תענית אסתר
ביום יג’ אדר חל צום “תענית אסתר” מידי שנה ושנה מאחר ובימי מרדכי ואסתר נקהלו היהודים ביום יג’ לחדש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם וגזרו תענית (מדרש תנחומא בראשית אות ג’ עמ’ ז’) שהיו זקוקים לרחמים לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם. וביום צום זה עמדו כולם בתפלה ובתחנונים וה’ יתברך אלוקי אבותינו שמע תחינתן וקיבל תשובתם ותעניתם ברצון ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם והרגו היהודים בשונאיהם שבעים וחמש אלף איש מלבד מה שהרגו בשונאיהם בשושן הבירה ולא נפקד מאתנו איש ולכך נהגו בכל תפוצות ישראל להתענות ביום יג’ אדר בכל שנה ושנה זכר לנס שנעשה להם. (חזו”ע פורים עמ’ לז’).
מי הם החייבים בצום “תענית אסתר”
כל איש ואשה הבריאים בגופם ונפשם חייבים לצום ביום תענית זה ואין לפרוש מן הציבור (משנ”ב ס”ק ה’ וכה”ח ס”ק ב’ ובשו”ת יחו”ד ח”א ס”ס לה וחזו”ע פורים עמ’ מב’). ואפי’ מי שבא בדרך וקשה עליו התענית ידחוק עצמו ויתענה (ב”י ואחרונים. עיי’ חזו”ע פורים שם). ולכך גם העובדים לפרנסתם ביום זה עליהם לצום ולא יפרשו מן הציבור ויכינו את עצמם היטב לצום.
כדורי “קלי צום”
מותר לקחת כדורי חיזוק המכילים מינרלים כדי לסייע לאדם לעבור את הצום בקלות (עיי’ ביבי”א ח”ט חאו”ח סימן נד מה שכ’ לעניין יום הכיפורים כל שכן ביום צום “תענית אסתר”).
לצחצח שיניים ביום התענית
מי שרגיל לרחוץ פיו בשחרית מותר לו לצחצח שיניו אף עם משחת שיניים ביום תענית זה (עיי’ חזו”ע תעניות עמ’ כח) ובלד שיזהר שלא יבלע מים.
מקלחת ביום התענית
מותר להתקלח ביום “תענית אסתר” ואין איסור רחיצה אפילו בחמין. (עיי’ ב”י סימן תקנ ד”ה ומיהו וכו’ כל שכן בתענית אסתר ודו”ק).
תספורת ביום התענית
אין איסור להסתפר ביום “תענית אסתר” משום שיום תענית זה הוא זכר לנס ואיננו צמים משום אבלות כבשאר צומות. ואף בשאר צומות מן הדין הוא מותר כל שכן ביום תענית זה (עיי’ אורל”צ פ”כה ס”א ד”ה ואולם).
בירך על המאכל בטעות
מי שנטל מאכל או מקשה מתוך הרגל והחל לברך והזכיר שם ה’ ואמר ברוך אתה ה’ וכו’ מסיים הברכה וטועם מעט כדי שלא תהיה ברכתו ברכה לבטלה ואחר כך משלים את התענית. (ברכ”י סימן תקסח’ ס”ק א’ גר”ח פלאג’י גנז”ח מערכת ת’ אות מא’ ועיי’ שו”ת יבי”א ח”ב חיו”ד סי’ ה’ אות ו’-ח’).
שכח ואכל ביום התענית
מי שאכל או שתה במזיד או בשוגג ונזכר מיד והפסיק חייב להשלים תעניתו ולא יאמר אדם כי כבר אכל ולכך ישבור תעניתו וימשיך לאכול, וכי מי שאכל כבר שום וריחו נודף יחזור יאכל שום נוסף (ש”ע סימן תקסח ס”א). מכל מקום אם אכל מעל 45 גרם לחם הפסיד תעניתו.
