האם העוסק בצרכי ציבור או המטפל בילדיו חייב בתשלומין?

האם אדם שהיה טרוד בטיפול ילדיו הקטנים ולא יכל להתפלל, ועבר זמן תפילה, צריך לחזור ולהתפלל בתנאי נדבה?

ובפרט אם לא שמר עליהם כל היום והיה לו זמן שיכל להתפלל אך התעכב מסיבה כזו או אחרת. לכך צריך לחזור להתפלל בתנאי נדבה.

מהם המקורות ההלכתיים לפטור מתפילה עקב טיפול בילדים קטנים ולעניין תשלומין?

המקורות ההלכתיים לפטור מתפילה עקב טיפול בילדים קטנים ולעניין תשלומין נדונים בהרחבה בפוסקים. הפטור מבוסס על העיקרון של עוסק במצווה פטור מן המצווה, כאשר טיפול בילדים נחשב כצרכי ציבור. השולחן ערוך (סי' צג סעי' ד) פוסק שאדם הטרוד בטיפול ילדיו פטור מתפילה. לעניין תשלומין, קיימת מחלוקת בין הפוסקים: הדרישה (סי' קח) סוברת שאין צורך בתשלומין, בדומה למי שמת לו מת בשבת. המג"א והברכ"י תומכים בגישה זו. לעומת זאת, הט"ז (שמא סק"ה, קח סק"א) חולק וטוען שיש לעשות תשלומין, בדומה לכל אונס. הנקוה"כ דוחה את דברי הט"ז ומבחינה בין אונס שפוטר מחובה קיימת לבין מצב שבו לא הייתה חובה מלכתחילה. המשנ"ב (סק"ח) פוסק שאין צורך בתשלומין, אך בסי' קח (סק"ב) פוסק כדברי הפרי מגדים (סי' קח משב"ז סק"א) שיש להתפלל בתנאי נדבה. ילקוט יוסף והלכה ברורה תומכים בגישה זו. עם זאת, אם היה זמן להתפלל והאדם התעכב ללא טרדה, עליו להתפלל תשלומין. לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*

לעניין תשלומין, הדרישה (סי' קח) כתב לדקדק שממה שכתוב בסי' שמא (יו"ד) סעי' ב שמי שמת לו מת בשבת במוצ"ש לא יתפלל ובבוקר א"צ להתפלל שתיים שכבר עבר זמנה ה"ה אם מתעסק בצרכי ציבור שפטור והטעם כיון שג"כ בזמן העסק היה פטור מין התפילה. וכן דעת המג"א (צג סק"ה) ובנקוה"כ (שמ סק"ה על הט"ז) וכ"כ הברכ"י (ג)

אולם הט"ז (שמא סק"ה, קח סק"א) חלק על הדרישה מכמה טעמים א. הרי בשו"ע (קח סעי' א) כתב טעה או נאנס ולא התפלל וכו' הרי מרן כתב נאנס הרי אונס פטור. ב. דקדק מלשון תוה"ד גבי מי שטרוד אצל הפקיד מחמת חוב ולא יכל להפטר אלא אם הפסד ממון ועבר הזמן מקרי אונס ומתפלל תשלומין משמע ה"ה כאן. ולכן כתב הט"ז שאין לחלק בין האונסים ובכל גוני צריך לעשות תשלומין. וכ"כ בלחם יהודה (ספ"ג ק"ש יז ע"ד).

אולם הנקוה"כ דחה דברי הט"ז שהרי מה שכתב השו"ע שנאנס מתפלל תשלומין היינו שנאנס שחייב מהדין אלא שמשום האונס הוא פטור אבל כשלא היה חייב מן הדין כלל פטור כיון שהאונס פוטר אותו וכיון שעוסק בצרכי ציבור שהעוסק במצוה פטור מהמצוה א"כ פטור מתשלומין.

והמשנ"ב (סק"ח) כתב שא"צ תשלומין. אולם בסי' קח (סק"ב) פסק כדברי הפרי מגדים (סי' קח משב"ז סק"א) שיעשה תנאי נדבה, וכ"כ בילקו"י (ח"א עמ' קצה-ז) ובהלכה ברורה (סימן צא עמ' שא).

אולם אם היה לו זמן מראש להתפלל והתעכב ולא התפלל צריך לחזור ולהתפלל תשלומין אם עבר זמן תפילה כיון שהיה חייב באותו רגע ולא היה טרוד באותו זמן רק התעכב וכדו' וראה לכך בסימן שמא (יו"ד סעי' ב) בפתחי תשובה (סקי"ח) שם ודו"ק.

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*