דיני ברכת האילנות
מבו' בגמ' (ברכות מג:) אמר רב יהודה האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להינות בהן בני אדם.
וכתב הרא"ה (פקודת הלוי ברכות שם) שתיקנו ברכה זו לפי שהוא בא מזמן לזמן באופן מחודש שאדם רואה עצים יבשים שהפריחם הקב"ה.
ונאמרו בדיני ברכת האילנות כמה דינים כדלקמן.
האם אישה גם מברכת
גם נשים צריכות לברך ברכת האילנות ולא נחשב כמצוות עשה שהזמן גרמא שהיא בכל זמן מצד עצם המצווה משא"כ שלא מצוי ואם היה מצוי היו מברכים בכל עת רשאים לברך גם שגדל רק בחודש ניסן (חזו"ע פסח עמ' יא).
כמה פעמים בשנה מברך
המרדכי (ברכות שם) כתב שמברך פעם אחת בשנה וכ"פ הפוסקים.
האם צריך לצאת לפרדסים לברך
בבה"ג ובפסקי הרי"ד (ברכות שם) מבו' שצריך לצאת חוץ לעיר לברך, אמנם מדברי הרמב"ם (פ"י ברכות הי"ג) מבו' שאפי' בגינות שבעיר רשאי לברך, ומה שמבואר בגמ' דבעי' שיצא לאו דוקא הוא כמש"כ הפתח הדברי (סי' רכו סק"א), אמנם בלב חיים (פלאג'י סי' מה) כתב דבעי' שיצא, וכתב עוד (מועד לכל חי סי' א אות ז) שרק זקן מופלג או חלוש יברך בחצר ולא יצא. אמנם בחזון עובדיה (עמ' יב) כתב שטוב לצאת לברך חוץ לעיר אלא אם יש ביטול תורה או קשה לו אז לא חייב.
זמן ברכת האילנות
בלילה – מותר לברך ברכת האילנות בלילה לאור החשמל כל שמבחין בלבלוב כמש"פ בציץ אליעזר (חי"ב סי' כ אות ו) וכ"פ בחזו"ע (פסח עמ' יא).
האם דוקא בחודש ניסן – דעת החיד"א (ברכי יוסף סי' רכו סק"ב) שיברך בניסן שכן הוא ע"פ הסוד וכ"פ במקבציאל (פ' צו אות י) ובאור לציון (ח"ג פ"ו תש' ב) ואם עבר חודש ניסן סב"ל ולא יברך, אמנם בשו"ת יחוה דעת (ח"א סי' א) האריך שאף שלכתחי' טוב לברך בניסן מ"מ אם לא בירך רשאי לברך אח"כ, וכ"פ בברכת ה' (ח"ד פ"ד סל"א). וה"ה למקומות שהפריחה בתשרי או חשון (חזון עובדיה פסח עמ' כה).
בשבת ויו"ט – דעת הבא"ח (מקבציאל צו אות ז) שלא יברך בשבת ויו"ט דחיישי' שמא יתלוש מהפרחים וכן לפי הקבלה יש בירור ניצוצות והוי כבורר, וכ"פ באור לציון (ח"ג פ"ו עמ' כ) [ושם הקשה על הבא"ח דהרי גם שאוכל מברר ניצוצות ויישב, ועדיין צ"ע שהרי אם בורר אוכל מתוך פסולת מותר] אולם בחזון עובדיה (פסח עמ' כ) אף שלכתחילה כתב שטוב לא לברך בשבת ויו"ט מ"מ התיר לברך בשבת ויו"ט אלא אם במקום שאין עירוב שיש ליזהר שלא יוציא הסידור (כמש"כ בשו"ת יחו"ד ח"א סי' ב בגיליון ציונים הערה 5) וטעמו שאין לגזור גזרות חדשות ואין חשש בורר.
על איזה אילנות מברך
ענפים תלושים – המהרש"ם (דעת תורה סי' רכו) כתב בשם דעת קדושים שגם בענפי אילנות תלושים אם ניכר הלבלוב מותר לברך על ענפים תלושים. אמנם הציץ אליעזר (חי"ב סי' כ אות ב) כתב שצריך דוקא אילנות המחוברים לקרקע וכ"פ בחזון עובדיה (פסח עמ' י).
אילנות סרק או מאכל או נוי – בספר מור וקציעה (סי' רכה ד"ה אמנם) כתב שרשאי לברך על אילנות העשויים לנוי ויופי אע"ג דלא חזו לאכילה. אמנם בשו"ת הלכות קטנות (ח"ב סי' כח) כתב דבעינן דוקא אילני מאכל וכ"כ האחרונים וכ"פ בחזו"ע (עמ' יג-יד), אמנם כתב דאם בדיעבד בירך כיון שנתן שבח לא יברך שנית.
