בס"ד
שָׁלוֹם וּבְרָכָה
אָנוּ עוֹמְדִים סָמוּךְ וְנִרְאֶה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה.
הַיָּמִים הַלָּלוּ נִקְרָאִים יָמִים נוֹרָאִים.
הַנְּטִיָּה לוֹמַר כִּי הֵם נִקְרָאִים כָּךְ עַל שֵׁם הַפָּסוּק בִּתְהִלִּים מז עָלָיו אָנוּ חוֹזְרִים שׁוּב וָשׁוּב בְּמַהֲלַךְ הַתְּפִלּוֹת "כִּי ה' עֶלְיוֹן נוֹרָא מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ" .
אָמְנָם לְפִי זֶה הָיָה צָרִיךְ לִקְרֹא לַיָּמִים הַלָּלוּ יָמִים שֶׁל הַ"נוֹרָא" אוֹ יָמִים בָּהֶם מִתְיָרְאִים.
לֹא "יָמִים נוֹרָאִים" שֶׁנִּשְׁמַע כְּאִלּוּ הַיָּמִים עַצְמָם נוֹרָאִים.
כִּבְיָכוֹל מִתְיָרְאִים מֵהַיָּמִים עַצְמָם.
אַךְ עַל פִּי הַמַּאֲמָר בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים כִּי בְּיָמִים אֵלּוּ יֵשׁ גִּלּוּי שְׁכִינָה גָּדוֹל יוֹתֵר, וְכִלְשׁוֹן בַּעַל הַתַּנְיָא כִּי בְּיָמִים אֵלּוּ הַמֶּלֶךְ בַּשָּׂדֶה.
נִתָּן לְהָבִין כִּי הַיָּמִים הַלָּלוּ בַּעֲלֵי מַשְׁמָעוּת מִצַּד עַצְמָם.
לְשֵׁם הַהֲבָנָה יֵשׁ לְהָבִיא אֶת הַמָּשָׁל שֶׁל רַבֵּנוּ יוֹנָה מִגִּירוֹנְדִּי בַּסֵּפֶר שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה .
הוּא מֵבִיא מָשָׁל לַחֲבוּרַת שׁוֹדְדִים שֶׁנִּתְפְּסוּ וְנִכְלְאוּ בַּכֶּלֶא.
בְּמַהֲלַךְ הַזְּמַן עָמְלוּ חֲבוּרַת הַשּׁוֹדְדִים וְחָפְרוּ מִנְהָרָה מִתַּחַת לְכָתְלֵי בֵּית הַכֶּלֶא.
עַד שֶׁאַחֲרֵי זְמַן הִצְלִיחוּ לִפְרֹץ אוֹתָהּ הַחוּצָה.
כָּל הַשּׁוֹדְדִים נִצְּלוּ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת וּבָרְחוּ לְמַעֵט אֶחָד.
כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַסּוֹהֵר וְרָאָה אֶת הַתָּא הָרֵיק, שָׁאַל אֶת הַשּׁוֹדֵד הַנּוֹתָר הֵיכָן כֻּלָּם ?
עָנָה לוֹ הַשּׁוֹדֵד : כֻּלָּם בָּרְחוּ דֶּרֶךְ הַמִּנְהָרָה.
כָּעֵת הִבְחִין הַסֹּהַר בְּפֶתַח הַמִּנְהָרָה.
לְפֶתַע הוּא אָחַז אֶת הָאָלָה בְּיָדוֹ וְהֵחֵל לְהַכּוֹת אֶת הַשּׁוֹדֵד כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא : טִפֵּשׁ.
מַדּוּעַ לֹא נִצַּלְתָּ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁנָּפְלָה לְיָדְךָ ?!
מַעֲלַת הַיָּמִים הַלָּלוּ הִיא זוֹ שֶׁגּוֹרֶמֶת לְכָךְ שֶׁהֵם נוֹרָאִים.
מִי שֶׁלֹּא נִצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת,הֲרֵי הוּא נִתְבַּע עַל כָּךְ.
וְהִנֵּה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים לֹא רַק בֵּין הָאָדָם לקב"ה אֶלָּא גַּם בֵּין הָאָדָם לַחֲבֵרוֹ.
בַּיָּמִים הַלָּלוּ הַלְּבָבוֹת פְּתוּחִים. נִתָּן לְנַצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת וּלְיַשֵּׁב סִכְסוּכִים. כֻּלָּם רוֹצִים לְהַגִּיעַ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם כִּפּוּר לְלֹא עֲווֹנוֹת וּלְלֹא מְרִיבוֹת.
זוֹ גַּם הַהִזְדַּמְּנוּת לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה וּמִבְּנֵי הַזּוּג.
לֹא תָּמִיד נָעִים לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה. פְּעָמִים רַבּוֹת הָאֵגוֹ לֹא נוֹתֵן לַעֲשׂוֹת זֹאת.
כָּעֵת זוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת.
סִפֵּר לִי יְהוּדִי מְבֻגָּר כִּי לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת בְּעִקְבוֹת אֵרוּעַ טִפְּשִׁי הוּא כָּעַס עַל אִשְׁתּוֹ וְלֹא דִּבֵּר עִמָּהּ. הוּא הִמְתִּין שֶׁהִיא תְּבַקֵּשׁ סְלִיחָה.
