י״ב בתשרי ה׳תשפ״ז

הכשרת מחבת שטיגנו בו בשר ואחר כך חלב באותו היום

הרב עמירם

בן דוד

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print
שיטות הפוסקים לגבי הכשרת מחבת שבלעה איסור דרך שמן או אש מורכבות וכוללות פרשנויות שונות לדברי הרמ"ע מפאנו. הרמ"ע מפאנו מבחין בין בליעה דרך מים (שבה די בהגעלה) לבין בליעה דרך שמן או אש. הוא קובע שבמחבת, שרוב תשמישה בשמן, אם בלעה איסור, ייתכן שתידרש ליבון, במיוחד אם השמן עצמו היה אסור. האחרונים נחלקו בביאור דבריו: הפמ"ג סבר שיש הבדל בין שמן ששורף ומתייבש (הדורש ליבון) לבין מים. הרע"א פירש שאם ישנם שני גורמי היתר (אש ושמן כשר), די בהגעלה גם אם טיגן איסור. החת"ס הוסיף שאם הבליעה הייתה דרך שומן היתר, פולט במים, אך אם השמן עצמו היה איסור, נדרש ליבון. לסיכום, ישנן דעות להקל ולהסתפק בהגעלה במחבת שבלעה איסור דרך שמן היתר, במיוחד לאחר המתנה של ארבע שעות, תוך צירוף מספר טעמים ודעות.

הישארו מעודכנים

לקבלת עדכונים, הצטרפו לרשימת התפוצה של שערי הלכה ומשפט:

Frequently Asked Questions

1 כיצד מכשירים מחבת שטיגנו בה בשר ואחר כך חלב באותו היום?

על פי המאמר, ניתן להקל ולהכשיר מחבת כזו באמצעות הגעלה. תנאי לכך הוא שעברו כארבע שעות מאז השימוש האחרון בבשר ובחלב במחבת.

2 האם הגעלה מספיקה להכשרת מחבת או שנדרש ליבון?

המאמר דן בדעות שונות, אך פוסק שלגבי פסח, השולחן ערוך מתיר הגעלה למחבת. במקרה של מחבת שבלעה איסור כמו בשר נבלה, יש דעות המחייבות ליבון, אך במקרה של בשר וחלב באותו היום, הגעלה מספיקה בתנאים מסוימים.

3 מה ההבדל בין הכשרת מחבת לפסח לבין הכשרתה מאיסור אחר?

המאמר מסביר שלגבי פסח, השולחן ערוך מתיר הגעלה למחבת מכיוון שהחמץ שנבלע לפני פסח נחשב 'היתרא בלע'. לעומת זאת, במקרה של מחבת שבלעה איסור מוחלט כמו בשר נבלה, יש דיון האם נדרש ליבון בשל אופי האיסור.