כ״ח באב ה׳תשפ״ו

דיני טבילת עזרה בט' הימים בין ראש חודש אב לצום ט' באב

תמונה של הרב ינון קסב
הרב ינון קסב
מורה הוראה

הרב ינון

קסב

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

שאלה: האם מותר לטבול טבילת עזרא (למי שקיים מצוות עונה או שראה קרי) למנהג האשכנזים שאסרו לרחוץ בתשעת הימים אף בצונן, ומה הדין בשאר טבילות כגון מי שמקפיד לטבול כל יום בשחרית:

תשובה:

רחיצה וטבילה שאינה לתענוג

ברמ"א בסימן תקנ"א סע' טז כתב שלצורך מצווה מותר לרחוץ, הואיל ואינו עושה לתענוג. וכתב בבה"ל (ד"ה ולצורך) שאפילו בחמין מותר.

ולטבול טבילת עזרא ועוד – כתב בבן איש חי (ש"ר דברים אות טז) שמותר לטבול אם דרכו בכך וכן הדין בסנדק, ואם ראה קרי יכול לטבול אפילו בערב תשעה באב, וברב פעלים (ח"ד חאו"ח ס' כט) כתב, שדווקא בצונן מותר לטבול, ועדיף שיעשה זאת בבוקר שהמים עדיין קרים (נראה שדיבר על מי שטובל במעיינות). וכ"כ הערוך השולחן (אות לה) על טבילת עזרא. וכ"כ באור לציון (שם) וכתב עוד שאף סופר סת"ם מותר לטבול בשביל כתיבת שמות הקודש, אבל יש להשתדל שהמים לא יהיו חמים. אך דעת הגרח"ק שאסור בסופר סת"ם. (קרא עלי מועד הערות הגרח"ק טו). ועיין באשל אברהם (בוטשאטש ס"ס תקנא) שכתב שאף אם לא טובל לפעמים משום הקור מותר לטבול שאין דנים אפשר משא"א. וכן כתב הגרח"ק בשם החזו"א לעניין טבילת עזרא (שם הערות הגרח"ק הערה יד). ובתורת חיים (סופר אות לב) כתב בשם הישועות יעקב (אות ג), שמי שטובל בכל יום בשחרית שאין למחות בידו. ובשבט הלוי (ח"ז ס' עז סעיף אות ג) כתב שיכולים לעשות כן אף לכתחילה. וכן דעת הגרשז"א (הליכות שלמה אב פי"ד סע"כ ובהערה). מאידך דעת הגרי"ש אלישיב והגרח"ק שאין להקל בטבילה של הבוקר (שם הערה טו). וכ"כ בחזון עובדיה (עמ' רמד) שמותר, שאין רחיצה אסורה אלא משום מנהג, ולכן אין להחמיר לענין טבילה, וכמו כן התיר טבילה בשביל התפילה.

ועיין עוד בכף החיים ס"ק צא (שם) שכתב שאפשר שאף בחמין מותר לטבול למי שצריך שכתב  בזה"ל: והאנשים הרגילים לילך למקום לצורך טבילת קרי מותר לילך בין ר"ח לט"ב אף בחול, ישי"ע. ואפי' בערב ט"ב. בן א"ח פ' דברים או' ט"ז. ודוקא בצונן. תו' חיים על ח"א שם או' ל"ד, ונראה דאם קשה לו לטבול בצונן או שאין שם כ"א מים חמין דמותר לטבול במים חמין כיון דיש תועלת גדולה בטבילה זו כמ"ש לעיל ס' ע"ו או' כ"א יעו"ש. ועוד כיון דאינו מכוון לשם תענוג רק להעביר רוח הטומאה מעליו. ועיין לקמן או' קצ"ג, ומי שדרכו לטבול אחר תשמיש המטה הר"ז טובל כדרכו וכן הסנדק מותר לטבול. בן א"ח שם: ובאות קצג כתב על אישה הטובלת לנידותה וז"ל: ולצורך מצוה שרי ולכן רוחצת וטובלת. אפי' בחמין.

ונראה שלמד שטבילת מצווה אפשר לטבול במים חמים, וכן רצה לדייק מהבן איש חי שכתב טובל כדרכו, אך ברב פעלים שהבאנו כתב בפירוש שטבילה זו צריכה להיות בצונן דווקא.

ויש לעיין מדוע חילקו בין טבילת אישה שמותרת לכתחילה אף בחמים לבין טבילת האיש, ודוחק לחלק שטבילת האישה היא דאורייתא משא"כ טבילת האיש.

הרב ינון קצב ראש כולל לרבנות בכולל דעת שלמה, ודמו"ץ בקהילת בני הישיבות בני ברק

הישארו מעודכנים

לקבלת עדכונים, הצטרפו לרשימת התפוצה של שערי הלכה ומשפט: