שאלה: עד מתי לכתחילה צריך לבשל ביו"ט לצורך שבת.
תשובה: לכתחילה יש לסיים את הבישולים וההכנות בעוד היום גדול, ובדיעבד אם לא הספיק יכול לבשל עד סמוך לזמן כניסת שבת.
ראשית יש לדעת שעירוב תבשילין מועיל לבשל מיו"ט לשבת היינו דוקא מיו"ט הסמוך לשבת דהיינו יום שישי, אבל אם יש ב' יו"ט כגון חמישי ושישי אסור לבשל מיום חמישי לכבוד שבת אלא רק מיום שישי לשבת כמש"כ הש"ע (סעי' יג) והטעם דתיקנו עירוב תבשילין דוקא מיו"ט הסמוך לשבת ועיין עוד בב"י.
עוד מבואר בגמרא (פסחים מו:) גבי אדם שמבשל מיו"ט ליום חול דעת רב חסדא שחייב מלקות אמנם דעת רבה שפטור והטעם הואיל ואם יבואו אורחים יוכלו לאכול מהאוכל ביו"ט עצמו לכן אינו לוקה על בישולו, והקשה רבה על רב חסדא בשלמא לשיטתי שכיון שאין איסור מהתורה לבשל מיו"ט ליום חול לכן מועיל מדרבנן לעשות עירוב תבשילין כדי לבשל מיו"ט לשבת, אלא לשיטתך איך חכמים התירו ע"י עירוב תבשילין מיו"ט לשבת וענה לו רב חסדא שמהתורה מותר לבשל מיו"ט לשבת ורק חכמים אסור לכן על ידי עירוב תבשילין מותר לבשל.
ומהמחלוקת יוצא שלשיטת רבה כל מה שעירוב תבשילין מועיל דוקא כל שיש שהות לבשל ביום שיבואו אורחים יוכלו לאכול ולא סמוך ממש לשבת שלא ראוי שיבואו אורחים שבכה"ג עובר על איסור דאוריתא, אמנם לדעת רב חסדא אין חילוק.
ונחלקו הראשונים בדין הנ"ל דעת הר"ן (פסחים יד: ד"ה איתמר) ועוד ראשונים שהלכה כדעת רבה.
אמנם דעת הריצב"א (עירובין לח) שלא שייך איסור הכנה רק בדבר שלא היה בעולם ונולד כגון ביצה, אך אוכל שהיה בעולם ורק בישלו או אפאו הוי תיקון בעלמא ומועיל עירוב תבשילין. וכן מבואר בתוספות (ביצה ב: ד"ה והיה) בדעת רבה.
אך דעת הרז"ה (פסחים שם) וכן דעת רבנו אפרים ועוד, דהלכה כרב חסדא וכן דעת הרמב"ם (פ"ו הל' יו"ט ה"א) וכמו שכתב הב"י אף שלעניין ללקוח פסק (פ"א הל' יום טוב הט"ו) כרבה שאם בישל מיו"ט ליום חול אינו לוקה אך עובר על איסור תורה.
נמצא מהמחלוקת הנ"ל שיש ראשונים שסוברים שאדם לא יכול לבשל סמוך לשבת תבשילין באופן שלא שייך שיבואו אורחים ויש בזה חשש דאוריתא לכן לכתחילה ראוי לסיים מבעוד היום גדול את ההכנות לשבת כדי לא להיכנס לחשש איסור תורה אמנם בדיעבד יכול להקל ולגמור את הבישולים עד סמוך לכניסת שבת וכמש"כ בביאור הלכה (ד"ה ועל ידי) וכל שכן ביו"ט שני של גלוית וכן פסק בחזון עובדיה (עמ' רעח).
