שאלה: כיצד ננהג כשיש אזעקה באמצע תפילת שמונה עשרה
אדם שנמצא באמצע תפילת 18 ויש אזעקה מה עליו לעשות וכיצד ינהג:
כשיש אזעקה באמצע תפילת שמונה עשרה, על האדם ללכת לחדר מוגן בשתיקה ולהמשיך את תפילתו שם, מבלי להפסיק בדיבור. עדיפות זו נובעת מהצורך לשמור על רצף התפילה תוך כדי שמירה על ביטחון אישי, כפי שמודגש בהלכה על ידי הרב עמירם בן דוד שליט"א בבית ההוראה "שערי הלכה ומשפט". רק במקום סכנה מובהקת, אם אין אפשרות אחרת, ניתן להפסיק בדיבור.
תשובה: יש לאדם ללכת לחדר מוגן בשתיקה ולהמשיך בתפילתו בחדר מוגן וכמובן שלא יפסיק בדיבור.
ואם יש ילד קטן שבוכה ירגיע אותו בין ברכה לברכה בלי לדבר.
ובשעת צורך אפשר לעשות תנועה בקול כדי להשתיקו, ואם לא יכול ירחיק עצמו כדי לסיים את התפילה.
מקורות:
א. משנה (ברכות ל:) אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו וכו' ובגמ' (לב:) כל זה במלך ישראל אבל במלך אומות העולם פוסק מפני סכנה (פוסק היינו בדיבור).
וכתב רבנו יונה (כג. ד"ה לא קשיא) שדוקא אם לא יכול לקצר בתפילתו כגון לומר את הברכה תחילה וסוף אבל אם אפשר לו לקצר בתפילתו יקצר.
אולם בסדר העדיפויות אומרת הגמ' בירושלמי (ברכות פ"ה ה"א) היה עומד ומתפלל וכו' הרי זה מעביר (הולך) מפני החמור או הקרון ובלבד שלא יפסיק את תפילתו.
לכן כתב הב"י (סי קד) שלכתחילה יש לאדם שפגש מלך אומות העולם להתרחק לצד אחר כדי שלא יצטרך להפסיק בדיבור.
לומדים מכאן שיש לאדם ללכת בשתיקה לחדר מוגן.
אולם לגבי האם עדיף לקצר את התפילה לומר את הברכות תחילה וסוף או ללכת בשתיקה נחלקו בזה הפוסקים.
דעת הב"ח שלקצר בתפילה עדיף אמנם משמע מהפרי מגדים שהליכה לצורך התפילה לא נחשבת הפסק וכן משמע מהמשנ"ב (סקד) ומהבא"ח (משפטים אות ג ואות ו) ומהכה"ח (קד אות י).
לכן לכתחילה יש ללכת למקום מוגן ולא לקצר בתפילתו, ואם אי אפשר יקצר בתפילה ואם אי אפשר גם בזה יכול להפסיק בדיבור. דהיינו במקום סכנה.
ב. ולגבי תינוק הבוכה עיין במשנ"ב (סקא) שכתב שירמוז לו בידו להרגיעו שלא יטריד אותו בתפילה ואם אינו מועיל ירחיק עצמו וכן פסק הכה"ח (סקא) ויעשה זאת בין ברכה לברכה (בא"ח משפטים אות ז).
ובשעת צורך אפשר לעשות תנועה בקול להשתיק התינוק כמו שכתב בספר מחזיק ברכה (קד סק"א) ועיין בספרו קשר גדול (סי יב אות לט) שלמסקנא פסק כן להלכה.
וכן פסק הכה"ח (סק"ג) ואף שיש חולקים כמבו' בהלכה ברורה (שעה"צ סק"ב) בשעת צורך אפשר לסמוך על המקילים.
ומה שכתבנו שאם אין מי שירגיעו יש שיקול דעת שתינוק המפחד הרבה יש לו פעמים דין חולה שיש בו סכנה כמבואר בפוסקים בסימן שכח וכל מקרה לגופו ויש להתייעץ עם רב.
בברכה רבה ובשורות טובות, הרב עמירם בן דוד מו"צ ורב משיב בבית ההוראה "שערי הלכה ומשפט"
