כ״ח בניסן ה׳תשפ״ו

החינוך בראי הפרשה פרשת בהעלותך

הרב יצחק

פריי

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

בס"ד

שָׁלוֹם וּבְרָכָה

פָּרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְּךָ פּוֹתַחַת בַּצִּוּוּי עַל הַדְלָקַת נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה: "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת."

וּמֵבִיא רָשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ אֶת דִּבְרֵי חָזָ"ל: "בְּהַעֲלֹתְךָ" – לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת הַמְּנוֹרָה לְפָרָשַׁת הַנְּשִׂיאִים לְפִי שֶׁכְּשָׁרָאָה אַהֲרֹן חֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים חָלְשָׁה אָז דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא הָיָה עִמָּהֶם בַּחֲנֻכָּה לֹא הוּא וְלֹא שִׁבְטוֹ . אָמַר לוֹֹ הקב"ה : חַיֶּיךָ , שֶׁלְּךָ גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּהֶם שֶׁאַתָּה מַדְלִיק וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת".
אַהֲרֹן חָשׁ שֶׁאֵינוֹ חֵלֶק מֵחֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן וְנֶחְלֶשֶׁת דַּעְתּוֹ.

ה' אוֹמֵר לוֹֹ כִּי זְכוּתוֹ גְּדוֹלָה יוֹתֵר שֶׁהוּא מֵטִיב וּמַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת.

מַהִי הַגְּדוּלָּה בְּהַדְלָקַת וַהֲטָבַת הַנֵּר?

הַתְּשׁוּבָה נְעוּצָה בְּסִפּוּר שֶׁהָיָה עִם הָרַב מֵאִיר שַׁפִּירָא זצ"ל. מְיַסֵּד יְשִׁיבַת חַכְמֵי לוּבְּלִין וְיוֹזֵם רַעְיוֹן הַדַּף הַיּוֹמִי.

בְּאַחַד הַיָּמִים בְּעֵת מַסָּעוֹ לְאִסּוּף כְּסָפִים לְיִסּוּד יְשִׁיבַת חַכְמֵי לוּבְּלִין פָּגַשׁ הָרַב שַׁפִּירָא זצ"ל אֶת הָרַב מִפּוֹנוֹבִיז׳ רַבִּי יוֹסֵף שְׁלֹמֹה כָּהַנְמָן זצ"ל.

הָרַב כָּהַנְמָן הָיָה נִרְאֶה מְבֻגָּר מִגִּילוֹ. וְהָרַב שַׁפִּירָא שָׁאַל אוֹתוֹ מַדּוּעַ שְׂעָרוֹ לָבָן.
עָנָה לוֹֹ הָרַב כָּהַנְמָן כִּי הוּא מַחְזִיק יְשִׁיבָה עִם כְְּּ300 בַּחוּרִים.
הַטְּרָדוֹת שֶׁל הַיְּשִׁיבָה הִלְבִּינוּ אֶת שְׂעָרוֹ.

אָמַר לוֹֹ הָרַב שַׁפִּירָא: הִנֵּה גַּם אֲנִי פּוֹתֵחַ כָּעֵת יְשִׁיבָה , וּמַצְלִיחַ לְגַיֵּס כֶּסֶף לַהֲקָמָתָהּ.

עָנָה לוֹֹ הָרַב כָּהַנְמָן כִּי לִתְרֹם לַהֲקָמַת הַבִּנְיָן, לֹא קָשֶׁה .
אַךְ לִמְצֹא אַחַר כָּךְ תּוֹרְמִים לְהַחֲזִיק אֶת הַיְּשִׁיבָה בְּאֹפֶן תְּמִידִי, זֶה מִן הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר.
וְהוֹסִיף: אַחֲרֵי שְׁהַבִּנְיָן יִגָּמֵר, בְּתֹם שָׁנָה – שְׁנָתַיִם מֵהֲקָמַת הַיְּשִׁיבָה, תֹּאמַר לִי אֶת הִתְרַשְּׁמוּתְךָ.

וְאָכֵן, בְּתֹם הֲקָמַת הַיְּשִׁיבָה נֶאֱלַץ הָרַב שַׁפִּירָא זצ"ל לְכַתֵּת רַגְלָיו מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נִפְטַר בְּגִיל צָעִיר (46) מִשִּׁבְרוֹן לֵב בְּמַהֲלַךְ מַסָּע לְגִיּוּס כְּסָפִים לְהַחְזָקַת הַיְּשִׁיבָה.

הָרַעֲיוֹן הַמֶּרְכָּזִי הוּא כִּי הַרְבֵּה יוֹתֵר קַל לְאָדָם לִתְרֹם פַּעַם אַחַת. וְנָקֵל לָאָדָם לִתְרֹם בַּתְּחִלָּה כַּאֲשֶׁר יֵשׁ אֶת הַהִילָּה וְהַפִּרְסוּם.

