י״ב בתשרי ה׳תשפ״ז

האם מלצר יכול לאכול בשר בברית שחלה אחרי ראש חודש אב

הרב עמירם

בן דוד

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print
בדרך כלל, מלצר יכול לאכול בשר בברית מילה שחלה אחרי ראש חודש אב, בתנאי שהוא נחשב חלק אינטגרלי מהסעודה ואינו מגיע רק לשם אכילת הבשר. פוסקים רבים דנים בשאלה זו, כאשר הדעה הרווחת היא שכל 'השייכים לסעודה' מותרים, ורבים רואים במלצר חלק מהם. עם זאת, ישנם הבדלים בין התקופה שמר"ח אב ועד השבוע שחל בו ט' באב, לבין השבוע שחל בו ט' באב עצמו, שבו ההיתר מצומצם יותר למניין מצומצם בלבד. הדיון ההלכתי מפרט את מנהגי מהר"א קלויזנר, המהרי"ל, המהר"י סג"ל, הרמ"א, הט"ז, הלבוש, והאשל אברהם מבוטש', המציגים גישות שונות לגבי הגדרת 'השייכים לסעודה' והיקף ההיתר לאכול בשר ויין בסעודות מצווה בתשעת הימים.

הישארו מעודכנים

לקבלת עדכונים, הצטרפו לרשימת התפוצה של שערי הלכה ומשפט:

Frequently Asked Questions

1 מי רשאי לאכול בשר בסעודת ברית מילה בתשעת הימים?

התשובה תלויה בתקופה בתוך תשעת הימים ובמעורבות האדם. מלצר העובד כרגיל, וכן קרובים או ריעים שאינם באים רק בשביל הבשר, עשויים להיות מותרים לאכול בשר מראש חודש אב ועד השבוע שחל בו תשעה באב.

2 האם יש הבדל בין ראש חודש אב לשבוע שחל בו תשעה באב לגבי אכילת בשר בברית?

כן, יש הבדל משמעותי. מראש חודש אב ועד השבוע שחל בו תשעה באב ישנן הקלות רחבות יותר, ואילו בשבוע שחל בו תשעה באב ההלכה מחמירה יותר, ויש דעות המגבילות את אכילת הבשר למניין מצומצם של אנשים הקשורים ישירות למצווה.

3 אילו דעות הלכתיות קיימות לגבי אכילת בשר בסעודת ברית בתשעת הימים?

המאמר מציג דעות שונות של פוסקים כמו המהרי"ל, מהר"א קלויזנר, מהר"י סג"ל והמהר"ק. הדעות נחלקות בעיקר לגבי היקף המותרים (למשל, מניין מצומצם לעומת כל הקרואים) ולגבי ההבחנה בין התקופות השונות בתשעת הימים.