צעדים לפני תפילה: קדימה, אחורה ומתי לעמוד לעמידה

תשובה: ילך ג' צעדים קדימה קודם שיתפלל. ויש נוהגים קודם לחזור ג' צעדים אחרוה, ובשחרית יעמוד מתי שהשליח ציבור התחיל "תהילות לאל עליו וכו", ובמנחה משעה שילך השליח ציבור לתיבה, ובערבית לפני השליח ציבור יתחיל קדיש שקודם העמידה.

מהם המקורות ההלכתיים למנהג ג' פסיעות ולזמן הקימה לתפילה?

כתב הרוקח (סי' שכב) שיחפוץ להתפלל ילך לפניו ג' פסיעות כמבואר בפסוק הגשות לתפילה (בראשית יח,כג) [גבי תפילת אברהם על סדום].

המקורות ההלכתיים למנהג ג' פסיעות לפני התפילה ולזמן הקימה לעמידה נדונים בהרחבה בספרות ההלכה. הרוקח (סי' שכב) מציין כי המתפלל ילך לפניו ג' פסיעות כמבואר בפסוק הגשות לתפילה (בראשית יח,כג) [גבי תפילת אברהם על סדום]. בעוד האליה רבה (סי' צה סק"ג) סובר שאין צורך ללכת לאחור, המנהג הרווח הוא כן ללכת, כפי שהובא במשנ"ב (סי' צה סק"ג) ובמגן גיבורים אלף המגן ב. הבא"ח (בשלח אות ג) מדגיש את הסוד שבחזרה לאחוריו ג' פסיעות לפני התפילה, כזכר לג' מילין שחזרו ישראל לאחוריהם במעמד הר סיני וחזרו ונתקרבו. הכה"ח (סק"ז) בשם השל"ה מוסיף שהטעם קשור למשה רבנו שניגש לתוך ג' מחיצות חושך ענן וערפל. החוט שני (סי' נד) רואה בכך חובה. לגבי שעת הקימה והעמידה במקום התפילה, הדרכי משה (סי' צ הסק"א) בשם המהרי"ל (תפילה סעי' א) קובע שבשחרית יעמוד כשהש"צ התחיל תהילות לאל, במנחה כשהש"צ ירד לתיבה, ובערבית כשיתחיל הש"צ קדיש. לעומת זאת, הבא"ח (שמות ז) והכה"ח (ה) בשם החיד"א מציינים שהמנהג הוא לקום לעמוד בתחילת מלת "תהלות לאל עליון גואלם" ולהישאר עומד עד סוף תפילת העמידה.

וכתב הבא"ח (בשלח אות ג) אם עומד להתפלל במקום שהוא יושב בו, יזהר לחזור לאחוריו שיעור ג' פסיעות ויחזור לעמוד במקומו להתפלל, ואם הוא יושב רחוק ממקום שעומד בו להתפלל ילך תחלה למקום שעומד להתפלל בו ויחזור לאחוריו ג' פסיעות ויחזור לאותו מקום שעומד בו בתפלה, דיש סוד בזה לחזור לאחוריו ג' פסיעות קודם שיתחיל להתפלל, וע"פ הפשט הם זכר לאותם ג' מילין שחזרו ישראל לאחוריהם במעמד הר סיני וחזרו ונתקרבו.

וכתב הכה"ח (סק"ז) בשם השל"ה שהטעם הוא משום שמשה רבנו ניגש קודם תפילתו לתוך ג' מחיצות חושך ענן וערפל וזהו ג"כ הטעם לאחר סיום התפילה שעושה ג' פסיעות. 

והחוט שני (סי' נד) כתב שחובה על המתפלל לחזור קודם ג' פסיעות אחורה זכר לג' מילין שנתרחקו ישראל מהר סיני בשעת מתן תורה וכן צריך לחזור אח"כ שאח"כ חזרו ונתקרבו שאם אינו עושה כן מראה כאילו אינו מודה שחזרו ישראל ונתקרבו להר וע"ש עוד.

ולגבי שעת הקימה והעמידה במקום התפילה וכתב הדרכי משה (סי' צ הסק"א) בשם המהרי"ל (תפילה סעי' א) שכתב שבשחרית יעמוד מתי שהש"צ התחיל תהילות לאל, ובמנחה שירד הש"צ לתיבה, ובערבית כשיתחיל הש"צ קדיש.

אך הבא"ח כ' (שמות ז) וז"ל וכשיאמר "תהלות לאל עליון גואלם" יקום לעמוד לפני המלך העליון ברוך הוא, וישאר עומד עד סוף תפלת העמידה וכנז' בס' הכונות. וכתבתי בסה"ק מקבציאל דתכף בתחלת מלת "תהלות" יקום לעמוד, ויסיים מלת תהלות מעומד, ועיין בסידור רבינו הרש"ש ז"ל עכת"ד.

וכ"כ הכה"ח (ה) בשם החיד"א שכן המנהג.

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*