הלכות ברכת חכם הרזים בעקבות הפגנת המיליון

בעקבות העצרת שעתידה להתקיים ויצאו המונים להפגין את כח התורה בעולם נשאלנו אודות ברכת חכם הרזים. האם מברכין אותה בכינוס גדול של בני ישראל, וכיצד?

באיזו כמות אנשים מברכים את ברכת חכם הרזים?

ברכת חכם הרזים מברכים כאשר רואים קהל של שישים ריבוא (600,000) בני אדם מישראל. כך נפסק בשולחן ערוך (סי' רכד סעיף ה), בהתבסס על דברי הרי"ף, הרא"ש, הרמב"ם, המאירי והטור. טעם הדבר, כפי שכתב רש"י, הוא שהקב"ה יודע מה שבלב כל אלו, וברא"ה הוסיף כי בששים ריבוא נכללים כל הדעות והפרצופים, ועל כן ניתנה התורה דווקא במספר זה.

האם ברכת חכם הרזים נאמרת דווקא בארץ ישראל?

לגבי השאלה האם ברכת חכם הרזים נאמרת דווקא בארץ ישראל, הדעה הרווחת היא שכן, ואין לברך אותה אלא בארץ ישראל. זאת על פי דעת הרמב"ם, ועל בסיס הכלל של 'ספק ברכות להקל'. הרמב"ם כתב שאם ראה אוכלוסין בארץ ישראל אומר חכם הרזים, ורבנו מנוח למד זאת ממעשה בן זומא בהר הבית. אף שהיו דחיות לראיה זו, והשו"ע השמיט את דברי הרמב"ם, ישנם פוסקים רבים שסוברים כדברי הרמב"ם, ועל כן נוהגים לברך רק בארץ ישראל.

האם יש צורך לראות שישים ריבוא (600,000) בבת אחת כדי לברך חכם הרזים?

לגבי הצורך לראות שישים ריבוא (600,000) בבת אחת כדי לברך חכם הרזים, קיימת מחלוקת בין הפוסקים. יש דעות המחייבות ראייה 'כאחד' או 'ביחד' כפי שמשתמע מהרמב"ם, הטור והשו"ע, ואף ממעשה בן זומא. אולם, דעות אחרות, כולל דעת הכותב, דוחות את הצורך בראייה בו-זמנית של כל הקהל. הטעם לכך הוא שהברכה היא שבח לקב"ה על ידיעתו את רזי הלבבות, ואין צורך בראייה פיזית של כל הפרטים. כמו כן, הירושלמי מציין שבן זומא בירך על אוכלוסין בירושלים, ואין עין אנושית יכולה לראות 600,000 איש בבת אחת. לכן, המסקנה היא שאין צורך לראות את כל ה-600,000 בבת אחת, אלא מספיק שיהיו בכינוס אחד.

אולם הכס"מ דחה ראייתו דדילמא מעשה שהיה כך היה, ובב"י הוסיף דאם הראיה מהא דבן זומא א"כ יש לברך ברכה זו רק בהר הבית ולכן דחה ראיה זו.

והביא הכס"מ וכן בב"י לדברי הרמב"ם ראיה מהא דאמר עולא אין אוכלוסין בבבל (כמבו' בגמ' שם) שצ"ל דאע"פ שראה שישים ריבוא אין לברך, והקשה הכס"מ הרי בגמ' מבו' (שם ע"ב) דרב הונא ורב פפא ראו את רב חנינא בירך עליהם חכם הרזים ואע"ג דהיו בבבל וא"כ קשה על דברי הרמב"ם, וכתב ליישב דעולא פליג עליה וכיון דמקיל בברכות פסק הרמב"ם כמותו לא לברך אלא בארץ ישראל, וכתב הב"י דעוד יש לומר דההוא עובדא לאו למימר דבירך עליהם אלא דרב פפא ורב הונא היו חשובים בעיניו כס' ריבוא ואם היו בארץ ישראל היה ראוי לברך עליהם.

והנה בשו"ע שם שהביא דין זה השמיט הא דאמר הרמב"ם דהוא בארץ ישראל וכנראה כיון דשאר הראשונים פליגי ולא ס"ל שברכה זו נאמרת רק בארץ ישראל. וכ"כ המעדני יו"ט (על הרא"ש סי' ח אות ת).

אולם אנן קי"ל סב"ל נגד מרן ולכן אין לברך ברכה זו אלא בארץ ישראל וכן ראיתי שכתבו האורחות חיים (ברכות נט) וכ"כ הסמ"ג (עשין כז) כדברי הרמב"ם הנ"ל ולכן יש לומר סב"ל. וכמש"כ הכה"ח (סקט"ו) והא"ר (סק"ה) והע"ת (סק"ד) והברך את אברהם (סי' סד סעי' ב) וכ"כ המגן גיבורים אלף המגן (סק"ז) וכ"כ ביביע אומר (ח"ט סי' לג בהערה ד"ה ותבט).

