיקה אחת, בפחות מזה לא מצאנו מי שיקל, ודינים אלו שייכים כמובן אף בכלה הסופרת ז”נ קודם נישואיה ואע”ג שאי אפשר לה לבדוק בעומק כ”כ עכ”פ בודקת עצמה היטב כפי האפשר (עי’ ב”ח סי’ קצ”ב ד”ה ואיכא למידק, סד”ט ס”ס קצ”ב וסי’ קצ”ו סקכ”ג, חכ”א קט”ו ב’, ועוד). וא”כ בנידון הנ”ל שהתברר שלא בדקה במקום הנכון הרי שלא בדקה כלל ואין להקל.
ואין לומר שאפשר להקל לאחר שכבר טבלה, מחמת שהרוב אינם זבות היום, ונדה נטהרת תיכף כשפסקה מלראות ועברו ז’ ימים מתחילת ראייתה וטבלה, וכעין דברי האג”מ (אהע”ז ד’ י”ד), יעויין שם שצירף זאת (וקולות נוספות) בתשובה לגבי חשש נישואין לבת הנדה (שאין איסור לנושאה) כשהיא צנועה ובעלת מדות טובות, אך משמעות דבריו שאין להתיר מחמת כך איסור ממש.
ומ”מ נראה שאין לאוסרם בייחוד, הואיל ואיסור ייחוד בחופת נדה או כשנאסרה קודם שבעל לרוב הפוסקים הוא מדרבנן (עי’ ב”ח ס”ס קצ”ב, רדב”ז ח”א סי’ קס”ד, חזו”א יו”ד צ”א ג’, צי”א ח”ו ס”מ פכ”ה, ועוד) שראו לאסור במצב זה (בשונה מכל זוג נשוי) מחמת שיצרו תוקפו מאוד, שלא יכשלו באיסור כרת (כנפסק בסי’ קצ”ב ס”ד ע”פ כתובות ד.). ולא מיבעיא אם היה העראה שלרוב הפוסקים לא אסורים אח”כ בייחוד, אלא אף אם היו בקירוב בשר ג”פ מובא בשם הגרשז”א שאפשר להקל (עי’ ספר דבר הלכה ס”ב), ואף בפחות יש שהתירו (עי’ חשב האפוד ח”ב סי’ קמ”ו), ובנידון הנ”ל שעבר יום ובאו לספק הנ”ל וודאי הספיקו להיות בקירוב בשר ואולי אף יותר, ומכיוון שבעצם טבלה רק שלא בדקה (ויש דעות שהפס”ט מדרבנן, עי’ טה”ב ח”ב עמ’ רכ”ט והלאה שהאריך בזה) נראה לסמוך על זה ולהקל.
(אמנם יש שהחמירו, עי’ בשו”ת קנה בשם ח”ב ס”ס שאסר בייחוד במקרה כזה כשנודע להם הטעות לאחר כמה חודשים… ובשם הגרי”ש אלישיב ראיתי שהתיר בשאלה כזו שבא לפניו לאחר שבועיים מנישואיהם, עי’ בספר ‘אשרי האיש’ אהע”ז ח”ב אות ט”ז).
