בע"ה
הקדמת תענית חתן (בחודש סיון)
שאלה:
נשאלתי מחתן שמשער שיקשה עליו להתענות ביום חתונתו (י"ג סיון) ולהיכנס לחופה מתוך צום, בפרט שמדובר בימי הקיץ הארוכים והחמים, האם שייך להקדים ולהתענות יום לפני או שיש עדיפות להתענות דווקא ביום החתונה ואפילו חלקית ?
תשובה:
אף שהחתן מבני אשכנז שנהגו להתענות יוכל להקל אם קשה לו, אך כדאי שיתענה לפחות חצי יום ועדיף עד אחר תפילת מנחה. ואם רוצה לקבל על עצמו תענית באחד הימים שלפני חתונתו וודאי שמשובח. אמנם במקרה המדובר יש לשים לב שימים אלו הינם ימים שאין אומרים בהם תחנון, וע"כ אם רוצה להקדים תעניתו יתענה בערב ר"ח סיון.
הרחבה ומקורות: מנהג התענית ביום החופה הובא ברמ"א (אהע"ז סי' ס"א ובאו"ח סי' תקס"ב ותקע"ג), והתקבל יותר בקרב קהילות אשכנז[1]. ואין רגילות לקבלו במנחה שלפניו (מ"ב תקס"ב סקי"א).
נאמרו בפוסקים כמה טעמים לתענית זו: א. משום שהוא יום סליחה שלהם ונמחלים עוונותיהם (מהר"ם מינץ סי' ק"ט) ב. שמא ישתכרו ולא תהיה דעתם מיושבת עליהם (מהר"ם מינץ שם) ג. משום חביבות המצוה כדרך חסידים הראשונים שהיו מתענין על מצוה חביבה כגון לולב ושאר דברים (רוקח סי' שנ"ג) ד. משום דליכא כתובה דלא רמו בה תיגרא לפיכך מתענה לבטל הפורענות (שו"ת מהר"י ברונא סי' צ"ג) ה. כמו שהתענו ישראל ביום מתן תורה, ולומדים משם הרבה ממנהגי חתן וכלה (תשב"ץ קטן סי' תס"ה).
נפ"מ בין הטעמים, כגון אם צריך להשלים התענית כשהחופה מבעוד יום, ואם יש לצום עד החופה כשהיא בלילה[2], ואם יתענה כשמקדש בתו, עי' ב"ש שם סק"ו, וע"ע שדה חמד (ח"ז מערכת חתן וכלה אות ד') שהאריך בענייני תענית זו, ובתוך דבריו כתב שבשעת הצורך רשאי להקדים התענית מיום החופה, ואף שלא יועיל עבור כל הטעמים הנ"ל, יועיל בעבור סליחה ומחילה, וכן לטעם של תיגרא, ועפ"ז דעת הגרשז"א (עי' הליכות שלמה תעניות י"ג י"ג) שכשחל יום חופתו בסמיכות לתענית צבור, יסמוך על תענית זו שתעלה לו גם לשם התענית שלפני הנישואין ולא יתענה שוב ביום החופה, וכמו כן מובא שם (הערה 43) שהיה מורה לחתן וכלה שחלושים וכדומה שיקדימו התענית כמה ימים, ובמקרה שמקדימים יצטרכו לקבל עליהם את התענית ביום שלפניו, וע"ע שם. ויעויין בשו"ת אג"מ (או"ח ח"א סי' קס"ז) שדעתו שונה, ועל תענית זו להיות דווקא ביום החופה ואינו יכול לסמוך על תענית ציבור שחל יומיים לפני חתונתו.
וע"כ בנידון דידן אם יוכל להקדים התענית תלוי לכאורה בדעות הנ"ל, אמנם נראה שכאשר יש חשש שיכנס לחופתו בחולשה או בהרגשה לא טובה מחמת הצום יודו כולם שמכיוון שאינו אלא מנהג עדיף שלא יתענה (ואם ירצה להקדים התענית וודאי שמשובח), או שיתענה עד אחרי חצות[3] ועדיף לכאורה עד אחרי תפילת מנחה שנהוג לומר בה ווידוי כבערב יו"כ (עי' פת"ש אהע"ז סי' ס"א סק"ט), ובכל מקרה לא ירדוף אחר מותרות מאכל ומשקה וכפי שכתב הב"ש שם לגבי ימים שאין מתענין בהם, וכן לא ישתה משקה המשכר (פת"ש שם ועה"ש סכ"א).
אמנם יש להעיר שבמקרה המדובר הימים שלפני החתונה הינם ימי ההשלמה של קורבנות חג השבועות שלא אומרים בהם תחנון[4] (עי' מג"א קל"א סקי"ח ופמ"ג שם), וכמו כן מר"ח סיון עד שבועות גם נחשבים ימים מיוחדים שאין אומרים תחנון ואין מתענין בהם (עי' רמ"א סי' קל"א ס"ז, ותצ"ד ס"ב ומג"א שם), ואף שאין תמימות דעים בפוסקים שחתן אינו מתענה בכל הימים שאין אומרים בהם תחנון (עי' מ"ב תקע"ג סק"ז), מ"מ כשאינו יום חתונתו ממש נראה שכו"ע יודו שלא יתענה. וע"כ אם ירצה להקדים תעניתו יקדים לערב ר"ח סיון (ובפרט שע"פ דברי השל"ה (מסכת תמיד, פרק נר מצוה) זהו עת רצון להתפלל על זרע כשר: 'וליבי אומר שעת רצון לתפילה זו בערב ר"ח סיון, הוא החודש שבו ניתנה התורה, ואז נקראים בנים לה' אלוקינו, וראוי לישב בתענית ביום ההוא הוא ואשתו, ויתעוררו לתשובה' וכו' ).
[1] ולגבי ספרדים הרוצים להחמיר בזה כתב בשו"ת יב"א (ח"ג אהע"ז סימן ט): 'ולפע"ד הרוצים להחמיר בזה לא עושים יפה, שהיא קולא הבאה לידי חומרא לדחות יום טוב שלו בשביל כך… ומכ"ש בזה"ז שירדה חולשא רבה בעולם, וכ"ש הכלות שאין צריך שיתענו ביום חופתן… ואל תשיבני מאיזה חכמים שאמרו שהחתנים צריכים להתענות גם כאן בא"י, שאין ספק שנעלם מעיניהם דברי כל האחרונים מגדולי רבני הספרדים וארצות המזרח, שהעידו בגדלם שאין אנו נוהגים כן… ורק האשכנזים שנהגו פה להתענות ישארו במנהגם'.
[2] ואם יתענה כשמקדש ע"י שליח, או כשרק מקדש ללא חופה (עי' פמ"ג א"א סי' תקע"ג, ובספר שלמי שמחה עמ' קכט').
[3] ויש משמעות גם לתענית שעות, עי' הסוגיא בתענית יא: ובטוש"ע או"ח סי' תקס"ב (ובמ"ב סק"ז בשם הבגדי ישע).
[4] ואף בי"ג סיון שהוא יום החתונה ישנו דיון בפוסקים אם אומרים תחנון בחו"ל מחמת ספיקא דיומא, עי' שע"ת סי' קל"א סקי"ט, וכף החיים שם (קז), והליכות שלמה (שבועות פי"ב סט"ז) בשם הגרשז"א, אך אינו נוגע לשואל הנ"ל שמקומו בא"י, וע"כ לא הוזכר למעלה כעוד צד לקולא.