אילנות שהפירות נאכלים ע"י תערובת – כתב בספר ערב פסח (כב.) שמה שאסור לברך על אילן סרק היינו שלא מוציא פירות [כגון ארז] אבל אם מוציא פירות אף פירות שאינם ראויים לאכילה בפנ"ע כגון לימון [בלימונים החמוצים] יכול לברך, וכן פירות שראויים למאכל ע"י מרקחת.
אילן שמוציא פירות מרים – בחזו"ע (עמ' יד) נשאר בצ"ע. [ומה שכתב בהלכה ברורה (סעי' ט) שמותר לברך היינו ע"י שימתקו אותם וכנראה שבחזו"ע מדובר על פירות מרים שא"א למתקן].
מיני זרעים וירקות – כתב הפמ"ג (סי' רכו א"א סק"א) שאין לברך על זרעוני גינה וכ"פ בערוך השלחן (סעי' א).
אילנות הגדלים בעציץ שאינו נקוב, ואילנות הגדלים על מים – לפוסקים שעציץ שאינו נקוב פירותיהם פירות לכל דבר א"כ ה"ה לעניין ברכת האילנות, אמנם אם גדלים על המים אינו רשאי לברך וכ"פ בהלכה ברורה (סעי' י).
אילנות ערלה – הכה"ח (ס"ק יא) כתב שאין לברך על אילנות ערלה וכ"פ באור לציון (ח"ג פ"ו אות ד) והטעם שאין ראוי ליהנות בפירות הנ"ל כעת, אמנם דעת הרב פעלים (ח"ג סי' ט) להתיר וכ"פ בחזו"ע (פסח עמ' יט) והטעם כיון שעתיד ליהנות מהם.
אילנות המורכבים – הכה"ח (שם) והרב פעלים (ח"ב סי' לו) כתבו דאין לברך על אילנות מורכבים שנעשו נגד רצון הבורא וכ"כ בחזו"ע (פסח עמ' טו) שלכתחילה אין לברך עליהם רק שהמברך אין מזניחין אותו, אמנם אם לקחו מהאילנות המורכבים וגידלו אילנות מורכבים אחרים מותר לברך וכן אם האילן ספק וכמש"כ באור לציון (ח"ג פ"ו תש' ג).
כמה אילנות צריך
יש מהדרין לברך על ב' אילנות מב' סוגים שונים אך אין זה מעקב אלא יכול לברך על ב' אילנות מאותו סוג כמש"כ בספר מקבציאל (צו אות ט) ואור לציון (ח"ג פ"ו אות א) ובחזון עובדיה (ברכות עמ' תנח), אמנם אם לא מוצא מהדין רשאי לברך על אילן אחד כמש"כ בחזו"ע שם [וחזר בו ממה שכתב בחזו"ע פסח עמ' יד) ובברכת ה' (ח"ד פ"ד הערה 124).
מה צריך לראות לפני שמברכים
לבלוב – בגמ' מבו' שצריך לראות אילני דמלבלבי וכתב הרמב"ם (פ"י ברכות הי"ג) דהיינו שראה פרחים וניצנים עולים וכ"פ המשנ"ב (סק"ב), ואפי' הפרחים קטנים כגון בעץ הזית רשאי לברך כמש"כ האורל"צ (ח"ג פ"ו הערה א). אמנם אם עדיין יש פרחים אף שגדלו חלק מהפירות אפשר לברך (חזו"ע עמ' כז). [ואף שיש שיטות שכל שלא נגמר הפרי יכול לגמרי יכול לברך כמש"כ הלבוש והפמ"ג (א"א שם) וכ"פ בברכת ה' (ח"ד עמ' שז) מ"מ אין לסמוך על דעה זו לדינא].
ברכת האילנות מתוך הבית דרך זכוכית – מותר לברך ברכת האילנות דרך חלון או עם משקפיים (ה"ב סי' רכו אות יז).
ברכת האילנות דרך משקפת או טלויזיה – לגבי משקפת כל שרואה היטב רשאי לברך אך נכון שיעמוד מקרוב באופן שיכול לראות גם בלי משקפת, אמנם אם רואה דרך טלויזיה או טלפון אינו רשאי לברך (ה"ב שם הערה יח).
אם ראה ולא בירך האם יכול לברך שנית
בב"ח משמע שיכול לברך בראיה שניה כל שלא גדלו הפירות וכ"פ המשנ"ב (סק"ה) ועוד אחרונים. אמנם יש פוסקים שכתבו שכל זה למ"ד שאם לא בירך שהחיינו בברכה ראשונה על ראיית פרי חדש מברך פעם שניה וכמש"כ הפרישה, ולפ"ז לשיטתם למ"ד שלא מברך על ראיה שניה של פרי לא יברך ברכת האילנות, אך להלכה כיון שמנהג לברך כמש"כ בשו"ת ישמח לב (אוה"ח סי' יב ד"ה והגם) לכן רשאי לברך אם ראה פעם ראשונה ולא בירך. וכ"פ בחזו"ע (פסח עמ' כד) אך לכתחילה יברך בראיה הראשונה.