ג. האם צריך לראות ס' ריבוא בבת אחת:

הנה הרמב"ם שם כתב וז"ל הרואה שש מאות אלף בני אדם כאחד וכו' ואם ישראל הם ובארץ ישראל אומר ברוך וכו' חכם הרזים. עכת"ד. וכן הטור כתב דהרואה ס' ריבוא ביחד אומר וכו'. משמע דבעי' שיהיו יחד. וכן מבו' בשו"ע שם.

ומלשון הרמב"ם והטור והשו"ע משמע דבעי' לראותם כאחד, ואף די"ל דלשון הטור והשו"ע שכתבו "ביחד" היינו לומר דנמצאים יחד ולא שיראה את כולם יחד מ"מ מלשון הרמב"ם שכתב שרואה כאחד משמע דבעי' שיראה ס' ריבוא ולכן בעי' שיעמוד במקום גבוה. והנה הבא"ח (בברכות נח.) ממעשה דבן זומא דבירך ע"ג הר הבית משמע דבעי' שיראה כאחד. וכן משמע בט"ז (יו"ד רלב סק"ז).

אולם בחידושי המלבים (נח: ד"ה תלמיד) כתב דהטעם שעמד ע"ג הר הבית כיון דההר אינו יכול להכיל ס' ריבוא וזה היה נס מהניסים שנעשו בביה"מ.

וראיתי בירחון אור תורה (ניסן תשעד סי' צ) שהביא מחלו' בדבר ושדעת הרב מזוז והרב קנייבסקי זצ"ל לברך כיון שהראשונים לא העתיקו המעשה הנ"ל כלל ועוד שמדחיית הכס"מ והב"י דברי רבנו מנוח דמעשה שהיה כך היה י"ל דה"ה הכא וא"כ מימלא אין ראיה. ועיין עוד בספר ווי העמודים (ח"ד סי' יא) שכתב למסקנא לברך אך לא הביא דברי הבא"ח הנ"ל.

והרב קרליץ (חוט שני ברכות עמ' קפט) כתב שצריך שיראה את הריבוי כמו ממקום גבוה כעין הר הבית שנזכר ואף אם אין צריך שיראה את כולם.

וראה בספר כאיל תערוג (עמ' רצו) שכתב בשם הרב שטיינמן דבעי' שיראו ס' ריבוא כאחד דאל"כ יסתובב אדם בכמה מקומות ובצירוף כולם יברך חכם הרזים.

אולם לענ"ד יש לדחות דברי האומרים שלא לברך כיון דלעולם בעינן שיהיו בכינוס אחד אבל לא מפוזרים דהרי אי בעי' לראות ס' בבת אחת היה לגמ' לגלות דין זה ועוד דהרי הטעם הוא שאומר חכם הרזים היינו שבח לקב"ה שיודע מה שבלב כל אלו וכמש"כ החיד"א (דברים אחדים דרוש יג' שבת זכור) וא"כ דמי למש"כ השערי תשובה (רכד סק"ה) דברכה על מלך ממלכי ישראל שחלק מכבודו לא בעי' שיראה וכמו מעשה דרב ששת (ברכות נח:) אע"ג דהוי סגי נהור וכיון דהברכה על חלק מכבודו לא בעי' ראיה א"כ ה"ה הכא.

ועוד דראיית הבא"ח אינה ראיה דהרי בירושלמי (פ"ט ה"א) מבו' דבן זומא שהיה רואה אוכלוסין שבירושלים היה מברך חכם הרזים וע"כ דמה שעלה להר הבית לאו דוקא, וראה בירושלמי (נדרים ג, ב) ובביאור קרבן העדה שם ובדברי הריטב"א (נדרים כד:) דאין עין שולטת לראות ס' ריבוא כאחת ואיך ראה אם כך בן זומא כל הס' ריבוא ולפ"ז הוא דלא כהט"ז והבא"ח (ועיין בווי העמודים שם סי' יא), וגם לדברי הגרי"ח י"ל דכוונתו דלא באמת ראה ס' ריבוא דזה א"א לומר על גאון עוזנו שנעלם מעינו הירושלמי הנ"ל אלא רק שיעמוד במקום גבוה ויראה הריבוי אבל לא כל הס' ריבו וכדברי החוט שני. וכן ראיתי לגאון ברכת יהודה ברכה (ח"ז סי' לד) שדן באורך וכתב שרשאי לברך.

וכן יש לדחות דעת שר המוסר הרב שטיינמן דטען דאם לא רואים כאחד הרי יראה כמה כינוסי בנ"א יברך חכם הרזים, שהרי זו כוונת הרמב"ם והשו"ע דבעי' כאחד היינו שיהיו בכינוס אחד אבל לא דבעי' לראות את כולם.

העולה מכל האמור שיכול לברך אע"פ שלא רואה את כל הס' ריבוא כאחד רק כדאי לעמוד במקום קצת גבוה לראות ראשי בני האדם אע"פ שלא רואה כל הס' ריבוא. ואם משער שיש ס' ריבוא כתב בשו"ת הרב הראשי תשמח-ט (סי' קסא אות ג) לרב מרדכי אליהו שיכול לברך. וכ"כ הגאון הרב זילברשטיין (ווי העמודים ח"ד סי' י).