בס”ד
שָׁלוֹם וּבְרָכָה
אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה.
אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ: “הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה. פֵּרוּשׁ לֹא מִבַּעְיָא בְּעוֹד הַטּוֹבָה עֲלֵיהֶם, אִם הִרְשִׁיעוּ וְחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שֶׁיִּהְיוּ מְרֻצִּים אֶל ה’, אֶלָּא אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁנִּמְאֲסוּ בְּעֵינֵי ה’ וְשָׁלַח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ וְהִדִּיחָם מֵעַל פָּנָיו, וּלְצַד הַצָּרָה אֲשֶׁר תְּסוֹבְבֵם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, כְּאָמְרוֹ וַהֲשֵׁבֹתָ וְגוֹ’ בְּכָל הַגּוֹיִם, אַף עַל פִּי כֵן יָשִׁיב ה’ שְׁבוּתָם:
וְיֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר הַבְּרָכָה, כֵּיוָן שֶׁדְּבַר הַסּוֹבֵב הַתְּשׁוּבָה הוּא מוֹרָא הַקְּלָלָה, לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא כִּי יָבֹא עָלֶיךָ הַקְּלָלָה.
וְנִרְאֶה כִּי בָּא לְהָעִיר דָּבָר שֶׁבּוֹ יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְהוּא כִּי יַשְׂכִּיל בַּהֲטִיבוֹ מַעֲשָׂיו לִפְנֵי ה’ בָּרוּךְ הוּא הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תְּסוֹבְבֶנּוּ, וְעֵת אֲשֶׁר יָסוּר מִנִּי אֹרַח הַחַיִּים הַקְּלָלָה אֲשֶׁר תְּבוֹאֵהוּ, וּמִזֶּה יַשְׂכִּיל לְהָשִׁיב אֶל לִבּוֹ, כִּי זוּלַת מִבְחַן הַבְּרָכָה שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ בַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ, לֹא יַצְדִּיק סִבַּת הַקְּלָלָה שֶׁהִיא לְצַד עוֹזְבוֹ אֶת ה’:
וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבְךָ. פֵּרוּשׁ לְצַד שֶׁהָרְשָׁעִים לְבָבָם טוֹעֶה, לָזֶה אָמַר וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ שְׁנֵיהֶם הַטּוֹעִים בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב, וְאוֹמְרוֹ בְּכָל הַגּוֹיִם וְגֵו’ פֵּרוּשׁ בְּכֹחַ טַעֲנַת הֱיוֹתוֹ גּוֹלֶה וְנִדָּח בְּכָל הַגּוֹיִם, וַיֹּאמֶר לְלִבּוֹ רְאֵה מָה גָּרְמוּ מַעֲשַׂי הָרָעִים וְיֵדַע כִּי רַע וּמַר עוֹזְבוֹ אֶת ה’, וְהוּא אוֹמְרוֹ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּטַעֲנַת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה’ שָׁמָּה, וּכְאִלּוּ אָמַר כַּאֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה’ בְּכָל הַגּוֹיִם:
וְטַעַם שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ זֶה, לִהְיוֹת שֶׁיִּמְצָא הַמֵּסִית טַעֲנָה לִסְתֹּר הוֹכָחַת הַגְּלוּיוֹת, בְּאָמְרוֹ כִּי הֲלֹא כַּמָּה וְכַמָּה מֵהָאֻמּוֹת שֶׁיִּקְרֶה לָהֶם כָּזֶה שֶׁיִּגְלוּ מֵעַל אַדְמָתָם, לָזֶה אָמַר בְּכָל הַגּוֹיִם, כִּי אֵין גָּלוּת כְּגָלוּת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִתְפַּזְּרוּ בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, וְהוּא אוֹמְרוֹ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה’ שָׁמָּה:”
אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ מְבָאֵר מַדּוּעַ נִצְרָךְ הַקְּלָלָה בְּנוֹסָף לִבְרָכָה.
וְכוֹתֵב יְסוֹד חָשׁוּב וּבְסִיסִי בִּתְשׁוּבָה.
כִּי גַּם הַשָּׁב מֵחֲמַת הָעֹנֶשׁ , ה’ מְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ.
וּבֵאֵר שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לִשְׁקֹל כַּמָּה טוֹב לוֹ בְּשָׁמְעוֹ דְּבַר ה’.
וּמֵאִידָךְ כַּמָּה צַר כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ.
וְהוֹסִיף לוֹמַר כִּי גָּלוּת יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם הִיא זוֹ שֶׁגּוֹרֶמֶת לְהִרְהוּרֵי הַתְּשׁוּבָה.
אָמְנָם עַל כָּךְ הָרְשָׁעִים יַעֲנוּ כִּי יֵשׁ גַּם גּוֹיִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל אַדְמָתָם. וְכִבְיָכוֹל אֵין בְּהֶכְרֵחַ קֶשֶׁר בֵּין הָעֲבֵרוֹת לְגָלוּת.
לָכֵן אָמַר כִּי גָּלוּת יִשְׂרָאֵל שׁוֹנֶה מִגָּלוּת כָּל הָאֻמּוֹת. וּמִשֹּׁנִי זֶה נִכָּר כִּי הַגָּלוּת בָּאָה מֵחֲמַת הַעֲבָרוֹת וּמִמֵּילָא נָשׁוּב אֶל ה’.
וִיקַבֵּל תְּשׁוּבָתֵנוּ כְּפִי שֶׁכָּתַב קֹדֶם.
שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ
כְּתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה
שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה
