שאלה: מי שברצונו להזמין אורחים לסעודת ט"ו בשבט, אך חלק מבני משפחתו אינם שומרי תורה ומצוות, ויודע שבאופן כללי אין הם מברכים ברכות הנהנים, האם יזמינם לסעודה זו, והאם נכון שלא לקיים סעודה גדולה על מנת להימנע מלהזמינם.

תשובה: נראה שבסעודת טו בשבט אין למארח לחשוש שהאורחים לא יברכו את הברכות, שהרי האורחים יודעים שמגיעים לסעודה שמטרתה היא לברך על הפירות, ודאי שאין בושה לומר להם מה מברכים על כל דבר וא"כ אין שום מניעה של בושה לומר להם בצורה נעימה לברך.

וישנה אפשרות יותר פשוטה, שלפני שיקח מאכל לברך עליו לפי סדר הברכות, יאמר שהוא רוצה לפטור את כולם ושיענו אחריו אמן, וודאי שאין בזה שום בושה כשפוטר אותם.

לכן נראה שאפשר אף להזמינם אף לכתחילה שוודאי שלא יפגעו שזו הרי מטרת הסעודה, ועל ידי זה יקרבם אף לתורה ולמצוות.

מקורות:

הנה בדין זה של נתינת אוכל למי שאינו מברך עליו נכתבו כמה פרטי דינים וכמו שנפרט.

בשו"ע בהלכות או"ח ס' קסט כתב "לא יתן לאכול אלא למי שהוא מברך"

וכתבו רבים מהפוסקים (שו"ת אגרות משה ח"ה או"ח ס' יג' שו"ת מנחת שלמה ח"א ס' לה' ובמעשה איש לחזו"א עמ' רלד ועוד) שאם על ידי זה שלא יתן לפניו יחשוב האורח, שמנהג זה מעיד על מידותיו הרעות של מארחו השומר תורה ומצוות, ויבא מזה חילול ה', מותר להניח לפניו את המאכלים.

ובוודאי שאם יכול לומר לו מתחילה שיברך ולא יפגע בו, יאמר לו כן, ומה שאח"כ יחליט האורח שלא לברך אינו נחשב שמכשילו, ואופן זה הקלו הפוסקים יותר בקל.

אך בנידון שלנו שהמארח יוזם את הסעודה ואינו מוכרח לעשותה יש לדון אם אפשר להקל, שהרי באפשרותו שלא להזמין את האורח לסעודה זו כלל ולא יכניס עצמו לקולא זו של מאכיל בלי ברכה, (אך זה פשוט שאם יעשה הסעודה ולא יזמינו יפגע האורח וודאי חוזר לנידון של הפוסקים הנ"ל).

אך בסעודת ט"ו בשבט נראה שוודאי ישנה באפשרות המארח לא להכניס עצמו לחשש פגיעה באורח,  שהרי וודאי יודע האורח שמגיע לסעודה של ברכות, שהרי זה כל עניינה, וכמו שמגיע האורח לבית הכנסת יודע שיש הלכות שצריך לנהוג בהם, ואין חשש שיפגע, כמו כן בסעודה זו שכל עניינה הוא ברכות על המאכלים שאין חשש שיפגע.

וודאי שהמארח יעשה זאת בצורה נעימה ומכובדת, ולא מזלזלת, ונוהג זה יקרב את האורח לתורה ולמצוות.

ואם יודע שהאורח מתקשה בעניין הברכות, הצענו שהמארח יאמר בקול רם לפני שאוכל את אותו פרי שמתכוון לפטור את כל מי שרוצה, ויאמר להם שיחזיקו הפרי שמברכים עליו ובסיום הברכה לאחר עניית האמן שיאכלו גם הם.

הרב ינון קצב

דיין בבית דין עוד יוסף חי באלעד ומרבני בית ההוראה בני הישיבות פרדס כץ בני ברק

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט 2873*