הנחת י' פתיתי חמץ בבדיקה: הטעם והדין בבדיקה מוקדמת (ליל יג')
It is customary to place ten hard chametz crumbs during the search for chametz, with each crumb being less than a kezayit (olive-size) but totaling a kezayit. This practice ensures the crumbs do not crumble and allows for proper burning before the nullification of chametz on the day of Passover, thereby fulfilling the mitzvah. It is advisable to place these crumbs even if the search is conducted on the night of the 13th of Nissan, such as when one is traveling.
תשובה: נהגו להניח י' פתיתי חמץ שהם קשים כדי שלא יתפוררו שבכל אחד אין כזית חמץ ובסה"כ יש כזית חמץ, וטוב שיניח גם אם בודק בליל יג' וכדו'.
ואלו המניחים עטוף יניחו בנייר כדי שישרף היטב קודם הביטול של יום ויקיימו המצווה בשריפת חמץ.
הרחבה:
כתב הכל בו (סי' מח ו ע"ד) נהגו במקצת מקומות שמטמינין פתיתין של פת בחורי הבית כדי שימצאם הבודק ויבערם שאם לא ימצא כלום חששו לברכה לבטלה.
והראב"ד (תמים דעים סי' כט) כתב שלהניח הפתיתין הוא מעשה נשים ואין לו שורש.
וכתב הב"י (סי' תלב) וז"ל ואנו לא חששנו בזה לפי שדעתינו כשמברכין על הביעור לבער אם נמצא. וכן מבו' באורחות חיים (חמץ ומצה סקי"ד), [וראיית מרן היא לפי סי' תלה שאם לא בדק ערב פסח יבדוק כל החג בברכה ודו"ק[עיין פ"ח] וכן משמע בגר"א.
אולם הדרכ"מ (סק"ב) כתב בשם המהר"ר ישראל ברין דצריך להניח וכן נהגו. והחמץ שיניח יהיה נוקשה במקום משומר כדי שלא יתפורר כמבו' במטה משה (סי' תקנה) וכן פסק הרמ"א (תלב סעי' ב).
והחו"י (סי' יד) כתב בשם המהרי"ו הטעם שמניחין פתיתין שכשאין לו חמץ שמא ישכח לבטל.
והוא כתב טעם אחר שאם יבדוק ולא ימצא זמן רב יתרשל ולא יבדוק היטב ובזה שמניח פתיתין שנותן ליבו לבדוק היטב. ואין לבטל מנהג ישראל.
וברמ"א כאן כתב שאם לא נתן לא עיקב דדעת כל האדם עם הברכה לבער אם נמצא.
אולם הט"ז (תלב סק"ד) כתב דראוי שלא להניח שמא יניח ולא ימצאנו הבודק, ואין חשש בברכה שמברך כיון שמבער למחר החמץ הודאי שהיה לו. [אולם ראייתו שמא לא ימצא יש לדחות ע"פ דברי המחז"ב (סק"ט) בשם הזרע אמת (סי' מח) שיניח פחות מכזית כל אחד וגם אם לא ימצא אח"כ אין חשש דפחות מכזית מבטל בליבו ודיו כמבו' בדעתו (תלט סק"ב) אולם קצת לא הבנתי אם כך מה התקנה שהרי לקמן סי' תמב (סעי' ז) נבאר שיש מחלו' ראשונים אם פחות מכזית צריך לבער שמא יכנס בכלי ויהיה כזית שדעת ריא"ז שזה נאמר אף בפירורי פת, ואילו דעת המאיר ועוד וכן משמעות האחרונים שם (סעי' ח) שזה נאמר רק בבצק ולא בפת א"כ מה הועילו חכמים בתקנתם].
ולכאו' יש להקשות א"כ דהרי מבו' בסי' תלה שאם לא בדק יבדוק בפסח בברכה ושם ודאי אין לו חמץ ודאי אלא רק ספק אם ימצא חמץ ובכל זאת מברך [אם לא ביטל לדעת הט"ז שם] וצ"ע אם כתב כן הט"ז בתור טעם נוסף.
והפתחי תשובה (בשם עמק הלכה אוה"ח קכח) כתב דכהיום שמנקים היטב הבית מכל חשש חמץ קודם ליל יד' יש מנהג מדינא להניח פתיתין והובא בשעה"צ (סקי"ב) ולכאו' כוונתו גם לדעת הב"י.
אולם לענ"ד לא גרע מסי' תלג (סעי' יא) כמש"כ לעיל ע"ד הב"י ודו"ק וא"כ הוא רק מחמת מנהג אולם יהיה נ"מ אם בדק בליל יג' ורוצה להחמיר לבדוק בליל יד שלא יברך.
והאריז"ל (פרי עץ חיים חג המצות פ"ד) נהג להניח. וכן הוא בשל"ה (קמט.) ובגר"ז (סעי' יא) שכן מנהג ישראל. וכ"כ בחזו"ע (עמ' לו) שכן נהגו. וכתב (עמ' נא) שנהוגים שהבודק חמץ מוליך עמו קערה שיש בה פרוסת חמץ שיגיע זמן הביעור שורף את החמץ שבקערה. וכן נהגו ליקח סכין לחטט אחר החמץ כמבו' בחיים לראש (י:) ובבא"ח (צו ו) כתב שגם מלח יקח לסימנא טבא ועיין לקמן סי' תלה ברמ"א ולפי מה שכתוב כאן שפ"ד.
אמנם השו"ג (סק"ה) כתב שמזה שמרן השמיט אין המנהג כן ולכן לא היה נותן.
האם יש עניין להניח פתיתין בבודק קודם ליל יד.
הנה לכאו' לפי הטעם שלא יהא ברכה לבטלה הרי אינו מברך אלא בליל יד' וא"כ לא שייך שיניח כמו שנבאר בסי' תלו דסב"ל, אולם לפי טעמו של המהרי"ל שמא ישכח לבטל [דהרי הביטול צריך להיות צמוד לבדיקה כדלקמן סי' תלד], וכן לטעמו של החוק יעקוב שלא יתרשל אם לא ימצא זמן רב חמץ, וכן לפי הקבלה י"ל שיש להניח לכן מי שנהג יניח גם.
