דיני ערב ראש השנה וראש השנה

א. בסליחות ערב ראש השנה נוהגים לעשות התרת נדרים וסליחות ויש נוהגים לקום לסליחות בחצות הלילה ויש שאומרים קודם עלות השחר מ"מ בערב ראש השנה צריך ליזהר לא לומר נפילת אפיים אחר נץ החמה כיון שבערב ראש השנה אין נופלים על פניהם (ש"ע סי' תקפא סעי' ג), אולם אם התחילו קודם עלות השחר וגלשו עם הסליחות אחר עלות השחר קודם נץ החמה אפשר לומר נפילת אפיים (מג"א שם וכ"פ בחזו"ע עמ' מו).

ב. אע"פ שיש נוהגים לתקוע בשופר בסליחות מ"מ בסליחות ערב ראש השנה אין לתקוע כלל (רמ"א שם) אפי' אם אומרים סליחות בחצות לילה והטעם כדי להפסיק בין תקיעות רשות לתקיעות חובה ואפי' השנה שחל ראש השנה בערב שבת ולא תוקעים בשופר בשבת (משנ"ב שם סקכ"ד, כה"ח שם).

וכן לא יתקעו בערב ראש השנה ביום כלל, אולם אדם שרוצה להתאמן יתקע בחדר סגור (בא"ח נצבים ס"ב).

ג. כיון שימי ראש השנה הם ימים חשובים ואע"פ שאנו במשפט מ"מ אנו נוהגים להסתפר ערב ראש השנה כדי להראות שאנו בטוחין בחסדו יתברך שיוציאנו זכאים במשפטנו (שו"ע סי' תקפא סעי' ד). וטוב להסתפר קודם חצות יום (בן איש חי פ' ניצבים ס"ג).

וכן נוהגים לגזוז הציפורניים (כה"ח סקפ"א).

ד. לבישת בגד חדש יש שכתבו שאין ללבוש כיון שאין ראוי לו לשמוח (בית יהודה עייאש קז:), אולם ברוח חיים (סי' תקפג סק"ה) וביפה ללב (ח"ב סי' תקצז סק"א) כתבו שאין לחוש ואדרבה הוי סימנא מילתא.

ה. נוהגים לטבול בערב ראש השנה (רמ"א שם סעי' ד) וטוב לטבול ה' טבילות (ראה שופר בציון עמ' כו ובכה"ח סקפ"ג). ולעניין חציצה כתב הבא"ח (נצבים ס"ג) ליזהר בכך, אמנם בהליכות עולם (ח"ב עמ' רכה) כתב שאין טבילה זו מהדין אין צריך לדקדק בה וכן פשט המנהג מ"מ מי שרוצה לדקדק מידת חסידות היא. [יש פוסקים שכתבו שגם נשים ילכו לטבול (בא"ח שם) אמנם להלכה אין לעשות כן (חזו"ע עמ' נט)].

ואם בכל זאת לא יכול לילך למקוה אין זה מעקב ולא חייב להכריח עצמו (חזו"ע עמ' נט).

אמנם יראה לשפוך על ראשו וגופו יחד ט' קבין מים באמבטיה (משנ"ב שם סקכ"ו) [לערך דקה וחצי תחת הברז] ואם אינו יכול גם זה יעשה סדר נטילת ידיים שכתב הבא"ח (נצבים ס"ג) ע"ש.

ו. יש נוהגים לילך לבית הקברות להרבות בתחינה (רמ"א שם) שהוא מקום הצדיקים והתפילה מתקבל שם יותר (משנ"ב סקכ"ז) אמנם אל ישים תפילתו אל המתים שיושיעוהו אלא יתפלל שבזכות קדושת המקום הקב"ה יקבל את התפילות או שהצדיקים יתפללו בעדי אצל הקב"ה (ראה בחזו"ע עמ' נב, ובא"ח שם). אמנם בעל קרי יטבול לפני כן וכן אחרי שהלך לבית הקברות ואם לא יכול לטבול לכל הפחות יעשה נטילת ידיים כסדר הבא"ח (שם) ואם לא יכול עדיף שלא ילך כלל (כה"ח סק"צ, ומועד לכל חי סי' יב ס"ד).

ויתן צדקה לעניים (רמ"א שם).

