חתן אשכנזי נוהג להתענות ביום חופתו, אך יכול להקל אם קשה לו, ומומלץ שיתענה לפחות חצי יום או עד אחרי תפילת מנחה. מנהג התענית ביום החופה הובא ברמ"א והתקבל יותר בקרב קהילות אשכנז. נאמרו בפוסקים כמה טעמים לתענית זו: א. משום שהוא יום סליחה שלהם ונמחלים עוונותיהם (מהר"ם מינץ סי' ק"ט) ב. שמא ישתכרו ולא תהיה דעתם מיושבת עליהם (מהר"ם מינץ שם) ג. משום חביבות המצוה כדרך חסידים הראשונים שהיו מתענין על מצוה חביבה כגון לולב ושאר דברים (רוקח סי' שנ"ג) ד. משום דליכא כתובה דלא רמו בה תיגרא לפיכך מתענה לבטל הפורענות (שו"ת מהר"י ברונא סי' צ"ג) ה. כמו שהתענו ישראל ביום מתן תורה, ולומדים משם הרבה ממנהגי חתן וכלה (תשב"ץ קטן סי' תס"ה). נפ"מ בין הטעמים, כגון אם צריך להשלים התענית כשהחופה מבעוד יום, ואם יש לצום עד החופה כשהיא בלילה, ואם יתענה כשמקדש בתו, עי' ב"ש שם סק"ו, וע"ע שדה חמד (ח"ז מערכת חתן וכלה אות ד') שהאריך בענייני תענית זו, ובתוך דבריו כתב שבשעת הצורך רשאי להקדים התענית מיום החופה, ואף שלא יועיל עבור כל הטעמים הנ"ל, יועיל בעבור סליחה ומחילה, וכן לטעם של תיגרא, ועפ"ז דעת הגרשז"א (עי' הליכות שלמה תעניות י"ג י"ג) שכשחל יום חופתו בסמיכות לתענית צבור, יסמוך על תענית זו שתעלה לו גם לשם התענית שלפני הנישואין ולא יתענה שוב ביום החופה, וכמו כן מובא שם (הערה 43) שהיה מורה לחתן וכלה שחלושים וכדומה שיקדימו התענית כמה ימים, ובמקרה שמקדימים יצטרכו לקבל עליהם את התענית ביום שלפניו, וע"ע שם. ויעויין בשו"ת אג"מ (או"ח ח"א סי' קס"ז) שדעתו שונה, ועל תענית זו להיות דווקא ביום החופה ואינו יכול לסמוך על תענית ציבור שחל יומיים לפני חתונתו. וע"כ בנידון דידן אם יוכל להקדים התענית תלוי לכאורה בדעות הנ"ל, אמנם נראה שכאשר יש חשש שיכנס לחופתו בחולשה או בהרגשה לא טובה מחמת הצום יודו כולם שמכיוון שאינו אלא מנהג עדיף שלא יתענה (ואם ירצה להקדים התענית וודאי שמשובח), או שיתענה עד אחרי חצות ועדיף לכאורה עד אחרי תפילת מנחה שנהוג לומר בה ווידוי כבערב יו"כ (עי' פת"ש אהע"ז סי' ס"א סק"ט), ובכל מקרה לא ירדוף אחר מותרות מאכל ומשקה וכפי שכתב הב"ש שם לגבי ימים שאין מתענין בהם, וכן לא ישתה משקה המשכר (פת"ש שם ועה"ש סכ"א). אמנם יש להעיר שבמקרה המדובר הימים שלפני החתונה הינם ימי ההשלמה של קורבנות חג השבועות שלא אומרים בהם תחנון (עי' מג"א קל"א סקי"ח ופמ"ג שם), וכמו כן מר"ח סיון עד שבועות גם נחשבים ימים מיוחדים שאין אומרים תחנון ואין מתענין בהם (עי' רמ"א סי' קל"א ס"ז, ותצ"ד ס"ב ומג"א שם), ואף שאין תמימות דעים בפוסקים שחתן אינו מתענה בכל הימים שאין אומרים בהם תחנון (עי' מ"ב תקע"ג סק"ז), מ"מ כשאינו יום חתונתו ממש נראה שכו"ע יודו שלא יתענה. וע"כ אם ירצה להקדים תעניתו יקדים לערב ר"ח סיון (ובפרט שע"פ דברי השל"ה (מסכת תמיד, פרק נר מצוה) זהו עת רצון להתפלל על זרע כשר: 'וליבי אומר שעת רצון לתפילה זו בערב ר"ח סיון, הוא החודש שבו ניתנה התורה, ואז נקראים בנים לה' אלוקינו, וראוי לישב בתענית ביום ההוא הוא ואשתו, ויתעוררו לתשובה' וכו' ).