הפטורים מצום “תענית אסתר”
מעוברות ומניקות פטורות מלהתענות בצום “תענית אסתר”. (כדין ג’ צומות שפטורות מן הצום. ש”ע סימן תקנד ס”ה. וכ”כ הרמ”א סי’ תרפו ס”ב). מעוברת שאמרו היינו כשהוכר עוברה פי’ ג’ חודשים מתחילת העיבור. מכל מקום אם סובלת מהקאות ומיחושים או חולשה מרובה מותר לה לאכול ולשתות כרגיל אף טרם מלאו להריונה ג’ חודשים (חזו”ע פורים עמ’ לז’). ומניקות שאמרו אפילו שאינה מניקה בפועל אלא כל שהאשה בתוך שנתיים ללידתה פטורה מן הצום מאחר ואשה בתוך שנתיים ללידתה חלושה בטבעה ביותר משאר בני אדם בריאים (עיי’ בשו”ת איגרות משה חאו”ח ח”ד ס”ס קיד’). מ”מ אם יודעת אשה בעצמה שיכולה להתענות ומרגישה במיטבה צריכה לצום (ספ’ סנסן ליאיר ת’ סימן ה’ עמ’ קפז’ חזו”ע פורים עמ’ לט’).
מפלת בתוך ל’ יום להפלתה פטורה מן התענית. ואפילו אחר ל’ יום מהפלתה כאשר מרגשת חולשה ביותר וצער מהפלתה אף היא פטורה מן התענית (גמ’ נדה ט ע”א דאבריה מתפרקין ואין נפשה חוזרת עליה עד כד’ חודש. וע”ע בא”א מבוטשאטש סימן תקנ’ ס”א שאינה גרעה ממעוברת עיי’ שם. ועיי’ היטב בחזו”ע פורים עמ’ לט הערה ו’-ז’).
חולה שאין בו סכנה פירוש הדבר שנפל למשכב מחמת חולי פטור מן התענית. וכן מי שהעלה חום או חולי בגרון פטור. הוא הדין לחולה בעיניו. מכל מקום עליו לפרוע את תעניתו ולהתענות ביום אחר (חזו”ע פורים עמ’ לט’). ובאופן שרופא פקד על האדם שאין לו להתענות עקב חוליו אין צריך לפרוע תעניתו (חזו”ע שם).
ואין צריך לומר שהחולים בחוליים המחייבים אותם לאכול ושלשתות על מנת לשמור על בריאותם שפטורים מן התענית.
זקן מופלג שהוא תשוש כח פטור מלהתענות ואינו רשאי להחמיר על עצמו אלא יאכל וישתה כהרגלו (חזו”ע שם).
חולי קורונה בפועל פטורים מן התענית. וכן אותם אלו שעברו את מחלת הקורונה וחשים חולשה יתירה מחמת החולי גם הם פטורים מלהתענות בצום זה.
חתן וכלה שחל צום “תענית אסתר” בשבעת ימי המשתה שלהם פטורים מן התענית ואין צריכים להחמיר בזה (שו”ת יבי”א ח”א סימן לד אות י’).
שלשת בעלי השמחה אבי הבן ביום המילה והסנדק והמוהל כולם פטורים מצום “תענית אסתר” מפני שיום טוב שלהם הוא.
קטן פחות מגיל בר מצווה או קטנה פחות מגיל בת מצווה פטורים מלהתענות בצום “תענית אסתר”. ואין מחמירים עליהם אפילו תענית שעות. ובצום תענית אסתר אין למנוע מהם אף ממתקים וחטיפים למיניהם.
הנוטל כדורים יכולים להמשיך ליטלם ללא חשש ביום התענית. ומי שקשה עליו בליעת הגלולה יכול לבלוע הכדור עם מעט מים כדי להחליקו בגרון.
וכן אותם הנוטלים כדורי אנטיביוטיקה בשעה קבוע בכל יום, אף שצריכים לאכול לפני לקיחת הכדור יכולים לקחת באופן חד פעמי את הכדור ללא חשש אף על בטן ריקה. מכל מקום כאמור מי שקשה עליו לבלוע את הגלולה בלא מים יכול לצרף מעט מים כדי לבלוע הגלולה.
כל האמור באדם שנוטל כדורי אנטיביוטיקה ומהלך כבריא אך אם מחמת נטילת הכדורים חש בחולשה יתירה והכדורים משברים את גופו יאכל כהרגלו כאמור.
אשה הנוטלת גלולות למניעת הריון מאחר וחייבת ליטול הגלולה בכל יום באופן קבוע באותה שעה מותרת ליטול הגלולה כהרגלה. ואם קשה עליה לבלוע בלא מים תוכל לבלוע את הגלולה בתוספת מעט מים כאמור.