ז. לכתחילה יש להכין פתיליות [למי שמדליק בפתיל צף] עבור ב' ימי החג וכיון שהשנה חל ראש השנה בערב שבת יש להדליק נרות ולברך להדליק נר של שבת ויום טוב. אולם לעניין ברכת שהחיינו אין נכון לאישה לברך בהדלקת נרות, מ"מ אם בירכה תיזהר שבברכת שהחיינו שיברך בעלה בקידוש לא תענה אמן, ואם ענתה אמן לא תשתה מהיין. (שו"ת יחוה דעת ח"ג סי' לד).

ח. נוהגים לעשות סדר סימנים בשני ערבי ראש השנה לסימנא טבא ויתבאר במקום אחר.

ט. נוהגים שלא לישון ביום ראש השנה שמי שישן ישן מזלו לכן יש נהגו לקום קודם עלות השחר (בא"ח נצבים סי"א) אמנם יש פוסקים שכתבו שא"צ לקום קודם עלות השחר כל זמן שלא התעורר משנתו ויכול לישון כהרגלו (חזו"ע עמ' קפד).

אולם אחר חצות היום נהגו להקל לנוח ואדם שיושב בטל כישן דמי לכן ינצל היום הנ"ל מאוד (משנ"ב תקפג סק"ט, חזו"ע עמ' קפג). 

ט. בתפילת מנחה של שבת הספרדים אומרים צדקתך במנחה (שו"ע סי' תקצח) והאשכנזים לא אומרים (רמ"א שם).

אחר תפילת מנחה נוהגים לעשות סדר תשליך אחר תפילת מנחה קודם שקיעת החמה (רמ"א סי' תקפג סעי' ב) וכיון שחל השנה יום א' של ראש השנה בשבת יש נוהגים לדחות התשליך ליום ב' של ר"ה משום שיש נוהגים לילך חוץ לעיר ועוברים על איסור הוצאה בשבת וכן במקום שאין עירוב עוברים על איסור טלטול (משנ"ב סק"ח), אמנם במקום שיש עירוב רשאים לעשות תשליך גם ביום שבת (שו"ת יביע אומר ח"ט ססי' לג). ואם לא נעשה ביום הראשון יעשה תשליך ביום השני אחר תפילת מוסף (בא"ח נצבים סי"ב) ויש נוהגים אחר מנחה (כן משמע במשנ"ב שם).

י. אסור להכין דברים משבת ליו"ט (ראה סי' תקג ודו"ק) אמנם להפשיר דברים הראויים לאכילה שאין בהם איסור מוקצה מצד עצמו (ראה חזו"ע שבת ג' עמ' ט) מותר להוציאם בשבת לצורך ליל ב' של החג כיון שהוא הסרת מונע [ראה סי' תרסז ברמ"א ובמשנ"ב (סק"ה-ו) ובחזו"ע (שבת ב' עמ' תמז) ויש מחמירים (שלחן שלמה סי' רצ סקי"ג).

ויש לדעת שכל איסור הכנה הוא דוקא שרוצה לחסוך זמן אבל אם אדם חושש שמשהו יתקלקל ולא מתכוין כדי לחסוך זמן אין בו דין הכנה (ראה חזו"ע שבת ח"ד עמ' כז סוף הערה ז ודו"ק), וכן אם אדם רואה שהבית מבולגן כגון אזור הסלון שדר בו ורוצה לסדר לצורך כבוד השבת מותר הדבר (ראה חזו"ע ח"ה עמ' שנא ודו"ק).

י. הדלקת נרות של ערב חג שני תהיה בצאת השבת [לערך 19.25 ולשומרים ר"ת לערך 20.05], ותאמר האישה קודם הדלקת הנרות ברוך המבדיל בין קודש לקודש, [ולעניין ברכת שהחיינו בהדלקה עיין לעיל].

יא. קידוש בליל ב' של ראש השנה לכתחילה יביא פרי חדש כיון שיש מחלוקת אם רשאים לברך שהחיינו בליל ב' של ר"ה ולכן יביא פרי כגון תמר צהוב או קלמנטינה שלא מצויים בד"כ [ראה בגדרי שהחיינו בסי' רכה מסעי' ג-ז] וכן יכול לברך על בגד חדש שלובשו ושמח בו [ראה סי' רכג סעי' ג], ואף שמכוין על הפרי מ"מ יש לדעת שעיקר הברכה על היום הקדוש ואגב הוא פוטר את הפרי או הבגד (חזו"ע עמ' קסג), אמנם אם אין באפשרותו להשיג דבר שמברכים עליו שהחיינו בכל זאת יברך שהחיינו (שו"ע סי' תר סעי' ב).