י״ב בתשרי ה׳תשפ״ז

דין כלה שלא בדקה נכון

הרב יעקב

לוי

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

דין כלה שלא בדקה טהרה כראוי לפני הנישואין

Quick Answer

על פי ההלכה, זוג טרי שכלה לא ביצעה את בדיקות הטהרה כראוי לפני הנישואין אסורים זה לזה. עם זאת, לגבי ייחוד (התייחדות), ניתן להקל במצב זה. הכלה צריכה לספור שוב שבעה נקיים, לבדוק כראוי ולטבול כדי לטהר את עצמה.

תשובה: הרי הם אסורים, ולגבי ייחוד יכולים להקל. וצריכה לספור שוב שבעה נקיים, לבדוק כראוי ולטבול.

הרחבה ומקורות:

כידוע ע"פ הנפסק בשו"ע (יו"ד קצ"ו) על האשה מוטל לעשות לכתחילה שש עשרה בדיקות קודם שתטבול: הפסק טהרה, מוך דחוק, ושתי בדיקות בכל יום במהלך השבעה נקיים, ואם יש צורך וע"פ הוראת חכם יכולה להקל בחלקם, אך לא תפחות מבדיקת הפס"ט ובדיקה אחת ביום הראשון ואחת ביום השביעי, וכלשון השו"ע שם ס"ד – 'ואין להקל' (ומומלץ עוד בדיקה באמצע כדי שאם תשכח ביום השביעי לא תהא צריכה להתחיל מחדש, אלא תמתין יום אחד ותבדוק, ותטבול במוצאי השמיני, ע"פ הנו"ב שהובא בפת"ש שם סק"ו). וגם אם במקום דחק גדול, חשש מכשול וכדומה יקל החכם בהפס"ט ובדיקה אחת, בפחות מזה לא מצאנו מי שיקל, ודינים אלו שייכים כמובן אף בכלה הסופרת ז"נ קודם נישואיה ואע"ג שאי אפשר לה לבדוק בעומק כ"כ עכ"פ בודקת עצמה היטב כפי האפשר (עי' ב"ח סי' קצ"ב ד"ה ואיכא למידק, סד"ט ס"ס קצ"ב וסי' קצ"ו סקכ"ג, חכ"א קט"ו ב', ועוד). וא"כ בנידון הנ"ל שהתברר שלא בדקה במקום הנכון הרי שלא בדקה כלל ואין להקל.                                                                                                      

ואין לומר שאפשר להקל לאחר שכבר טבלה, מחמת שהרוב אינם זבות היום, ונדה נטהרת תיכף כשפסקה מלראות ועברו ז' ימים מתחילת ראייתה וטבלה, וכעין דברי האג"מ (אהע"ז ד' י"ד), יעויין שם שצירף זאת (וקולות נוספות) בתשובה לגבי חשש נישואין לבת הנדה (שאין איסור לנושאה) כשהיא צנועה ובעלת מדות טובות, אך משמעות דבריו שאין להתיר מחמת כך איסור ממש.

 

 

ומ"מ נראה שאין לאוסרם בייחוד, הואיל ואיסור ייחוד בחופת נדה או כשנאסרה קודם שבעל לרוב הפוסקים הוא מדרבנן (עי' ב"ח ס"ס קצ"ב, רדב"ז ח"א סי' קס"ד, חזו"א יו"ד צ"א ג', צי"א ח"ו ס"מ פכ"ה, ועוד) שראו לאסור במצב זה (בשונה מכל זוג נשוי) מחמת שיצרו תוקפו מאוד, שלא יכשלו באיסור כרת (כנפסק בסי' קצ"ב ס"ד ע"פ כתובות ד.). ולא מיבעיא אם היה העראה שלרוב הפוסקים לא אסורים אח"כ בייחוד, אלא אף אם היו בקירוב בשר ג"פ מובא בשם הגרשז"א שאפשר להקל (עי' ספר דבר הלכה ס"ב), ואף בפחות יש שהתירו (עי' חשב האפוד ח"ב סי' קמ"ו), ובנידון הנ"ל שעבר יום ובאו לספק הנ"ל וודאי הספיקו להיות בקירוב בשר ואולי אף יותר, ומכיוון שבעצם טבלה רק שלא בדקה (ויש דעות שהפס"ט מדרבנן, עי' טה"ב ח"ב עמ' רכ"ט והלאה שהאריך בזה) נראה לסמוך על זה ולהקל. 

(אמנם יש שהחמירו, עי' בשו"ת קנה בשם ח"ב ס"ס שאסר בייחוד במקרה כזה כשנודע להם הטעות לאחר כמה חודשים… ובשם הגרי"ש אלישיב ראיתי שהתיר בשאלה כזו שבא לפניו לאחר שבועיים מנישואיהם, עי' בספר 'אשרי האיש' אהע"ז ח"ב אות ט"ז).   

הישארו מעודכנים

לקבלת עדכונים, הצטרפו לרשימת התפוצה של שערי הלכה ומשפט:

Frequently Asked Questions

1 מה דינם של זוג טרי אם הכלה לא ביצעה את בדיקות הטהרה כראוי לפני הנישואין?

על פי ההלכה, הם אסורים זה לזה. עם זאת, לגבי ייחוד, ניתן להקל.

2 אילו צעדים צריכה כלה לנקוט אם התברר שלא ביצעה את בדיקות הטהרה כראוי?

עליה לספור שוב שבעה נקיים, לבדוק כראוי ולטבול במקווה.

3 כמה בדיקות טהרה (בדיקות) נדרשות בדרך כלל לפני טבילת כלה?

לכתחילה, על האישה לבצע שש עשרה בדיקות. במצבי דחק, רב יכול להקל בחלקן, אך לא פחות מבדיקת הפסק טהרה, בדיקה אחת ביום הראשון ובדיקה אחת ביום השביעי.

4 האם קיימת הקלה כלשהי בנוגע לייחוד (התייחדות) עבור זוג במצב כזה?

כן, לרוב הפוסקים איסור ייחוד במקרה כזה הוא מדרבנן. מכיוון שהזוג הספיק להיות בקירוב בשר ואולי אף יותר, ובעצם הכלה טבלה (אף אם הבדיקות לא נעשו כראוי), נראה לסמוך על זה ולהקל בייחוד.