שאלה: ספרדי ששמע קריאת מגילה בהגהה אשכנזית או אשכנזי ששמע מגילה בהגהת עדות המזרח האם יצאו ידי חובת קריאת מגילה בפורים?

תשובה: בודאי יש להקפיד ככל הניתן לשמוע בהברה ובנוסח המתאימים. ובדיעבד בכל אופן יצאו ידי חובה.

נשאלתי לא אחת לגבי בן עדות המזרח השומע מגילת אסתר במנין בו קוראים בהברה אשכנזית. וכן בן אשכנז השומע מגילה בנוסח עדות המזרח. האם יצאו ידי חובתם.

ענין זה נידון בפוסקים באריכות.

הנה המשנה ברורה (סימן סח סק"ד) כתב כי על האדם להשתדל לכתחילה להתפלל כמנהג אבותיו.
וכבר הקדימוהו פוסקים רבים כגון החתם סופר (בשו"ת חלק א אורח חיים סימן טז). ורבים מהפוסקים סוברים שתפילה וקריאת התורה וכדומה כמנהג האבות הוא קיום הפסוק "אל תטוש תורת אמך". כגון בשו"ת מנחת יצחק (חלק ג סימן יט) ועוד רבים.

אמנם בשו"ת מהרשד"ם לרבי שמואל די מדינה כתב (אורח חיים סימן לה) כי אין בשינוי הברה או נוסח משום עבירה על "אל תטוש תורת אמך". והפסוק מדבר רק על מניעה מלעבור על איסור. ולמעשה במקרים מסויימים מותר לשנות נוסח והברה כמופיע בשו"ת יביע (אומר חלק ו סימן י).

ובחזון עובדיה על פורים (במקורות אות נה) כתב כי לכתחילה לא יצא ספרדי בקריאת מגילה של אשכנזי וכן גם להיפך לא יצא  אשכנזי בקריאה של ספרדי. אך אם היו במנין מסויים ולא הייתה להם אפשרות אחרת ושמע אשכנזי מגילה בהגהת עדות המזרח או להיפך יצאו בדיעבד. ועיין עוד בילקוט יוסף על פורים עמודים נח-נט האריך בנושא .

אמנם בשו"ת בתשובות והנהגות בח"א סי' תא הביא שהרב מבריסק היה מקפיד בכל קריאת התורה לצאת דווקא בקריאת אשכנזית. ולעומתו החזון איש לא הקפיד על כך (למעט בפרשת זכור ופרה).

ולגבי קריאת המגילה הוסיף הגר"מ שטרנבוך, כי יש לחשוש כי השומע עלול לא לשמוע מבעל הקורא מילה אחת, ויקרא אותה לעצמו בנוסח ובהברה שלו, ויש מקום לחשוש שהדבר נחשב לקריאה בשתי לשונות שלא יצא ידי חובה.

ולמסקנה: בודאי יש להקפיד ככל הניתן לשמוע בהברה ובנוסח המתאימים. ובדיעבד בכל אופן יצאו ידי חובה.

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*