ה׳ בכסלו ה׳תשפ״ז

פס"ד 1017 אודות גניבת רכב ממוסך

ראב"ד הרב שלמה

בארי

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

יום שני ג אב תשפ"ו 

סניף ירושלים

                                                                              תיק –1017\פ"ה

תובע –  ה"ה ……….

נתבע –  ה"ה ……..

 

לכבוד 

ה"ה ….התובע

מודיעין עלית

לכבוד

ה"ה … הנתבע

מודעין מכבים

החלטה

בדין ודברים שהתקיים ביום שני ג' אב 28.8.25 בין ה"ה א.ר. מ.ז _____________(להלן "התובע") לבין ה"ה י.א מ.ז________ (להלן "הנתבע") בענין רכב שהוכנס למוסך לתיקון ולאחר התיקון נגנב. לאחר שהצדדים חתמו על שטר בוררות, ועשו קנין כדין, ולאחר שטענות הצדדים נשמעו בפני הדיינים, והוצגו המסמכים הרלבנטים לדיון ולאחר עיון בתיק הוחלט כדלהלן:

העובדות בקצרה:

  1. התובע מסר את רכבו החדיש מסוג טיוטה שנת 2023 לנתבע, בעל מוסך, לצורך ביצוע תיקון. לאחר השלמת התיקון הודיע הנתבע לתובע כי הרכב מוכן למסירה וכי עליו לשלם סך 4.700 ₪ עבור התיקון. התובע הודיע כי יוכל להגיע רק כעבור מספר ימים.
  2. בטרם הגיע התובע לקבל את רכבו, נגנב הרכב ממתחם המוסך.
  3. לאחר מכן הזדמן לנתבע לתפוס ממון השייך לתובע בשווי דמי התיקון, והתעוררה מחלוקת האם רשאי להחזיק בו.

טענות הצדדים

  1. התובע טוען כי הנתבע הינו שומר שכר על הרכב וחייב באחריות לגניבתו. עוד טוען כי מאחר שהרכב לא הוחזר לידיו, אינו חייב לשלם עבור התיקון.
  2. הנתבע טוען כי לאחר שהודיע לתובע על סיום התיקון חדל להיות שומר שכר, ולכל היותר דינו כשומר חינם. כמו כן טוען כי זכאי הוא לשכר עבודתו שבוצעה במלואה.

דיון והכרעה

  1. יסוד הדין הוא שכל האומנים שומרי שכר הם על החפץ שנמסר להם לתיקון, וחייבים בגניבה ואבידה. אולם מבואר בגמרא ובפוסקים שכאשר האומן מודיע לבעלים שיטול את חפצו, או שהודיע שגמר את מלאכתו, פוקע ממנו דין שומר שכר ודינו כשומר חינם.
  2. אלא שבנדון דידן יש מקום לעיין, שכן במציאות הנהוגה כיום במוסכים אין מוסרים רכב לבעליו קודם תשלום מלוא החוב. נמצא שלמעשה הרכב מעוכב בידי המוסך עד קבלת שכרו.
  3. משכך, אף שהנתבע הודיע לתובע שהרכב מוכן, אין משמעות הדברים שבעל הרכב יכול היה לקחת את רכבו ללא תשלום, אלא אדרבה, דעת הצדדים והמנהג הברור הם שהרכב יישאר בידי המוסך עד לפרעון החוב.
  4. לפיכך נראה שבזמננו יש לראות את בעל המוסך כמחזיק ברכב גם לאחר סיום התיקון לצורך הבטחת שכרו, ומעמדו כשומר שכר נמשך עד למסירת הרכב לבעליו לאחר תשלום.
  5. אשר על כן, יש לחייב את הנתבע באחריות לגניבת הרכב.
  6. אולם אף אם היה מקום לפטור את הנתבע מחיוב הרכב מצד דיני שמירה, מכל מקום אין בידו זכות לגבות את דמי התיקון במקרה זה.
  7. כבר האריכו האחרונים האם אומן שגמר מלאכתו והחפץ אבד קודם שנמסר לבעליו זכאי לשכרו. ולהלכה נראה כדעת נתיבות המשפט, שכל עוד לא הוחזר החפץ לבעליו לא נשלמה מלאכתו לעניין גביית השכר, ומפסיד שכרו.
  8. וממילא גם אם היה הנתבע פטור מתשלום שווי הרכב, לא היה זכאי לגבות את דמי התיקון.

החלטה

א. הנתבע, בעל המוסך, חייב באחריות לגניבת הרכב, ועליו לשלם לתובע את שווי הרכב כפי שייקבע על פי שוויו במועד הגניבה לפי מחירון לוי יצחק סך 157.000 ₪.

ב. הנתבע אינו זכאי לגבות מהתובע את דמי התיקון בסך 4.700 ₪.

ג. ככל שהנתבע תפס ממון השייך לתובע בגין דמי התיקון, עליו להשיבו לתובע.

והאמת והשלום אהבו

הרב נועם מייזלס דיין (-)     הרב נחום חנן – אב"ד (-)        הרב שלום אברמוב- דיין (-)

הישארו מעודכנים

לקבלת עדכונים, הצטרפו לרשימת התפוצה של שערי הלכה ומשפט: