שְׁאֵלָה: בְּשָׁנָה מְעֻבֶּרֶת בָּהּ יֵשׁ שְׁנֵי אֲדָרִים הַאִם יֵשׁ מִצְוָה לִשְׂמֹחַ וְלַעֲשׂוֹת סְעוּדָה בי”ד וְט”ו אֲדָר רִאשׁוֹן הַנִּקְרָאִים פּוּרִים קָטָן?

תשובה: בְּפוּרִים קָטָן שֶׁהוּא עַצְמוֹ חֻומְרָה, אֵין כְּלָל צֹרֶךְ לְהַחֲמִיר בִּסְעוּדָה בַּלַּיְלָה אֶלָּא אַךְ וְרַק בְּיוֹם הַפּוּרִים.

הָרִאשׁוֹנִים חוֹלְקִים הַאִם יֵשׁ לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה בְּפוּרִים קָטָן. בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ אֹרַח חַיִּים סִימָן תרצז כָּתַב הַמְּחַבֵּר כְּדַעַת הָרִי”ף : ” יוֹם י”ד וְט”וּ שֶׁבַּאֲדָר רִאשׁוֹן אֵין נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְאֵין אוֹמְרִים מִזְמוֹר יַעַנְךָ ה’ בְּיוֹם צָרָה. וַאֲסוּרִים בְּהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית. אֲבָל שְׁאַר דְּבָרִים אֵין נוֹהֲגִים בָּהֶם וי”א דְּאַף בְּהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית מֻתָּרִים:”

הִנֵּה בִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַמְּחַבֵּר מָרָן רַבִּי יוֹסֵף קָארוֹ זצ”ל לֹא הִתְיַחֵס כְּלָל לְחִיּוּב סְעוּדָה. אַךְ הָרְמָ”א בְּסוֹף הַסְּעִיף כָּתַב בַּהַגָּהָה אֶת דַּעַת הָר”ן והתשׁב”ץ : “יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁחַיָּב לְהַרְבּוֹת בְּמִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה בי”ד שֶׁבַּאֲדָר רִאשׁוֹן, וְאֵין נוֹהֲגִים כֵּן, וּמִכָּל מָקוֹם יַרְבֶּה קְצָת בִּסְעוּדָה, כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי הַמַּחְמִירִים, וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד”.

בִּדְבָרָיו צִיֵּן רַק לְסוֹבְרִים כִּי קַיָּם חִיּוּב סְעוּדָה בְּי”ד אֲדָר רִאשׁוֹן וְלֹא בְּט”ו אֲדָר רִאשׁוֹן.

וְאָכֵן, בַּמִּשְׁנָה בְּרוּרָה הֵבִין כִּי אֵין כְּלָל עִנְיָן לִסְעוּדָה בְּט”ו אֲדָר רִאשׁוֹן אַף לַמֻּקָּפִין הַחַיָּבִים בְּפוּרִים בְּט”ו אֲדָר. וְלִכְאוֹרָה יֵשׁ לוֹמַר כִּי לְגַבֵּי י”ד בַּאֲדָר רִאשׁוֹן קַיֶּמֶת בָּזֶה מַחְלֹקֶת בֵּין בְּנֵי סְפָרַד לִבְנֵי אַשְׁכְּנַז.

לְדַעַת הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר זֹאת , אֵין מִצְוָה כָּזוֹ. וְאִלּוּ לְדַעַת הָרְמָ”א יֵשׁ מִצְוָה כָּזוֹ לְכַתְּחִלָּה. אֶלָּא שֶׁפְּסַק הַרָמָ”א הוּבָא גַּם ע”י מָרָן הָרַב עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זַצ”ל בַּסֵּפֶר חָזוֹן עוֹבַדְיָה עַל פּוּרִים עַמּוּדִים רט-ריא. וְאִם כָּךְ עָלָה בְּיָדֵינוּ כִּי אַף לִבְנֵי סְפָרַד מִלְּכַתְּחִלָּה רָאוּי לִנְהֹג לְקַיֵּם מְעַט סְעוּדָה וּמִשְׁתֶּה בְּיוֹם י”ד בַּאֲדָר רִאשׁוֹן.

עִנְיַן הַסְּעוּדָה הוּא שֶׁיִּטֹּל יָדָיו לִכְבוֹד הַיּוֹם. וְאִם יַעֲשֶׂה תַּבְשִׁיל מְיֻחָד לִכְבוֹד הַיּוֹם מָה טוֹב. וְיָכוֹל לְקַיֵּם אֶת עִנְיַן הַמִּשְׁתֶּה גַּם בְּאֶמְצָעוּת שְׁתִיַּת רְבִיעִית יַיִן בִּלְבַד.

וּמִכֵּיוָן שֶׁאַף בְּפוּרִים גָּדוֹל הַסְּעוּדָה הִיא בְּיוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. וְרַק יֵשׁ מַחְמִירִים לְהַרְבּוֹת בִּסְעוּדָה גַּם בַּלַּיְלָה. בְּפוּרִים קָטָן שֶׁהוּא עַצְמוֹ חֻומְרָה, אֵין כְּלָל צֹרֶךְ לְהַחֲמִיר בִּסְעוּדָה בַּלַּיְלָה אֶלָּא אַךְ וְרַק בְּיוֹם הַפּוּרִים.

הרב יצחק פריי

מו”ץ בשכונת בית וגן, ירושלים

רב בית הכנסת “בית יעקב”.

מרבני בתי ההוראה “דרכי הרמ”א” ו”שערי הלכה ומשפט”.

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*