אַךְ רַק מִי שֶׁמְּחֻבָּר וּמְחֻיַּב לְרַעְיוֹן, יַעֲמֹד שָׁם בְּאֹפֶן קָבוּעַ , יוֹם יוֹם. וְיַעֲשֶׂה אֶת הַפְּעֻלּוֹת "הַשְּׁחֹרוֹת" שֶׁאֵינָן זוֹכוֹת לְפִרְסוּם.

אוֹמֵר ה' לְאַהֲרֹן : עָלֶיךָ אֲנִי סוֹמֵךְ. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה מְחֻבָּר לְרַעְיוֹן וְתַעֲשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים כָּרָאוּי גַּם אִם אֵין לָהֶם אֶת הַהִילָּה שֶׁל הַהַתְחָלָה וְאֶת הַפִּרְסוּם.

גַּם בְּחַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה הַדָּבָר זֵהֶה.
בִּתְחִלַּת הַזּוּגִיּוּת , יֵשׁ הִתְלַהֲבוּת וְשִׂמְחָה טִרְצוֹן לְהַשְׁקִיעַ בַּקֶּשֶׁר.
אַךְ בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁנִים, הַהַשְׁקָעָה הוֹלֶכֶת וְדוֹעֶכֶת. קָשֶׁה הַרְבֵּה יוֹתֵר לְהַתְמִיד בְּכָךְ.

גַּם בְּחִנּוּךְ זֶה כָּךְ.
כָּל הוֹרָה הֶחֱלִיט בְּלִיגַת יַלְדּוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא יִהְיֶה הַהוֹרֶה הַטּוֹב בְּיוֹתֵר.
אַךְ בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁנִים הַהַחְלָטָה נִשְׁחֲקָה.

מָה עוֹשִׂים?

חוֹזְרִים לָרַעֲיוֹן. וּמְשַׁנְּנִים כָּל הָעֵת שֶׁאָנוּ חַיִּים בְּיַחַד אֶת הָרַעֲיוֹן.

אִם זֶה בְּזוּגִיּוּת, לְהַזְכִּיר זֶה לְזוֹ וְזוֹ לָזֶה אֶת הָרַעֲיוֹן הַמְּשֻׁתָּף שֶׁהִוָּה אֶת הַבָּסִיס לַקֶּשֶׁר .

וְכֵן בְּחִנּוּךְ . לְהַזְכִּיר לְעַצְמֵנוּ לְאָן אֲנַחְנוּ מַצְעִידִים אֶת הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ.

הַיְּכֹלֶת לְהַחֲיוֹת לְעַצְמֵנוּ אֶת הָרַעֲיוֹן כָּל הָעֵת, הִיא הַיְּכֹלֶת לִשְׁמֹר עַל חַיֵּי נִשּׂוּאִין טוֹבִים.

הַיְּכֹלֶת לִחְיוֹת אֶת הָרַעֲיוֹן הִיא הַיְּכֹלֶת לִהְיוֹת מְחַנֵּךְ טוֹב.
לֹא פֶּלֶא שֶׁהַדֻּגְמָה שֶׁהַגְּמָרָא מְבִיאָה לַמְּחַנֵּךְ טוֹב הוּא רַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת.
שֶׁפַּעַם אַחַת נִשְׁאַל הַאִם הוּא עוֹסֵק עֲדַיִן בְּחִנּוּךְ. וְעָנָה: לַמְרוֹת שֶׁלִּפְנֵי שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה פָּסַקְתִּי מִלַּעֲסֹק בְּחִנּוּךְ, עֲדַיִן אֲנִי חוֹשֵׁב עַל תַּלְמִידַי.

זֶהוּ אָדָם שֶׁמְּחֻבָּר לְרַעְיוֹן בְּכָל מְאוֹדוֹ.

אִם רַק נַצְלִיחַ לְהִתְחַבֵּר לָרַעֲיוֹנוֹת וְלִחְיוֹת אוֹתָם , נִזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וּמְלֵאִים מַשְׁמָעוּת.

שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ

הישארו מעודכנים

לקבלת עדכונים, הצטרפו לרשימת התפוצה של שערי הלכה ומשפט:

Frequently Asked Questions

1 מהו הנושא המרכזי של המאמר "החינוך בראי הפרשה פרשת בהעלותך"?

המאמר עוסק בעקרונות חינוכיים יהודיים, כפי שהם משתקפים בפרשת השבוע, פרשת בהעלותך. הוא מנתח את הציווי על הדלקת נרות המנורה ומציע תובנות חינוכיות מתוכו.

2 מי כתב את המאמר על החינוך בפרשת בהעלותך?

המאמר נכתב על ידי הרב יצחק פריי, כפי שמצוין בדף.

3 איזה נושא ספציפי מפרשת בהעלותך נדון בתחילת המאמר?

המאמר פותח בדיון על הציווי להדליק את נרות המנורה, כפי שמופיע בתחילת פרשת בהעלותך בפסוק "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת".