שאלה: בעלי גויס למלחמה, ורציתי לדעת: האם כשיגיע ליל טבילה, יהיה מותר לי לטבול אם הוא לא בבית. כי שמעתי שאם הבעל לא בבית, אסור לטבול?

תשובה: ככלל מצוות טהרת המשפחה היא יסוד הבית, והמנוע הפנימי של הבית היהודי. ובכלל זה טבילה בזמנה.

אך ישנם מקרים בודדים, שמותר לדחות את יום הטבילה. ולכן אין ללמוד מן הנכתב כאן על מקרים אחרים, וכדאי להתייעץ עם מורה הוראה שמכיר את הנפשות הפועלות.

תשובה בקצרה

1. אם לא ידוע מתי הבעל יחזור, כל עוד שישנו סיכוי שהבעל יחזור בכל יום, צריכה לטבול בזמן, (וזאת בשביל שהבעל יגיע לא יצטרכו להמתין עד שתטבול). ומצווה גדולה לטבול בשעה כזו. בין אם הטבילה חלה בלילה רגיל ,ובין אם הטבילה חלה בערב שבת.
2. במקרה שאין שום סיכוי שהבעל יחזור, אסורה לטבול בשבת(1), ותדחה את הטבילה.

וכשהטבילה חלה בערב חול, אינה צריכה לטבול. ויש שאומרים, שלא תטבול משום חשש סכנה(2).

ומיד שבעלה מגיע, תטבול בלילה. ולא צריכה בינתיים לבדוק עצמה, לאחר שסיימה את ה7 נקיים.

בכל מקרה שטבלה, ובעלה עדיין לא חזר. מבואר בספרים הקדושים, שתעשה מספר סגולות(3) לשם שמירה(4).

• תניח סכין עטופה תחת הכר שיושנת עליו.
• תתכסה בבגד של בעלה.

בברכת חורף בריא ושקט ובשורות טובות

הרב יוסף אנטיזדה

מקורות: אבני שהם קצז סב, טהרת הבית ח”ב עמ’ תנ, טהרה כהלכה ח”ב עמ’ תקיט, ילקוט טהרה עמ’ תקעא, יוסף טוהר סימן קצז, שימוש חכמים ח”ב עמ’ ד.

הערות

1. להלן עיקרי הדברים בקצרה
מעיון בדברי בראשונים והאחרונים ישנו קשר בין הדין שטבילה בזמנה לאו מצווה לבין האיסור לטבול בשבת ולכן לאחר דברי המחבר בשו”ע סימן קצז שאם בעלה בעיר מצווה לטבול בזמנה וכתב על זה הרמ”א “ומותרת לטבול בשבת … ודווקא אם בעלה בעיר אבל בלאו הכי אסור ” אם כן מובן מדבריו שמכיוון שכל ההתר לטבול בשבת כי טבילה בזמנה לבעלה מצווה ולכן מותרת לטבול בשבת משא”כ אם בעלה לא בעיר שאסורה לטבול בשבת והטעם בזה שהוא כמתקן מכיוון שלא נראה כיורד להקר זוהי דעת הרמא
אך מדברי הב”י נראה שדעת אחרת עימו אך יש לעיין האם התיר לטבול בשבת בכל גווני או דווקא כשטובלת לבעלה (שאע”פ שטבילה בזמנה לאו מצווה מ”מ כשטובלת לבעלה איכא מצווה אך כשבעלה לא בעיר מצווה ליתא ונפק”מ בנדון דידן אי איסורא איכא לטבול בשבת אף לדעת מרן).
ועיין בטהרת הבית שכתב שלדעת מרן אין איסור לטבול בשבת אך מ”מ כתבתי בתשובה לשון של איסור בשבת מכיוון שיש כאן הכנה משבת לחול ועוד שמכיוון שהדעה הרווחת לא לטבול כשהבעל לא נמצא וכמו שהעיד בגודלו הב”י בסימן הנ”ל והטעם בזה י”ל משום סכנה וחמירא סכנתא מאיסורא ואף שבטהרת הבית ח”ב כתב על כך שכלל זה שחמירא סכנתא מאיסורא נאמר על סכנה טבעית ולא סגולית מ”מ אף הוא סיים וכתב “שמ”מ למיחש מיהא בעי”.

2. בספר ישועות יעקב כתב תשובה לאחד הרבנים ששאלו לדעתו ודעת הרב השואל להצריך טבילה אפילו שאין בעלה בעיר והוא השיג עליו שכל המשנה ממה שנוהגים ידו על התחתונה ואין רשאים להחמיר כי יש חשש סכנה ומרמז למעשה המובא בשו”ת מהרם מלובלין סימן קטז. והובאו דבריו בכה”ח ר”מ סי”ד ובבן איש חי שנה שניה פרשת שמיני .
והנה מצינו כמה פוסקים שערערו על המנהג הנ”ל מהם התפארת צבי ומסגרת השלחן שהוא סותר למשנה מפורשת שהבאים מן הדרך נשיהם בחזקת טהרה הא קמן שאפילו שהבעל בדרך טובלת בזמנה ולא דוחה? ובטהרת הבית ישב קושייתם שי”ל שבאותה תקופה עדיין טבלו לטהרה ושומר מצווה לא ידע דבר רע ומסיים שם שיש למנהג זה על מה שיסמוך סימוכים דאורייתא.

ובשו”ת תורה לשמה רטז
העיר שמה שאומרים העולם שיש בזה חשש סכנה לא נזכר בגמ’ ופוסקים ומסיים שם שמאחר שהעולם מקפידים בזה טוב להזהר
ולמעשה ראיתי אצל מורי הוראה שמקובל לדחות טבילה כשאין בעלה בעי

3. בישועות יעקב מביא עוד סגולה שתישן עם תינוק ולא הבאתי סגולה זו כי סגולה זו עצמה לא בטיחותית כל כך וערבך ערבא צריך …

4. ועד אימתי תעשה סגולות אלו? בבא”ח שנה שניה פרשת שמיני אות כ הסתפק האם רק בלילה הראשון או בכל יום ומסיים שם שמספק “שהחושש לזה יעשה בכל גוונא”