האם מותר לטבול כשהבעל מגוייס למלחמה ולא בבית?
לפי הרב יוסף אנטיזדה בשערי הלכה ומשפט, אישה שבעלה גויס למלחמה צריכה לטבול בזמנה אם קיים סיכוי שישוב בקרוב, כדי שתהיה מוכנה לשובו. אולם, אם אין כל סיכוי לחזרתו המיידית, ההלכה קובעת שעליה לדחות את הטבילה, במיוחד בשבת, ויש פוסקים שאף אוסרים לטבול בימי חול מחשש סכנה. מיד עם שובו של בעלה, עליה לטבול באותו הלילה.
תשובה: ככלל מצוות טהרת המשפחה היא יסוד הבית, והמנוע הפנימי של הבית היהודי. ובכלל זה טבילה בזמנה.
אך ישנם מקרים בודדים, שמותר לדחות את יום הטבילה. ולכן אין ללמוד מן הנכתב כאן על מקרים אחרים, וכדאי להתייעץ עם מורה הוראה שמכיר את הנפשות הפועלות.
תשובה בקצרה
- אם לא ידוע מתי הבעל יחזור, כל עוד שישנו סיכוי שהבעל יחזור בכל יום, צריכה לטבול בזמן, (וזאת בשביל שהבעל יגיע לא יצטרכו להמתין עד שתטבול). ומצווה גדולה לטבול בשעה כזו. בין אם הטבילה חלה בלילה רגיל ,ובין אם הטבילה חלה בערב שבת.
- במקרה שאין שום סיכוי שהבעל יחזור, אסורה לטבול בשבת(1), ותדחה את הטבילה.
וכשהטבילה חלה בערב חול, אינה צריכה לטבול. ויש שאומרים, שלא תטבול משום חשש סכנה(2).
ומיד שבעלה מגיע, תטבול בלילה. ולא צריכה בינתיים לבדוק עצמה, לאחר שסיימה את ה7 נקיים.
בכל מקרה שטבלה, ובעלה עדיין לא חזר. מבואר בספרים הקדושים, שתעשה מספר סגולות(3) לשם שמירה(4).
- תניח סכין עטופה תחת הכר שיושנת עליו.
- תתכסה בבגד של בעלה.
בברכת חורף בריא ושקט ובשורות טובות
הרב יוסף אנטיזדה
מקורות: אבני שהם קצז סב, טהרת הבית ח"ב עמ' תנ, טהרה כהלכה ח"ב עמ' תקיט, ילקוט טהרה עמ' תקעא, יוסף טוהר סימן קצז, שימוש חכמים ח"ב עמ' ד.
הערות: מהם המקורות וההסברים ההלכתיים לדחיית טבילה?
המקורות וההסברים ההלכתיים לדחיית טבילה מתמקדים בעיקר בקשר שבין טבילה בזמנה כמצווה לבעל לבין האיסור לטבול בשבת כאשר הבעל אינו בעיר, וכן בחשש סכנה. הרמ"א מציין כי מותר לטבול בשבת רק אם הבעל בעיר, שכן אז הטבילה היא מצווה. לעומת זאת, אם הבעל אינו בעיר, הדבר אסור משום 'מתקן' או חשש סכנה. ישנם פוסקים שערערו על מנהג זה, אך הדעה הרווחת היא לדחות את הטבילה במקרה זה. בספר ישועות יעקב מובאות דעות שונות וכן סגולות לשמירה במקרים אלו. (1) עיקרי הדברים מעיון בראשונים והאחרונים מצביעים על קשר בין הדין שטבילה בזמנה לאו מצווה לבין האיסור לטבול בשבת. (2) בספר ישועות יעקב נכתב כי אין להחמיר ולהצריך טבילה כשאין בעלה בעיר מחשש סכנה. (3) סגולות נוספות לשמירה כוללות שינה עם תינוק, אך זו לא הובאה כאן מטעמי בטיחות. (4) הספק לגבי משך זמן עשיית הסגולות הוא האם רק בלילה הראשון או בכל יום, וההמלצה היא לחושש לעשות בכל גוונא.
2. בספר ישועות יעקב כתב תשובה לאחד הרבנים ששאלו לדעתו ודעת הרב השואל להצריך טבילה אפילו שאין בעלה בעיר והוא השיג עליו שכל המשנה ממה שנוהגים ידו על התחתונה ואין רשאים להחמיר כי יש חשש סכנה ומרמז למעשה המובא בשו"ת מהרם מלובלין סימן קטז. והובאו דבריו בכה"ח ר"מ סי"ד ובבן איש חי שנה שניה פרשת שמיני .
והנה מצינו כמה פוסקים שערערו על המנהג הנ"ל מהם התפארת צבי ומסגרת השלחן שהוא סותר למשנה מפורשת שהבאים מן הדרך נשיהם בחזקת טהרה הא קמן שאפילו שהבעל בדרך טובלת בזמנה ולא דוחה? ובטהרת הבית ישב קושייתם שי"ל שבאותה תקופה עדיין טבלו לטהרה ושומר מצווה לא ידע דבר רע ומסיים שם שיש למנהג זה על מה שיסמוך סימוכים דאורייתא.
ובשו"ת תורה לשמה רטז
העיר שמה שאומרים העולם שיש בזה חשש סכנה לא נזכר בגמ' ופוסקים ומסיים שם שמאחר שהעולם מקפידים בזה טוב להזהר
ולמעשה ראיתי אצל מורי הוראה שמקובל לדחות טבילה כשאין בעלה בעי
3. בישועות יעקב מביא עוד סגולה שתישן עם תינוק ולא הבאתי סגולה זו כי סגולה זו עצמה לא בטיחותית כל כך וערבך ערבא צריך …
4. ועד אימתי תעשה סגולות אלו? בבא"ח שנה שניה פרשת שמיני אות כ הסתפק האם רק בלילה הראשון או בכל יום ומסיים שם שמספק "שהחושש לזה יעשה בכל גוונא"
