שאלה:

על איזה בגד צריך לקרוע ועל איזה פטור מקריעה כאשר קורע.

תשובה:

על גופיה שהוא בגד זיעה אינו קורע וכן על ג'אקט שלובשו לצניעות ומפני הקור וכדו', אולם חולצה רגילה שאדם לובש קורע. וראה בהרחבה.

הרחבה: איתא במועד קטן (כב:) ואפיקרסותו אינה מעכבת. ונחלקו מהו אפרקסותו. דעת רש"י שהוא סודר הראש שנופל על פניו והטעם כיון שהוא לא מלבוש ע"כ. ומשמע שבגדי זיעה או בגד עליון קורע. דעת הסמ"ג (אבלות רמז:) בשם רבותנו הצרפתים שהמטרונה (היינו בגד העליון) והטעם כיון שהוא נעשה רק לצניעות. ומשמע שבגדי זיעה כן קורע ורק בגד עליון אינו קורע [כגון ג'אקט של ימינו]. ודעת הרמב"ם (פ"ח ה"ג) הערוך (ערך אפר') והרמב"ן שהוא בגד שפתוח בכתפיו ושלובשו קושר וכיון שהוא לקבל זיעה אינו קורע. ומשמע שבגד עליון קורע ורק בגדי זיעה אינו קורע. סמ"ק (סי' צז) אינו קורע על אפרקסותו שהוא קאפה (בגד עליון) וכן לא קורע על חלוק תחתון שהוא מפשתן (בגד זיעה) משמע שמקיל לגמרי.

ונחלקו הראשונים מה המנהג:

הכל בו (אבל פה עמוד ד) כתב בשם ר"פ לפירוש הרמב"ם והערוך צריך קריעה בגרנקא (בגד עליון) בכל המתים ובחלוק שקורין קאמיז"ה (בגד זיעה) אין צריך קריעה אפילו על אב ואם ולפירוש רבותינו (הצרפתים) אין צריך קריעה בגרנקא (בגד עליון) ובחלוק שקורין קאמיז"ה (בגד זיעה) בעי קריעה על אב ואם ואמרינן (ירושלמי מע"ש פ"ה ה"ב) במקום שהלכה רופפת הלך אחר המנהג עד כאן. והגה' מימו' (פ"ח אות ב) כתב לא יכולתי לעמוד על מנהג מהר"ם שהנהיג על אב ואם לקרוע גם המקטורן (בגד עליון) ועל שאר המתים לא הנהיג כלל לקרעו ואדרבה אם אינו בכלל אפרקסותו אם כן לא היה לאדם לקרוע על שאר מתים כי אם המקטורן עכ"ל. והב"י כתב וז"ל דספוקי מספקא ליה פירוש אפרקסותו ואזיל לחומרא הילכך על אב ואם קורע דדילמא קיימא לן כהרמב"ם והערוך ועל שאר מתים חייש דילמא קיימא לן כפירוש המפרשים דאפרקסותו היינו בגד העליון ולא מהני ביה קריעה. וכתב הב"י למסקנא שהמנהג כדעת הסמ"ג שבגד עליון הוא אפרק' ולא קורעים ובגד זיעה כן קורעים.

אולם הדרכ"מ (אות  ה) כתב שהמנהג כהסמ"ק שלא קורע בגד תחתון ולא סרבל שלובשים משום אבלות, אבל שאר בגדים קורע על אביו ואמו. בשו"ע (סימן שמ סעיף י) כתב שאפרקסת פטור י"א שהוא בגד הזיעה הדבוק לבשרו, ויש מפרשים דהיינו בגד העליון שקורין קאפ"ה, והמנהג כהסמ"ג שלא קורע על בגד עליון ומשמע שבגד זיעה קורע. והרמ"א כתב שאין קורעין החלוק של פשתן שהוא בגד הזיעה, ולא הסרבל העליון; אבל שאר בגדיו, קורע באביו ואמו; ובשאר מתים, המלבוש העליון תחת הסרבל. נמצא שלדעת מרן בגד עליון לא קורע ובגד זיעה קורע, ולרמ"א בגד זיעה לא קורע וגם לא סרבל ולקמן נבאר מהו סרבל. לכן על אביו או אמו שקורע אין לקרוע בגד עליון. ולגבי בגד זיעה אף שדעת מרן שקורע המנהג כמו דעת הרמ"א שאין צריך לקרוע כמבו' בחזו"ע (עמ' רלא) שהרמ"א מנהגים השתנו.

מהו סרבל שברמ"א:

המשא"ב (סי' פ) כתב שסרבל הוא מאנטי'ל (צעיף) שהוא בגד שראשו מקיף את האדם סביב צווארו ומשתלשל ויורד למטה מן ארכבותו והלאה והוא פתוח מלפניו מראשו עד סופו ואין לו לא בית יד ולא שום דבר ודרך קצת זקנים בקראקא ללובשו בב"ה בשעת התפילה וכן כשמת לו מת לובשין בבית הקברות שזהו ודאי לאו מלבוש גמור הוא ואין האדם נהנה בלבישתו ואין לובשין אותו המנטיל לא בבית ולא בשוק רק לצניעותא בעלמא מפני הכבוד כשהולכין לדבר מצוה כגון בב"ה או בבית הקברות או כיוצא בזה זהו הסרבל העליון שאין קורעין בו, אבל המלבוש שקורין ראק הוא מלבוש גמור והוא הבגד העליון שתחת הסרבל שרגילין ללובשו בבית ויוצא בו בשוק תמיד לעשות צרכיו וחייבים לקרוע בו הן על אביו ואמו הן על שאר מתים וכן ראיתי נוהגין כל רבותי. גם בק"ק קראקא שהייתי דר לשם בסוף ימיו של רמ"א ז"ל ולאחר מותו כמה שנים ראיתי נוהגין כן וכו'.

נמצא שסרבל הוא צעיף משא"כ רא"ק שהוא בגד עליון שתחת הסרבל שלובשו בבית ויוצא בשור לעשות צרכיו עמו. וכ"פ הש"ך (סק"כ).

אולם הט"ז (סק"ה) תמה עליו שדבריו תמוהים שהרי צעיף אין הולכים עמו לבית הקברות איך ירמוז על כך הרמ"א, וכן מה שהביא ראיה המשא"ב מהאגודה אינה ראיה שמה שכתב "או סרבל" הוא בגד עליון הנקרא רא"ק ואין הבגד בין בגד עליון לבגד עליון שהרי הטעם הוא משום צניעות ואם נאמר שרא"ק כן קורע והוא הבגד העליון הוי חומרא דאתי לידי קולא שהרי בשאר קרובים לא נכון לקרוע על הרא"ק לצאת בו יד"ח קריעה.

ויוצא מדבריו שצעיף ודאי שלא קורע והרמ"א שכתב סרבל הוא בגד עליון שגם בו פטור. ולכאו' יש ראיה חזקה שהרי הדרכ"מ כתב שהמנהג כמו הסמ"ק ודעתו שפטור גם בגד זיעה וגם בגד עליון.

האם קורעים טלית קטן:

בשו"ת משיב דבר (ח"ב פט ע"ג) כתב שא"צ לקרוע כיון שאינו לובשו אלא למצוה ודמי לבגד זיעה. וכ"כ ההר צבי (יו"ד סי' רסב) דדמי לבגד עליון שאינו אלא לצניעות וא"צ קריעה. וכ"כ הציץ אליעזר (ח"ה רמת רחל סי' לז).