הָאִשָּׁה חָשָׁה שֶׁהוּא שׁוֹפֵט אוֹתָהּ לְחֻמְרָה עַל לֹא עָוֶל בְּכַפּוֹ וְסֵרְבָה לְהִתְנַצֵּל.
יֶתֶר עַל כֵּן , הִיא צִפְּתָה לְהִתְנַצְּלוּת מִצִּדּוֹ עַל כָּךְ שֶׁשָּׁפַט אוֹתָהּ לְחֻמְרָה.
שְׁנֵי הַצְּדָדִים הִתְבַּצְּרוּ בְּעֶמְדָּתָם כִּשְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים.
בְּמַהֲלַךְ הַזְּמַן הַזֶּה יַחַד עִם פֵּרוּד הַלְּבָבוֹת נִפְרְדוּ הַמַּעֲשִׂים עַד שֶׁהִגִּיעַ הַמַּצָּב לִידֵי כָּךְ שֶׁכָּל אֶחָד דָּאַג לָאֹכֶל וְלַכְּבִיסוֹת שֶׁל עַצְמוֹ.
וְהַצְּדָדִים הִגִּיעוּ כְּבָר לְמַחְשָׁבָה עַל גֵּרוּשִׁין.
עַד שֶׁהִגִּיעַ חֹדֶשׁ אֱלוּל.
בְּאַחַת הַשִּׂיחוֹת שָׁמַע הַבַּעַל אֶת הָרַב הַמְּלַמֵּד כִּי חוֹבָה עַל הָאָדָם לְפַיֵּס אֶת חֲבֵרוֹ קֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים.
מִיָּד קָפַץ וְשָׁאַל : גַּם אִם אֲנִי צוֹדֵק?!
הָרַב עָנָה לוֹ בְּחָכְמָה: הֱיוֹת וְתָמִיד כָּל צַד חוֹשֵׁב שֶׁהוּא צוֹדֵק לָכֵן נִמְשֶׁכֶת הַמְּרִיבָה.
וּמִכֵּיוָן שֶׁהַמַּטָּרָה הִיא לְהַרְבּוֹת שָׁלוֹם וְלֹא תִּהְיֶה קְפִידָא כְּנֶגְדּוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, הֲכִי חָשׁוּב שֶׁהַצַּד הַשֵּׁנִי יִמְחַל.
הַבַּעַל שָׁמַע זֹאת וְלַמְרוֹת הַקֹּשִׁי הַגָּדוֹל, אָזַר אֹמֶץ וְנִגַּשׁ לְאִשְׁתּוֹ . וְאַחֲרֵי שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים שֶׁלֹּא הֶחֱלִיפוּ מִלָּה אָמַר לָהּ : אִשְׁתִּי הַיְּקָרָה, בִּרְצוֹנִי לְהִתְנַצֵּל מֵעֹמֶק הַלֵּב עַל מָה שֶׁקָּרָה. בָּרוּר לִי שֶׁלֹּא נָהַגְתִּי כַּשּׁוּרָה. וְעוֹד יוֹתֵר אֲנִי מִתְנַצֵּל שֶׁלֹּא הָיָה לִי אֶת הָאֹמֶץ לְהִתְנַצֵּל מִיָּד.
הָאִשָּׁה הִבִּיטָה בּוֹ בְּתַדְהֵמָה וְחִפְּשָׂה אֶת הַסִּבָּה.
הִיא נִסְּתָה לְבָרֵר לְמָה הוּא מְצַפֶּה בִּתְמוּרָה. אַךְ הַבַּעַל חָזַר וְהִבְהִיר כִּי הוּא מְצַפֶּה לִסְלִיחָתָהּ בִּלְבַד.
מִכֵּיוָן שֶׁהַדְּבָרִים שֶׁדִּבֵּר וְהַסְּלִיחָה שֶׁבִּקֵּשׁ נָבְעוּ מֵעֹמֶק הַלֵּב, חָדְרוּ הַדְּבָרִים לַלִּבָּה.
וְהִיא הֵחֵלָּה לִבְכּוֹת בְּכִי תַּמְרוּרִים.
תּוֹךְ כְּדֵי הַבְּכִי שׁוֹמֵעַ הַבַּעַל כִּי הִיא גַּם מְנַסָּה לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה.
גַּם הוּא פָּרַץ בִּבְכִי כַּמּוּבָן אָמַר לָהּ שֶׁהוּא סוֹלֵחַ וּשְׁנֵיהֶם בָּכוּ יַחַד.
הַבְּכִי עַל כָּךְ שֶׁלֹּא הִשְׂכִּילוּ לְבַקֵּשׁ אֶת הַסְּלִיחָה לִפְנֵי שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים.
הַבְּכִי עַל שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים שֶׁל חַיִּים מְשֻׁתָּפִים שֶׁלֹּא הָיוּ.
מֵאָז ,סִפֵּר הַבַּעַל, הֶחְלַטְנוּ כִּי כַּאֲשֶׁר יֵשׁ מְרִיבָה, לֹא נַמְתִּין עַד הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַשָּׁנָה לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה. נְבַקֵּשׁ מִיָּד.
לֹא מְשַׁנֶּה מִי צוֹדֵק ,חֲבָל לְהַפְסִיד חַיִּים טוֹבִים מְשֻׁתָּפִים בִּשְׁבִיל מְעַט גַּאֲוָה.
שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה
כְּתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה
