בע"ה
לא תתגודדו בהנחת תפילין בתשעה באב
שאלה:
נשאלתי מאדם אשכנזי המתפלל תפילת שחרית בבית כנסת ספרדי, ובתשעה באב מנהגם להתעטף בטלית ולהניח תפילין בשחרית, בניגוד לבני אשכנז שאין מניחים בשחרית אלא במנחה, האם יש בכך משום לא תתגודדו אם יתפלל עמם ולא יניח, או שמא עליו לנהוג כמנהגם, או שעדיף להתאמץ ביום זה ולהתפלל בבית כנסת אשכנזי ?
תשובה:
עדיף שיתפלל בבית כנסת אשכנזי וינהג כמנהגו, אך אם מתפלל עם ספרדים עליו לנהוג כמנהגם ויתפלל עם טלית ותפילין משום לא תתגודדו.
הרחבה ומקורות: אבל אסור להניח תפילין ביום הראשון כמתבאר בדברי הגמ' במו"ק טו. וכא. ובראשונים שם שתפילין נקראו פאר ואבל מעולל בעפר קרנו, והאיסור ביום בראשון שעיקר המרירות יום אחד שנאמר 'ואחריתה כיום מר' (ונפסק בטוש"ע ביו"ד סי' שפ"ח). וכתב מהר"ם מרוטנבורג שתשעה באב גדרו כיום ראשון של אבל שאין יום מר יותר ממנו, יום קביעות בכיה לדורות, וכ"כ לגבי ציצית שנהגו קדמונינו בכל אשכנז שלא להתעטף בו בתשעה באב ואסמכוה אקרא 'בצע אמרתו' (איכה ב' י"ז) ואיתא במדרש שם בזע פרפורין דיליה וכו' והרא"ש (תענית פ"ד סי' ל"ז) חלק וכתב שמסתבר שחייב בתפילין שלא חמור ת"ב מששת ימי אבילות, ע"ש, ולשון הרמב"ם (פ"ה הי"א מתעניות) ומקצת החכמים נוהגין שלא להניח תפילין בראש, ועי' מ"מ והג"מ שם, ובב"י או"ח סי' תקנ"ה הביא השיטות וסיים – נהגו העולם שלא להניח תפילין בתפלת שחרית, ובמנחה מניחין אותם, וכך פסק בשו"ע שם.
אמנם מנהג רבים מבני ספרד להניח תפיליו ולהתעטף בטלית בתפילת שחרית, וכפי שפסק בחזון עובדיה (ד' תעניות עמ' שס"ו): 'וכיום רוב בתי הכנסת בירושלים ובערי ארץ ישראל מתעטפים בטלית ומניחים תפילין בשחרית של תשעה באב כמו בכל יום' והאריך להוכיח שכך המנהג, ע"ש.
ומכיוון שהמנהגים חלוקים בעניין זה בין אשכנזים לספרדים (וגם בקרב הספרדים יש הנוהגים שלא להניח בשחרית) ראוי להקפיד שבכל בית כנסת ינהגו מנהג אחיד מחשש 'לא תתגודדו'. וכעין זה מצינו לגבי חול המועד שנחלקו בו הראשונים אם חייב בתפילין או שאסור להניח בו תפילין, כלומר האם נחשב אות כשבת ויו"ט וממילא כשמניחים בו אות אחר יחשב כזלזול, והלכה למעשה נחלקו המחבר והרמ"א (באו"ח סי' ל"א) דעת המחבר שאסור להניח תפילין בחוה"מ, והרמ"א כתב שחייב ושכך המנהג בכל גלילות אלו, אמנם גם בקרב האשכנזים ישנם מנהגים שונים, וכיום המנהג בארץ ישראל שלא להניח תפילין בחוה"מ, וכתבו האחרונים שאין נכון שבית כנסת אחת קצתם יניחו תפילין וקצתם לא יניחו, משום לא תתגודדו, והובא במ"ב שם סק"ח, ועי' אג"מ (או"ח ח"ה סי' כ"ד) שדייק בדבריהם שלא כתבו אסור אלא רק שאין נכון, משום שיתכן שמדינא אין בזה לאו, עפ"י הגמ' ביבמות יד. שכשיש שני בתי דינים אפי' בעיר אחת לית לן בה ואפשר שהוא גם בבית כנסת אחד (כמו"כ דן אם מסתבר שהרואים יתלו שלא מניח תפילין כי שכח להביא עמו ויניחם אח"כ בבית, וע"ע שם), ויעויין עוד מעין זה בשדי חמד ח"ט חוה"מ אות י"ד.
וא"כ אף לגבי טלית ותפילין בתשעה באב יש לחשוש להנ"ל, ומצאתי בחזו"ע שם (עמ' ש"ע) שהביא בשם האדרת שנשאל בשאלה מעין זו והשיב שיעשה כמנהגם ויתפלל עמהם בתפילין משום לא תתגודדו, כי מצד הדין אין שום חשש בזה שאין כאן אלא מנהג, אמנם שם החלופה הייתה להתפלל ביחיד בלא תפילין, אך נראה פשוט שכך יהיה הדין אף בשאלה הנ"ל שיכל להתפלל עם ציבור אחר שנוהג כמנהגו.
